המטלה של הגנרל האמריקני ג'ון אלן, שליחו המיוחד של אובמה לסוגיית הביטחון במו"מ הישראלי?פלסטיני שביקר בחודש שעבר בישראל, הוגדרה כגיבוש "רשת ביטחון" אמריקנית עבור ישראל בהסדר הקבע עם הפלסטינים. לשון אחר: לשכנע את ישראל ללכת לקראת הפלסטינים בעניין קווי 67'.
הניסיונות האמריקניים האלה כשלעצמם אינם סותרים את האינטרס הביטחוני?מדיני של ישראל, אלא אם הם מעין "פרומו" לגיבוש תוכנית ביטחונית אמריקנית שתתבסס בעיקר על נוכחות צבאית בינלאומית בגדה המערבית ובבקעת הירדן. כדאי לזכור שהגנרל ג'יימס ג'ונס, שהנשיא ג'ורג' וו. בוש הטיל עליו בזמנו משימה דומה לזו של הגנרל אלן, הציע בזמנו מתווה שהתבסס על הצבת כוחות אמריקניים ונאט"ו וכן כוחות בינלאומיים אחרים (כגון או"ם) בשטח המדינה הפלסטינית העתידה לקום ולאורך גבולותיה.
התנאי של ישראל - חופש פעולה ביטחוני
ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, אכן ויתר - כולל בשיחותיו עם אבו מאזן - על נוכחות ישראלית בבקעה, אך בנימין נתניהו, שעמד על הסכנות הביטחוניות לישראל הנובעות מהיוזמות האלו, דחה אותן על הסף. מבחינת ישראל, מאז הסכמי קמפ דיוויד ב?1978, התנאי היסודי ביותר לכל הסדר מדיני בנושא הפלסטיני הוא חופש פעולה ביטחוני במרחבי הגדה המערבית. בעוד הרעיונות הביטחוניים האמריקניים מתייחסים בעיקר למניעת פעילויות אלימות מתוך השטח הפלסטיני ובתוכו, לדידי ישראל הנושא רחב ומורכב הרבה יותר, ומתמקד בסכנה שללא נוכחות צבאית ישראלית בשטח עלולה הישות הפלסטינית לשמש בעלת ברית פעילה או סבילה ליוזמות תוקפניות מצד מדינות אחרות או גורמי טרור.
ההיסטוריה של כוחות בינלאומיים באזורנו נעה בין פארסה לטרגדיה, ודי אם נזכיר את הפינוי הבהול של חיילי האו"ם מסיני ומעזה ב?1967, את ביצור כוח חיזבאללה בדרום לבנון בניגוד להחלטת מועצת הביטחון 1701 ואת החטיפות החוזרות ונשנות של חיילי או"ם בגבול הגולן. וגם לנאט"ו יש מגרעות. הוא אינו מקשה אחת וחייליו כפופים ישירות למטות הכלליים של מדינותיהם ולשיקולים של ממשלותיהם, כולל, למשל, במקרה שהמשימה להגן על ישראל תוטל על חיילים טורקים.
שנית, תצוף תמיד השאלה באיזו מידה באמת יהיו החיילים האלה מוכנים לסכן את חייהם למעננו? ואם, כפי שאולי נאמר במרומז, הכוח העיקרי יהיה אמריקני, האם ישראל אכן מעוניינת שהם ישפכו את דמם עבורנו? שלא לדבר על הסכסוכים הפוטנציאליים עם ארה"ב כתוצאה מחילוקי דעות לגבי סוגיה ביטחונית כזאת או אחרת. כוחות בינלאומיים, של נאט"ו או מטעם האו"ם, גם עלולים להגביל את חופש הפעולה של צה"ל בתחומים שונים.
על פי ידיעות בלתי מאושרות ממקורות אמריקניים נשקלת גם אפשרות להציב לאורך נהר הירדן כוחות ירדניים או פלסטיניים, וזו הצעה שספק אם בכלל ראויה לעיון. כל עוד הפלסטינים, חרף מאמציו של מזכיר המדינה קרי, ימשיכו לחבל בסיכויים לחידוש המו"מ עם ישראל, אין סבירות רבה שהדיון בנושא הביטחוני יגיע לשלב מעשי. אך טוב עשה נתניהו כשהבהיר שהעיקרון ש"ישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה" חל גם, ואולי בראש ובראשונה, על ביטחון גבולותיה.