פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם לפדופילים מגיע לחזור לחיים

      החוק בישראל מאפשר לרשויות לפקח על עברייני מין משוחררים ולהגביל את תנועתם. עו"ד הילה נאווי סבורה שבהיעדר מערך שיקום מסודר, חלקם עלולים לשוב לפעילות שבעטיה ריצו מאסר

      תארו לעצמכם שהשתחררתם לא מזמן מהכלא אחרי שש שנים אפלות וקשות. אתם יודעים, כי כל דקה בגיהינום הסגור הייתה מוצדקת ונכונה מבחינת החברה, אבל כעת הגיע הזמן לחיות. אתם יודעים ששילמתם את חובכם לחברה, ואינכם מוכנים לעשות טעות אחת נוספת שתחזיר אתכם למקום האפל ההוא.

      עכשיו תארו לעצמכם ששכרתם דירה רחוק מהמשפחה ומהחברים באשקלון, אתם נרשמים למכללה, רוצים להתפרנס בכבוד ולא להיות לנטל. בשקט אתם חולמים להקים משפחה, החיים סוף סוף מתחילים. כל זה נקטע כשמשהו מזהה אתכם ברחוב ומציף זאת ברשת האלקטרונית.

      לפתע השם שלכם מתנוסס בכל מקום אפשרי ובלתי-אפשרי, ועדי ההורים מארגנים הפגנות ומצביעים עליכם ברחוב. כבר הייתם בסרט הזה, הפעם אתם חושבים שתחזיקו מעמד, אבל כשראש העיר העומד לפני בחירות דורש ממפקד המשטרה לנהוג כמו שריף בעיירה נידחת ולסלק אתכם מהעיר, אתם מבינים שגורלכם כבר נחרץ.

      בעלת הבית הנחמדה אינה עומדת בלחץ ומבקשת בנימוס שתעזבו. כאשר אתם עומדים על זכויותיכם למימוש החוזה, היא משלמת לכם את הפיצוי המוסכם ואתם מוצאים עצמכם שוב ברחוב. זו כבר הפעם השלישית שאתם מסולקים בבושת פנים, לאט לאט עולה המחשבה שעדיף כבר למות, כי אתם לא רואים את עצמכם חיים בחו"ל, או לחזור לכלא. אפילו שם קיבלתם יחס הולם יותר, ופה ושם כיבדו את זכויותיכם.

      מדרון חלקלק של שלילת זכויות אדם בסיסיות

      עכשיו אתם חושבים, איך תחזרו לכלא - הרי בפעם הקודמת ביצעתם עבירות מין בקטינים, וממילא הסטיגמה הזו הפכה לחלק מכם - שומה מכוערת על פניכם ששום התערבות כירורגית לא תסיר. התרחיש הזה אינו דמיוני, אנחנו כחברה דוחפים חלק מעברייני המין במו ידינו בחזרה לפעילות הבזויה שבעטיה ריצו מאסר. כמי שמייצגת עברייני מין בתיקים פליליים, ומאוחר יותר כאסירים בעתירות למלחמה על זכויותיהם המעטות בכלא ובוועדות שחרורים, אני רואה את הקשיים הבלתי-אפשריים שעמם הם מתמודדים.

      כהורים, גילינו כי הגורם המאיים ביותר עלינו הוא הפדופיל, לא בעיות הביטחון, לא המצב הכלכלי, או הבריאות. אנו קודם כל חושבים על אותה מפלצת חסרת פנים. יותר משהיא רודפת את ילדינו הפעוטים, היא רודפת אותנו ההורים, מוצאת את הדרך לשנתנו הטרופה, ומטילה צל כבד בגני המשחקים.

      השבוע גילו תושבי אשקלון את פניה של המפלצת הפרטית שלהם. אותו עבריין מין שגורש מהעיר נודד בפעם השלישית. מעבר לדרישה הבלתי-חוקית בעליל של ראש העיר ממפקד המשטרה ומראשי המכללה (כך צוטט בתקשורת) והסכנה הטמונה במדרון החלקלק של שלילת זכויות אדם בסיסיות, מסתתרת בעיה גדולה יותר והיא היעדר מנגנון שיקום מניעתי ראוי.

      מרכז אחד בלבד לטיפול בעברייני מין משוחררים

      בישראל קיימים שלושה חוקים עיקריים בנושא: חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה, וחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים. חוק ההגנה מאפשר הוצאת צו פיקוח על ידי בית המשפט למורשע שמסוכנותו הוערכה מעל לנמוכה. הפיקוח מאפשר לקציני פיקוח להיכנס לביתו של המורשע, לשוחח עם משפחתו, לערוך עליו חיפוש, במקום מגוריו, בתוך המחשב האישי שלו, ולדרוש ממנו וממעסיקו פרטים מסוימים.

      בית המשפט יכול להטיל על העבריין מגבלות על הימצאות במקומות מסוימים, על התחברות עם קטינים, על שהות מחוץ לביתו בשעות מסוימות, על שימוש בסמים ובאלכוהול, על נסיעה בכלי רכב, על שימוש באינטרנט ועל החזקת חומרים היכולים לעורר מינית, כמו גם מגבלה על מקום עבודה ומגורים. הפקחים עוקבים אחר עברייני המין, ולא פעם מביאים למעצרם בשל הפרות תנאי החוק.

      החוק המגביל עברייני מין מחשש שיחזרו אל סביבת הנפגע נועד למנוע פגיעה נפשית בנפגע עבירה בשל מגורים או עבודה של העבריין בסביבתו. החוק למניעת העסקה של עברייני מין במקומות מסוימים נועד להגן בעיקר על אוכלוסיית קטינים ועל בעלי מוגבלות פיזית ונפשית מפני עבודה במחיצת עברייני מין.

      הנה כי כן, בישראל קיימת מערכת יחסית מאוזנת של פיקוח על עברייני המין (שהיא פחות דרקונית מאשר בארצות הברית או במדינות אחרות); אולם אין בנמצא מערך ראוי של עזרה ושיקום לעבריין, בייחוד לכזה המשתחרר לאחר ריצוי מאסר מלא.

      בישראל קיים מרכז אחד בלבד לטיפול בעברייני מין משוחררים ברישיון, התקציב דל ביותר והליך הקבלה למרכז קשה. הדרך השנייה היא טיפול פרטי ויקר. אולם מעבר לטיפול, ברור כי שיקום מתחיל בעניינים בסיסיים כמו מקום מגורים, עבודה, חברה ותמיכה נפשית, להבדיל מפיקוח אימתני.

      אם לא נאפשר לעבריין מין להתגורר ולהתפרנס באופן מכובד, אם לא נעורר אצלו מוטיבציה ראשונית לטיפול לאחר שנים בכלא, אם נבודד אותו ונגרום לו לחיות על הקצה, אנו עלולים לדחוף אותו שוב לכלא ואל זרועות המוכר והידוע - ביצוע עבירות מין.

      הכותבת היא עורכת דין מומחית בדין הפלילי.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il