פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטרור על פי ארדואן

      ראש ממשלת טורקיה מכנה את שוחרי החירות שמפגינים נגדו "טרוריסטים". כלב מאיירס תוהה איך הוא היה מכנה פעילים שמגיעים לחופי טורקיה בסירה ותוקפים את חייליה בסכינים

      כבר למעלה משבוע נמשכות הפגנות הענק בטורקיה נגד המדיניות הדיקטטורית של ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן. רבבות יוצאים לרחובות מבוקר עד ליל, נושאים שלטים, צועקים, משתוללים ומתקוטטים עם שוטרים. מאות נעצרים מידי יום. בסוף השבוע אמר ארדואן אמר בכנס בתוניסיה כי בהפגנות יש "גורמים קיצוניים, בהם טרוריסטים". הוא גם גינה את המשתתפים הזרים שמעורבים בהפגנות, שכן אלה הגיעו לטענתו "לעשות פרובוקציה".

      קשה להתעלם מהעובדה שההפגנות בטורקיה פרצו ביום ה-31 למאי 2013, שלוש שנים בדיוק לאחר שמשט ימי הכולל ספינה טורקית בשם "מאווי-מרמרה" המכילה 581 פעילי ארגון איסלאמי בשם IHH יצא מנמל קפריסין לכיוון חופינו, במטרה לשבור את הסגר הימי שמטילה ישראל על רצועת עזה. באותו היום, ספינות המשט התעלמו מאזהרות חיל הים הישראלי. חיילי השייטת עלו על רוב ספינות המשט ללא התנגדות או בעיות כלשהן, אך כשעלו על הספינה הטורקית - הם הופתעו להיתקל בהתנגדות אלימה של סכינים ומקלות, הגיבו באש מתוך הגנה עצמית, הרגו תשעה פעילים טורקים והשאר היסטוריה.

      היום, כל מי שמפגין נגד משטרו של ארדואן בפארק "גזי" באיסטנבול מוגדר על ידו "טרוריסט". לפני שלוש שנים, יומיים לאחר אירועי המשט, ארדואן האשים את ישראל ב"טרוריזם מדיני", החזיר את שגרירו מתל-אביב וקרא לישראל לבטל מייד את הסגר הימי על עזה. סגר ימי זה נועד, למי שלא זוכר, להגן על ישראל מפני הברחת נשק לידי פעילי טרור קיצוניים ברצועת עזה.

      גם אובמה טרוריסט?

      אני מבין מהשימוש של ארדואן במושג "טרור", ש"טרוריסט" הוא כל אדם שמתנגד לפעילות איסלאמית קיצונית. לא הייתי נעלב אם ארדואן היה מגדיר גם אותי "טרוריסט", שכן אני מזדהה מאוד עם המפגינים בטורקיה. לו היו לי הזמן והמשאבים, הייתי מארגן משט ימי של פעילי זכויות אדם ישראלים ושט לכיוון נמלי טורקיה כדי לסייע למאבק של אלה שסובלים מדיכוי זכויות בידי ממשלת ארדואן. אפשר לדמיין כיצד חיל הים הטורקי היה מטפל במשט מהסוג הזה.

      תמוהה בעיניי התנהגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשר לארדואן ומשטרו. לפני שלוש שנים, ביטל ראש הממשלה את פגישתו עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, קיצר את ביקורו בארה"ב וחזר לארץ בבהלה לדיון עם הקבינט הביטחוני על אירועי המשט. הוא אמנם לא נכנע ללחץ האו"ם להקים ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת נסיבות הריגת הפעילים הטורקים, אבל לפני חודשיים וחצי, ביומו האחרון של אובמה בישראל, נענה לבקשת הנשיא, התקשר לארדואן, התנצל על התנהלות אירוע המשט והתחייב לפצות את משפחות הרוגיו הטורקים. מדובר - לא פחות ולא יותר - בכניעה והתכופפות מול דיקטטור איסלאמי קיצוני.

      מעניין יהיה לראות האם וכיצד יתייחס ברק אובמה בעת הקרובה למה שקורה בטורקיה. בינתיים, תמך הבית הלבן בכל הגורמים המתנגדים למשטרים דיקטטוריים במזרח התיכון במסגרת "האביב הערבי" - מתוניסיה, דרך לוב ומצרים ועד למורדים בסוריה. עד היום, לא החמיץ אובמה שום הזדמנות להוכיח את ידידותו החמה כלפי ארדואן, בפרט ביחס לישראל. מצד שני, הוא גם מבטיח בשיטתיות שבכל מקום שבו בני אדם נלחמים למען עקרונות של חופש ביטוי, חופש דת, זכויות נשים, דמוקרטיה ושלטון החוק - ארצות הברית תעמוד לצדם. האם ברק אובמה גם יהפוך גם הוא ל"טרוריסט" אליבא דארדואן? נקווה שכן.

      הכותב הוא עו"ד כלב מאיירס, מייסד מכון ירושלים לצדק

      לכל הטורים של כלב מאיירס בוואלה!

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il