בפדרציה היהודית של ניו יורק מודאגים מהעלייה הדרמטית בשיעור העניים בקהילה. על פי נתוני מחקר חדש המנתח נתונים סטטיסטיים לשנת 2011, כיום אחד מחמישה יהודים באזור ניו יורק מוגדר כעני, וב"תפוח הזהב" עצמה - אחד מתוך ארבעה.
באזור ניו יורק מתגוררת האוכלוסייה הגדולה ביותר של יהודי ארה"ב והשנייה בגודלה בעולם אחרי אזור גוש דן בישראל. על פי הדוח, למעלה מ-560 אלף נפשות ביותר מ-200 אלף משפחות יהודיות באזור הזה מוגדרים כעניים או ככמעט עניים. זאת לעומת שנת 1991, אז חיו באזור ניו יורק 180 אלף משפחות יהודיות עניות. רמת הגידול של האוכלוסייה היהודית באותה תקופה עומדת, אגב, על 14%.
90% מהיהודים העניים חיים בעיר ניו יורק עצמה. שתיים מתוך שלוש משפחות יהודיות עניות מתגוררות בברוקלין. בקווינס חלה ירידה במספר העניים, אך רבע מהמשפחות עדיין על סף עוני. ובמנהטן מאז 2002 חלה העלייה החדה ביותר - של 74% - במספר היהודים העניים. מאז דוח העוני הקודם של שנת 2002, חלה גם עליה של 86% בקרב עניים החיים בפרברי העיר. שני שלישים מהמשפחות העניות הן משפחות חרדיות וגמלאים יהודים שהיגרו מחבר המדינות. בנוסף, מדובר במשפחות של הורים בודדים, משפחות עם אנשים בעלי מוגבלויות או מובטלים.
על פי הדוח, שלושה מתוך ארבעה בתים חיים בעוני ומחצית מהבתים שחיים על סף עוני נעזרים לפחות באחת מתכניות הסיוע הציבורי. עם זאת, 14% מהיהודים החיים מתחת לקו העוני ו-9% מאלה החיים קרוב לקו העוני עדיין מעידים ש"אינם סוגרים את החודש". יותר מ- 60% משתי הקבוצות מגדירים את עצמם כ"בקושי מצליחים לסגור את החודש". זאת למרות שב-46% מהמשפחות העניות הכוללות בני משפחה בגיל העבודה, אחד מבני הזוג (או שניהם) עובדים במשרה מלאה או עצמאיים.
יש גם ניו יורק אחרת
עוד עולה מהדוח כי 45% מהילדים היהודים חיים במשפחות עניות או במשפחות על סף קו העוני - אחוז המשפחות עם ילדים החיות מתחת לקו העוני עלה מ-22% בשנת 2002 ל-28% בשנת 2011. ד"ר ג'ייקוב אוקלס, המחבר המוביל של הדוח הסביר כי "העוני בתוך הקהילה היהודית ממשיך להתפשט בקצב מדאיג שעולה על קצב גידול הקהילה באופן כללי" והביע תקווה שהדוח יעזור "לחדד את גודל הבעיה ויסייע לבניית מסגרת עבודה ממוקדת יותר המבוססת על נתונים ברורים". לדבריו, "אין סיבה יחידה של עוני יהודי - יש הרבה סיבות שתורמות לזה. משפחות עם ילדים מתחת לגיל 18, גמלאים, אנשים בלי השכלה גבוה - אלה משקי בית שנוטים להיות יותר עניים. לכל אחת מהקבוצות יש אתגרים וצרכים משלה".
היהודים המבוגרים שמגיעים מחבר המדינות, למשל, אינם שולטים בשפה האנגלית וגם אם טרם הגיעו לגיל הפנסיה, מתקשים למצוא עבודה. גם הוצאות הבריאות שלהם תורמות להידרדרותם לעוני - כמו גם מחסור בדיור המסובסד. בפדרציה אומרים שבדוח לא מופיעה השפעה של ההוריקן סנדי על הקהילה, אך בסטייטן איילנד הוגש סיוע למעלה מ-200 מהגרים שנשארו מחוסרי בית.
יו"ר הפדרציה היהודית של ניו יורק, ג'ון רסקאי, אמר בתדרוך הכתבים בעקבות פרסום הדוח כי "גיוון הקהילה היהודית של ניו יורק משתקף גם בגיוון של ענייה - ואף ארגון בודד לא מסוגל לספק את כל הסיוע שנדרש". לדבריו, "רוב הנטל לספק רשת ביטחון נופל על התקציב הפדרלי, אך כשהתקציב מקוצץ - תפקידנו לדאוג שהמשאבים מגיעים לקבוצות הפגיעות ביותר". הוא הדגיש שבקהילה לא רוצים שאנשים יוותרו על חברות בבתי הכנסת בגלל עוני והוסיף כי "ניו יורק עדיין נשארת עיר של עושר יוצא דופן, והאתגר שלנו הוא לחשוף בפני ניו יורק היהודית שיש לה יותר מזל, שיש גם 'ניו יורק שנייה' שזקוקה לעזרה שלהם".
