אני מניח שיש בסיס משפטי איתן להמלצת הפרקליטות בשבוע שעבר שלא להעמיד לדין את השופט אשר ילדיו התלוננו על מכותיו. אני גם מקווה כי למערכת יש קביעות משפטיות משמעותיות יותר מאשר האמירה כי תקופת המשבר בחיי המשפחה חלפה. אבל מעבר לשאלה אם מדובר בעבריין שיש להעמידו לדין על עבירה פלילית, אני סבור כי החזרתו לכס השיפוט היא עניין שאין מקום לדון בו.
יש להביא את עניינו של השופט המכה בפני ועדת המינויים ולסלק את האיש מן המערכת. אם לא ייעשה כך, יהיה ברור לכל שיש בישראל שופט שעבר עבירה פלילית, לכאורה, גם אם לא הוגשה נגדו תביעה משפטית, וחשוב מכך - תתחזק התחושה כי הכאת ילדים היא בבחינת זכותו של ההורה. ממש כפי שהיה בישראל עד 1998.
"חוסך שבטו שונא בנו", אומרים פרקי אבות, אך זוהי אחת האמרות האוויליות ביותר בספרון החכם הזה. הרב אברהם רביץ נהג לצטט זאת כאשר הביע את התנגדותו הנחרצת לפסק הדין שאסר הכאת ילדים על ידי הוריהם.
רבים מאוד מאיתנו גדלו בבתים שבהם היכו ילדים "כשהגיע להם", וכך נהגו גם הם בילדיהם, משוכנעים כי כשילד עובר את הגבול הוא חייב לדעת כי קיימת סנקציה אלימה נגדו, ולא, מי יודע כיצד יגדל. רוב האנשים מתפתחים כאנשים נורמטיביים למרות המכות, בדיוק כפי שבילדותנו היה מקובל שמורים מכים תלמידים שמפריעים בכיתה, עד שהדבר נאסר איסור חמור.
ב?1998 נידון בביהמ"ש העליון ערעור של אישה אשר נהגה להכות את ילדיה ולפגוע בהם, ובשל כך שפט אותה ביהמ"ש המחוזי למאסר של שנה וחצי. העליון, בראשות השופטת דורית ביניש, אישר את פסיקת המחוזי וכך נכתב בהחלטתה המחייבת את המערכת המשפטית כולה ושקיבלה את הסכמת נשיא ביהמ"ש דאז, אהרן ברק: "יש לקבוע כי ענישה גופנית כלפי ילדים או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך מצד הוריהם - פסולים הם מכל וכל. הילד אינו רכוש הורהו; אסור כי ישמש שק איגרוף שבו יכול ההורה לחבוט כרצונו, כך גם כאשר ההורה מאמין בתום לב שמפעיל הוא את חובתו וזכותו לחינוך ילדו".
אנחנו חיים בעולם של נורמות משתנות. מה שהיה מקובל מאוד לפני 50 שנה הוא בבחינת עבירה היום, גם אם זה נראה בעיני רבים מאוד בציבור כחקיקה בלתי סבירה. פתאום יש זכויות לנשים, לקשישים, לילדים, למיעוטים, ולחולים. העידן שבו קבוצות רבות כל כך חשות עצמן חסרות אונים אל מול מיעוט של מי שראו עצמם אדונים, חלף למזלנו. איסור הכאת ילדים הוא איסור חשוב מאין כמותו. מי שמכה את ילדיו הוא עבריין. ואם הוא שופט - אסור לו להמשיך לשבת על כס המשפט.