המאזן של אחמדינג'אד

עכשיו זה סופי. מחמוד אחמדינג'אד יירד בימים הקרובים מהבמה הפוליטית, עם סיום הקדנציה השנייה שלו כנשיא איראן. הדבר היה אמור לקרות לפני ארבע שנים, בסיום הקדנציה הראשונה שלו, אלא שאז זויפו תוצאות הבחירות, והמנהיג הרוחני עלי חמינאי העניק את תמיכתו לנשיא ודאג להשאירו בתפקידו. עתה החוקה האיראנית מחייבת אותו לפרוש.

משמונה שנות כהונתו של אחמדינג'אד עולה מאזן מעורב לגבי איראן. מצד אחד, תוכנית הגרעין האיראנית שועטת קדימה. איראן הרחיבה את מעגל המתקנים הגרעיניים, שולטת בידע לייצר נשק גרעיני ומעשירה אורניום בכמויות גדולות, המספיקות לבניית נשק גרעיני בתוך חודשים מההחלטה.

לידי איראן נפל הישג נוסף. ב?2001 וב?2003 השתלטו כוחות אמריקניים על שכנותיה - אפגניסטן ועיראק. נוכחות כוחות אמריקניים גדולים משני צידיה של איראן גרמה בה לדאגה ממשית, בעיקר ב?2003, מפני האפשרות שארה"ב תתקוף גם אותה כדי לעצור את תוכנית הגרעין שלה. אבל בהדרגה הצטמצמה דאגה זו, מה גם שב?2011 פונו הכוחות האמריקניים מעיראק, והם עומדים להתפנות מאפגניסטן ב?2014. אמנם כוחות ניכרים ייוותרו במרחב המפרץ, אבל יציאתם מעיראק ומאפגניסטן נתפסת כהישג חשוב בעיני איראן. יתרה מזו, בשנים האחרונות ניצל המשטר האיראני את קשריו עם השיעים בעיראק ואת מעמדם המוביל בה, כדי להרחיב את השפעתו אצל שכנתו.

לעומת הישגים אלה, נאלצה איראן להתמודד עם בעיות קשות בתקופת אחמדינג'אד, דוגמת נטל מכביד והולך של סנקציות חסרות תקדים, בהובלה אמריקנית?אירופית. גל הסנקציות שהחל ב?2012 הוא משמעותי וכואב, ומורגש היטב אצל הממשלה, אצל הארגונים הכלכליים ואצל האיש ברחוב. הסנקציות פוגעות בייצוא הנפט מאיראן, מבודדות חלקית את מערכת הבנקאות שלה, מקטינות את הכנסות ממשלתה ואת עתודות המטבע הזר וגורמות לירידת ערך המטבע האיראני ולהגברת האינפלציה. בשל כך, תמיד קיים הפוטנציאל להתפרצות ממשית של תסיסה נגד המשטר.

על כך מוסיף מאבקו של משטר אסד בסוריה על עתידו, וסיכוייו לשרוד נמוכים. אם משטרו ייפול, איראן עלולה לאבד את בעלת הברית היחידה שלה, בידודה יוחמר וקשריה עם חיזבאללה ייפגעו. איראן מנסה לסייע לאסד, בעיקר באמצעות משלוחי נשק וציוד צבאי, ייעוץ בלחימה על ידי קציני משמרות המהפכה שנשלחו לסוריה וסיוע כספי. אך ברור שסיכוייו לשרוד אינם תלויים בה.

גם מעמדו של אחמדינג'אד נפגע קשות בשנים האחרונות. הוא הקים לעצמו יריבים כמעט בכל מערכת - בפרלמנט, בהנהגה הדתית, במערכת המשפט ובתקשורת. הוא שנוא על רבים באיראן, ונמתחה עליו ביקורת קשה עקב המצב הכלכלי. במהומות ביוני 2009, בעקבות הבחירות, צעדו מאות אלפים ברחובות בקריאה "מוות לדיקטטור". אבל שגיאתו הקשה ביותר היתה התנהלותו הפוליטית, שהביאה לקרע בינו לבין חמינאי. מאז 2009 הפך אחמדינג'אד לנטל על המנהיג הרוחני, והביקורת על הנשיא דבקה גם בחמינאי ופגעה במעמדו. אחמדינג'אד ניסה לבנות לעצמו בסיס כוח פוליטי וכלכלי, שישמור על מעמדו לאחר סיום כהונתו. הוא ניסה להוביל מדיניות לאומית המנוגדת לגישת הממסד הדתי ולערער את שליטת אנשי הדת בהחלטות פוליטיות. אך הוא כשל, והתמיכה בו הצטמצמה והוא עוזב את הזירה הפוליטית כשמעמדו בשפל.

בישראל ייזכר אחמדינג'אד בעיקר עקב קריאותיו למחיקתה מהמפה והכחשות השואה. מנהיגים איראנים נוספים עשו זאת גם הם, אבל רצף התבטאויותיו הבוטות של אחמדינג'אד, על רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין, יצרו רושם מחמיר של האיום הגרעיני האיראני. מבחינה זו הפך אחמדינג'אד לנכס הסברתי חשוב של ישראל, וסייע לה להבהיר בעולם את הצורך לעשות כל מאמץ למנוע נשק גרעיני מאיראן.

הכותב הוא הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי