ספורטאים מחושמלים בעל כורחם

לאחרונה עלה לכותרות גיל הפרישה של ספורטאים בעקבות יוזמה של ח"כ יואל רזבוזוב לשלבם בחברת החשמל לאחר תליית הנעליים. אסף לב רואה דרכים טובות יותר לדאוג לרווחתם

אסף לב

בעת הזו, כשנושא גיל הפרישה של סופרטאים מככב בערוצי התקשורת חדשות לבקרים, יוזמה חדשה בראשותו של ח"כ הטרי יואל רזבוזוב (יש עתיד), המבקש לשלב ספורטאים עם פרישתם בחברת החשמל, עשתה לאחרונה כותרות וקוצרת מחמאות מקיר לקיר. עם כניסתו לכנסת הציב לעצמו רזבוזוב מטרה - לדאוג לספורטאים לאחר פרישתם (תחילת/אמצע שנות ה-30) - מהלך שאמור לסייע להם לצלוח את משבר ההתנתקות הפתאומית מעולם הספורט, ולספק להם מסגרת עבודה הולמת להמשך עתידם.

כשלעצמה, מדובר ביוזמה מבורכת ומוערכת, אך הבעיה מתחילה עוד בצעד הראשון, במעבר מהלכה למעשה. הרעיון מתבטא בקליטת הספורטאים לחיק חברת החשמל כדי להעסיקם לאחר פרישתם כעובדים מן המניין. הפתרון המהיר עולה אמנם בקנה אחד עם הצהרותיה של "יש עתיד" על דאגה למעמד הביניים, אולם בראייה רחבה יותר של ה"עסקה" - צצות מספר בעיות. ראשית, לא מפתיע שחברת החשמל, כפי שגילה רזבוזוב, הייתה הראשונה שהרימה את הכפפה. עם זאת, תמוהה העובדה כי במסגרת מפלגה שחרתה על דגלה מעבר ל"פוליטיקה חדשה" - נפל רזבוזוב בפח.

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

לכתבה המלאה

ברית סמויה עם חברת החשמל

עבור חברת החשמל מדובר בהזדמנות פז ובתזמון מושלם לשיפור הדימוי הציבורי הנלוז שדבק בה לאורך עשרות שנים כגוף עושק ואופורטוניסטי, וזאת בעלות אפסית. בנוסף, בעצם המענה להצעתו של רזבוזוב, כרתה חברת החשמל ברית סמויה עם המפלגה השנייה בגודלה, מה שעשוי להבטיח לה שקט תעשייתי עתידי. לגבי רזבוזוב ו"יש עתיד", לעומת זאת, זהו ניסיון להרוויח הון פוליטי מהיר ורצון להצטייר בקרב הציבור כמושיעם של הספורטאים המתוסכלים. במילים אחרות, עבור שניהם זו סימביוזה מושלמת.

בתום קריירה ענפה, ניתוב ספורטאים לחברת החשמל תתמיע אותם בקונצרן משומן היטב, שם יהפכו לגרגרי אבק בתוך עננה ביורוקרטית אפורה. כלוב של זהב שכזה עבור ספורטאי שגופו ופעילותו הגופנית היוו נר לרגליו, היא לא יותר מגסיסה בייסורים. הספורטאים, על פי רזבוזוב: "פשוט ננטשים ואף אחד לא צריך אותם, אף אחד לא מתייחס אליהם". רזבוזוב, שעלה לישראל ב-1991, צריך היה להבין מזמן כי גם בחברת החשמל יהפכו הספורטאים לבלתי נראים וכי גם שם לא ממש יספרו אותם.

מדוע אם כן לא לחשוב בגדול - במקום למהר עם רעיונות בזק מופרכים, כדאי היה אולי לנסות ולהבין כיצד לנצל את "הונם הגופני" של אותם ספורטאים ולנתב את ערכיהם למצוינות ולהשקעה לכיוון פרוייקטים פרודוקטיביים. ח"כ רזבוזוב כמו גם שר החינוך שי פירון, אף הוא ממפלגת "יש עתיד", יכולים לנצל את משאביהם יקרי הערך של הספורטאים ולהקים גוף חינוכי שיעבוד עם בתי-ספר בפריפריה ועם נוער במצוקה, ובכך להעסיקם במסגרת החינוך המקרטעת בלאו הכי, מה שיקנה ערך מוסף למדינה ותחושת סיפוק לספורטאים כאחד.

בצדק טען רזבוזוב כי "מישהו צריך לדאוג לספורטאים לאחר פרישתם", אולם בפועל, הרפורמה החדשה לדבריו, מתקיימת רק עבור ספורטאים שהשתתפו בעברם בקמפיינים אולימפיים, אליפויות עולם ואירופה. נשאלת אפוא השאלה מדוע נזנח רובם המכריע של הספורטאים המקצוענים שלא זכו אמנם להגיע לאותם מפעלים נכספים, אך גם הישגיהם של אלו נכנסו לפנתאון הספורט הישראלי.

אז נכון, בחברת החשמל יזכו הספורטאים ה"נבחרים" לפנסיה ולתנאים סוציאליים ואכן ישנו בשקט, בידיעה שתלוש משכורת מסודר יופקד בסניף הבנק שלהם בסוף כל חודש - כל אלה אכן חשובים ביותר. עם זאת, העבודות המזומנות להם לאחר הפרישה אומנם מיאשות למדי, אך עם זאת כעיסוק זמני מספקות במהותם שביב של תקווה לעתיד טוב יותר כיאות לקישוריהם הספורטיביים. רזבוזוב, כקפטן נבחרת הג'ודו הישראלית לשעבר, בעל שתי מדליות כסף באליפויות אירופה ונציג לאומי באולימפיאדת אתונה 2004 צריך היה לדעת כי ההחלטה "לקבור" את הספורטאים בחברת החשמל היא לא יותר מיומרה לדאוג לרווחתם. היוזמה אכן מבורכת, אך בפועל מסתמנת כמפוספסת עד היסוד.

הכותב הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה

לקריאה נוספת
יואל רזבוזוב כבר לא יהיה נציג הספורטאים בוועד האולימפי
הבשורה החדשה של הספורט הישראלי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully