הטעויות המביכות של הפוליטיקה החדשה

איזו חברת כנסת "יצאה נעל"? למה גילה גמליאל הביכה את לפיד בוועדת הכספים? מדוע מקורבי ישראל כץ מלגלגים על ארדן? לכל שאלה תשובה, בטור השבועי של כתבנו הפוליטי

עמרי נחמיאס
13/06/2013

ספק גדול אם כאשר בועז טופורובסקי העלה השבוע לפייסבוק את תמונתו שבה הופיע שרוע על הספה בלשכתו, מכוסה בחולצה שלו, הוא שיער בנפשו איזו מהומת אלוהים תתחולל בעקבותיה. חבר הכנסת הצעיר זכה לא רק לאלפי שיתופים ואינספור ממים - חלקם משעשעים ביותר, אלא גם לעקיצות מרומזות מיו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וקודמו בתפקיד, רובי ריבלין, שהתבטאו כל אחד בדרכו על הדרך הלא-פרלמנטרית שבה נוהגים חברי הכנסת החדשים כדי לזכות לעוד חשיפה.

מפלגת יש עתיד היא אחת המפלגות הפעילות ביותר בתחום הניו-מדיה, אם לא הפעילה ביותר. אבל לא תמיד זה עובד. חברי הכנסת של יש עתיד מרבים לדבר עם הציבור בגובה העיניים, ועל כך מגיעה להם מלוא ההערכה. השאלה היא היכן עובר הגבול. כוונותיהם של חברי הכנסת החדשים טובות, אבל לא כולם מנוסים תקשורתית כמו יושב ראש המפלגה שלהם, לפיד. התוצאות, בלא מעט מקרים, מביכות. רשימה חלקית של המקרים המדוברים מהימים האחרונים כוללת את חברת הכנסת עדי קול שכתבה על עצמה "יצאתי נעל", בעקבות ראיון כושל שלה בנושא יהדות וכן את שרת הבריאות, יעל גרמן, שכאשר גולש כינה את יש עתיד "מפלגת אכזבה", השיבה לו - "אוי אוי אוי". לכל אלה יש לצרף את הפוסט של טופורובסקי, שהיה השיא.

פוליטיקאי "מעודכן". ח"כ בועז טופורובסקי הולך לישון(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

קשה לדמיין את רובי ריבלין, שמעון פרס, אמנון רובינשטיין או יצחק לוי - כולם מנהיגים נכבדים מכל קצוות הקשת הפוליטית בעשור האחרון - מפרסמים תמונה של עצמם שרועים על ספה או מגיבים בלגלוג לטוקבקיסט. אפשר לומר שהזמנים השתנו, וכי טופרובסקי, גרמן וחבריהם השכילו להתאים את עצמם לרוח התקופה, ולדבר ישירות לציבור, במקום הניתוק שאפיין את המערכת הפוליטית עד כה. זו פרשנות לגיטימית, מוטב רק שחברי יש עתיד ייזהרו לא להפוך את העממיות לגימיק. חבריהם מסיעת קדימה בכנסת ה-18 יכולים ללמד אותם שיעור מאלף על המהירות שבה ריסוס המליאה בספריי, נפנוף בשוט מעל דוכן הנואמים והנחת קוטג' על שולחן ראש הממשלה הופכים מאקט חדשני של פוליטיקאים "מעודכנים" לזילות הכנסת - באופן שגם מרגיז מהר מאוד את הציבור.

הקואליציה תאבד את ועדת הכספים?

ביום שלישי השבוע הגיע שר האוצר, יאיר לפיד, לוועדת הכספים של הכנסת. על הפרק עמדה הצגת התקציב הדו-שנתי לחברי הוועדה, שבסמכותה להשאיר או לגרוע סעיפים מתוך התקציב. חברי האופוזיציה התלוננו ארוכות על אופי התקציב, על כך שאין חזון מאחוריו, שהוא לא מעודד יציאה לעבודה ועל כך שאין בו מנועי צמיחה. לפיד הקשיב בנימוס, אך ניכר עליו שהוא לא מייחס חשיבות רבה לטבילת האש הפרלמנטרית שעבר בוועדה. רגע לפני שהגיע תורו של לפיד לענות ל-15 חברי הוועדה שדיברו, ביקשה חברת הכנסת גילה גמליאל את רשות הדיבור. גמליאל, סגנית שר בכנסת היוצאת, לא מונתה בכנסת הזו לתפקיד בממשלת נתניהו, ומאז היא מנהלת מדיניות עצמאית.

עוד בוואלה!

הברזים נפתחים: "ברז השוקו" של יטבתה חוזר

בשיתוף יטבתה
מחפשת אופק בתקציב. ח"כ גילה גמליאל במרכז(צילום: מגד גוזני)

טבילת האש של חברי האופוזיציה נראתה ללפיד מהנה לעומת המקלחת הקרה לה זכה מגמליאל. "התקציב שמונח כאן הוא תקציב של הדרך הקלה", פתחה גמליאל. "הפגיעה היא בכולם, אך אגרסיבית יותר כלפי החלשים. סעיף המס שמוטל על משפרי הדיור, העלאת מס הכנסה ב-1.5% לכולם, הטלת מס על עקרות בית - זה לא יעבור בוועדה, אין סיכוי. אתה צריך להביא דברים עם אופק, תקווה ועתיד", אמרה גמליאל והשחילה עקיצה ללפיד ההמום, על כך שנעדר מההצבעה על העלאת המע"מ כיוון ששהה בחופשה פרטית בחו"ל. "לא הצבעת על המע"מ, בטח כי ליבך נשבר בזמן אמת", אמרה. אגב, גמליאל עצמה יצאה מהמליאה באותה הצבעה ולא הצביעה עם הממשלה על העלאת המס.

נשבר לו הלב. שר האוצר יאיר לפיד(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

לכאורה, מדובר בעימות פוליטי לא מעניין במיוחד, קצת חיכוכים בתוך הקואליציה, ריב על קרדיטים. אז זהו, שזה הרבה יותר מזה. בוועדת הכספים של הכנסת חברים 15 ח"כים - תשעה מהקואליציה (אילטוב, אלהרר, טופורובסקי, כלפה, שלח, עמאר, שטרן, גמליאל וריבלין) ושישה מהאופוזיציה (גלאון, טיבי, מרגלית, כהן, ליצמן ושפיר). העניין הוא שגם גמליאל וגם ריבלין, הפגועים מנתניהו, הפכו לשחקנים עצמאיים, ודאי בנושאים החשובים להם. שני חברי הכנסת הוותיקים לא רואים עצמם מחויבים לנוהג לפיו עליהם להצביע עם הקואליציה גם כאשר מדובר בעניין המנוגד להשקפת עולמם. לגבי גמליאל, היא כבר נעדרה מההצבעה על העלאת המע"מ במליאה לפני שבועיים.

באשר לריבלין - מי שלא היסס להצביע נגד עמדת הקואליציה מכיסא יו"ר הכנסת, ודאי לא ימצמץ כשיעשה זאת על תקן הח"כ הפשוט. במקרה זה, לקואליציה יהיו רק שבעה חברי כנסת שאפשר לסמוך עליהם, לעומת תשעה שיתייצבו מהצד השני. בסביבת ריבלין הבהירו כי יו"ר הכנסת לשעבר מתואם עם יו"ר הקואליציה לוין, ולא יעורר מבוכות מיותרות. "במקרה שלא יסכים עם סעיף כלשהו, יבקש חילוף", אמרו. עוד מוקדם לדעת אם אכן על כל סעיף קטן יבקש ריבלין חילוף. כך או אחרת, קרבות התקציב בוועדת הכספים בשבועות הקרובים צפויים להיות מעניינים.

מי צריך חיסון נגד טטנוס?

הרשתות החברתיות סערו השבוע סביב פרק דרמטי של משחקי הכס, אבל מי שמתעניין בפוליטיקה המקומית, יכול למצוא בהכנות לוועידת הליכוד חומרים שיגרמו ליוצרים להרהר על היתכנותה של גרסה ישראלית לסדרה המצליחה. בעוד שבועיים תתכנס ועידת המפלגה לאשר שורת מינויים של בעלי תפקידים, והרוחות סוערות בעיקר בגזרת גלעד ארדן מול ישראל כץ. השבוע שוחח ארדן ארוכות עם נתניהו, וביקש ממנו לדחות את הבחירות לחלק מהתפקידים, שאמורות להתקיים בסוף החודש. ארדן הסביר לנתניהו כי הוא מעוניין להעביר תיקון בחוקת המפלגה, הקובעת כי שרים וחברי כנסת לא יוכלו להיבחר לתפקידים במוסדות הליכוד.

חזק. השר ישראל כץ(צילום: ניב אהרונסון)

"אני חושב שכיום, בפוליטיקה החדשה, הציבור מסתכל על כל נבחר ציבור מה הוא עושה", אמר ארדן. לדבריו, "100% מן העשייה צריכים להיות מוקדשים לעשייה למען האזרחים, ואת הפעילות המפלגתית-פוליטית - הפעלת הסניפים ושימור הקשר בין פעילי המפלגה לציבור, פעילי התנועה צריכים לנהל. כדי שיהיה להם סיכוי להיבחר, אני חושב שצריך למנוע כפל תפקידים. אני רוצה להציע תיקון חוקה שאומר שמי שהוא שר או חבר כנסת, לא יכול לעמוד בראש אחד ממוסדות המפלגה".

ארדן תולה את היעדר ההתחדשות של התנועה בכך שמנהיגים חדשים לא קיבלו הזדמנות לצמוח בתוך המפלגה. "אני גאה בכך שהקיפאון שהיה כאן לא יימשך ואני מציע ותומך להעביר את ניהול מוסדות הליכוד לשטח ולא לשרים ולחברי הכנסת. אם בליכוד רוצים התחדשות וכן למנוע שיתוק – עלינו לחשוב איך משנים את המצב".

חוששים מאלקין? גלעד ארדן וגדעון סער(צילום: דרור עינב)

במחנה של כץ התייחסו לדברים בלגלוג. אחד מחברי הכנסת טען בתוקף כי המהלך של ארדן מתואם עם גדעון סער וסילבן שלום, שהכחישו באמצעות דובריהם את הקשר ליוזמה, וכי כל מטרתו היא למנוע מכץ, שמשמש כיושב ראש מזכירות הליכוד, להמשיך להיות האיש החזק במפלגה. "הרי אם לא", הסביר בכיר במפלגה, "למה למנוע התמודדות? איזו הצדקה דמוקרטית יש למנוע משרים להתמודד על תפקיד פוליטי? ארדן, סער ושלום מסתכלים בקנאה איך דור העתיד - אלקין, לוין ודנון עוקפים אותם ויכולים להיבחר לתפקידים, והם חוששים. לכן, הם החליטו להציע למנות לתפקיד פעילי שטח. אם היה להם כוח, הם היו מתמודדים בעצמם". הבכיר תולה את האשמה בהתנהלות ראש הממשלה, שחושש להתערב בנעשה. "הדברים נעשים כמו בחצר - אנשים לוחשים על אוזנו של נתניהו שיש מי שמאיים עליו, ובהתאם לכך הוא משנה תכניות. עושים עליו מניפולציות". לדברי הבכיר, "הוא מפחד להגיע לשטח, פוחד להתקרב לפעילים. הוא איבד את השליטה על השטח. להיות מזוהה אתו זה טטנוס".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully