המרוץ לראשות העיר ירושלים מתחמם: מי יתמודד?

בעוד חצי שנה יתקיימו הבחירות המוניציפאליות, וראש עיר חדש ייבחר בבירה. כפי הנראה כרגע, ראש העיר המכהן, ניר ברקת, ימשיך להחזיק במושכות גם בקדנציה הבאה. ברקת, שסקרים מראים שתושבי ירושלים מרוצים ממנו בסך הכל, הצהיר על תמיכתו בנתניהו במערכת הבחירות האחרונה, אך שורשיו הפוליטיים מגיעים מתנועת קדימה. לזכותו יירשמו כמה הישגים, בין היתר העלאת מספר מקומות התעסוקה ב-50,000 בארבע השנים האחרונות, עלייה של 300% בתקציבי ואירועי התרבות, עלייה בתיירות (בעיקר בתיירות פנים) ועיסוק אישי בתיק החינוך שנחשב ל"בייבי" שלו. ברקת גם ידוע כמי שהשכיל למצוא את עמק השווה בין החרדים לחילוניים.

החרדים מגדירים את מצבם בקדנציה של ברקת "כטוב ביותר" אך המיעוט החילוני בעיר, על אף שמותח ביקורת מידי פעם על כניעה ללחצי החרדים, לא יכול להתעלם מעלייה משמעותית במקומות הבילוי הפתוחים בשבת (כדוגמת פתיחת מתחם "התחנה") ועלייה משמעותית לא פחות באירועי התרבות והתיירות. גם בנושא מתחם "סינמה סיטי", שייוותר ככל הנראה סגור בשבת, ברקת החילוני ממעט להתבטא - ולא לחינם. מתוך 31 חברי המועצה ישנם 12 חרדים (שמונה מאגודת ישראל וארבעה מש"ס), שלושה שייכים לציונות הדתית (מפד"ל), מאיר תורג'מן – חובש כיפה המשמש גם כחבר אופוזיציה יחיד וגם חבר המועצה היחיד מטעם הליכוד – ואלישע פלג חובר בדרך כלל לחרדים בנושאי דת. לעומתם, הכוח החילוני בעיר מונה שלושה חברי מועצה מטעם מרצ, שישה מרשימתו של ניר ברקת (ירושלים תצליח), שניים נוספים מירושלים ביתנו (הגרסה המקומית של ישראל ביתנו), מירב כהן מהתעוררות, יעל ענתבי מסיעת פז ורחל עזריה ממפלגת ירושלמים - אישה דתייה אך פלורליסטית הידועה במאבקה למען שוויון נשים. בחשבון המסכם: 17 מול 14.

הביקורת על ברקת נוגעת בעיקר לנושאי ניקיון ואי אכיפת בנייה בלתי חוקית של ערבים בירושלים. לגבי הסוגיה האחרונה, ברקת הצהיר לא פעם שהוא רואה את ירושלים כעיר מאוחדת ויש לבנות בכל חלקיה לפי הצורך. גורמים המקורבים לברקת סיפרו שההימנעות מהריסות במגזר הערבי קשורה בעיקר לרצונו להימנע ממשברים בינלאומיים. זה הזמן לציין שאלפי יחידות דיור שאושרו לבנייה בעיר אינן יוצאות למכרזים ומעוכבות בדרכים שונות בשל הוראות המגיעות ישירות מלשכתו של נתניהו ולא ממדיניות של העירייה. כך או כך, מצוקת הדיור בעיר הביאה לעלייה תלולה של 24% במחירי הדירות היקרים ממילא והדבר התורם לבריחה עקבית של כ-10,000 תושבים יהודים מדי שנה.

רשימתו של ברקת "ירושלים תצליח" היא היחידה שפתחה עד כה מטה בחירות מסודר שידוע בארגון, באסטרטגיה ובתקציב משמעותי. פעיליו כבר פזורים במחוזות השונים של העיר ועל אף שברקת הוא כרגע המועמד הריאלי היחידי, במטה לוקחים את מערכת הבחירות מאוד ברצינות ורחוקים מלהיכנס לשאננות.

אמנם חבר המועצה מטעם מרצ, פפה אללו, הציג זה מכבר את מועמדותו לרשת את רשות העיר, אך הסיכויים לכך קלושים. אללו לא נחשב למועמד ריאלי ובעבר כבר הציג את מועמדותו והסיר אותה ברגע האחרון. ההערכה היא כי הצגת מועמדותו נועדה בעיקר לצרכים פנימיים ולהתחזקות בתוך סניף מרצ הירושלמי מול חבר המועצה הנוסף מטעם המפלגה – מאיר מרגלית, זאת לאחר שיו"ר מרצ זהבה גלאון הביעה תמיכה באללו.

אלא שלמרות תמיכת יו"ר מרצ, אללו הודח מהרשימה המקומית של מרצ ירושלים למקום לא ריאלי. יריבו מרגלית שזכה במקום הראשון, אמר מיד לאחר פרסום התוצאות השבוע כי בכוונתו "לעשות כל מה שניתן על מנת שפפה יישאר אתנו". אללו שוקל בימים אלה את המשך דרכו הפוליטית, מכיוון שבקדנציה הבאה הוא כבר לא יהיה חבר מועצה וייתכן מאוד שגם את המועמדות, ששימשה בעיקר פיקציית בחירות, הוא יסיר. מלבד אללו, קיימים כמה מועמדים פוטנציאלים מול ברקת.

מי שהיה ראש העיר ב-2003-2008 ונחשב לראש עיר טוב, הוא האיש היחיד נכון להיום, שאם יגיש מועמדות מסוגל לגבור על ברקת. לופוליאנסקי, שהיה ידוע בשמירה על הסטטוס קוו, עשוי לקחת מקצת מקולות הציבור החילוני, רבים מהקולות של הציבור הדתי והחרדים, מן הסתם, מעדיפים בדרך כלל לבחור במועמד מטעמם. בבחירות האחרונות נבחר ברקת על פני מאיר פורוש משום שהשכיל לשכנע את ראש חסידות גור, יעקב ליצמן, לתמוך בו. ליצמן נחשב בעיני רבים עד היום לאחד האנשים המשפיעים ביותר על ברקת. צפוי שברקת ינסה לשמר את הברית הזו כדי להבטיח את ניצחונו גם במקרה שלופוליאנסקי יכריז על מועמדותו. לופוליאנסקי עצמו עסוק בימים אלה בהוכחת חפותו בפרשת הולילנד המפורסמת ועד שלא יעשה כן לא יוכל להתמודד.

בפרקליטות לא מתכוונים "לקצר הליכים" בגלל מערכת הבחירות המוניציפאלית, אך ללופוליאנסקי יש גלגל הצלה, אם יבחר להשתמש בו. הוא יכול לחתום על עסקת טיעון, כזו שלא תאשימו בסעיפים טעוני קלון וכך לסגור את חלקו במשפט כבר בזמן הקרוב ולהגיש מועמדות. לא מעט בכירים במערכת הפוליטית המקומית והארצית נפגשו עמו בשבועות האחרונים על מנת לשכנעו להיכנס לתמונה. מקורבים ללופוליאנסקי טענו השבוע כי הוא גורס שלא עשה דבר שאינו חוקי, מתעקש על חפותו המלאה ולא מוכן לחתום על שום עסקת טיעון, כך שנכון לעכשיו, לא נראה שבכוונת לופוליאנסקי להיכנס למרוץ.

יו"ר הליכוד בירושלים המשמש גם כמנהל מחלקת שפ"ע בעירייה, תושב מעלה אדומים שהעביר לא מזמן את כתובתו לעיר. אמסלם הוא דמות נערצת בליכוד. המתפקדים אוהבים אותו ואילו בכירי המפלגה מרוצים ממנו. לאמסלם קבלני קולות רבים ונאמנים ברחבי העיר והוא עשוי להביא עמו ציבור חילוני גדול. יחד עם זאת, למרות שתיקתו הרועמת בהתנתקות, אסמלם נחשב לימני יחסית ולכן עשוי להיות מקובל גם על הציבור הדתי לאומי והמסורתי בעיר.

למרות מצבו הטוב לכאורה, לאמסלם חסרים שני דברים עיקריים: תמיכה, אפילו חלקית, של הציבור החרדי וחשוב מכך, תמיכה או אישור שבשתיקה של בנימין נתניהו. אף שכלל לא ברור עד כמה נתניהו יתערב במרוץ, גורמים רמי דרג בליכוד סיפרו כי נתניהו אינו רוצה, בלשון המעטה, שאמסלם ירוץ וכך יעמיד אותו במצב לא נוח שיאלץ אותו כביכול לתמוך במועמד מטעם מפלגתו. אותם גורמים סיפרו מנגד שליברמן תומך נמרצות בריצתו של דודי אמסלם

ומה באשר למקורביו של אמסלם? מחזיק תיק ספורט, חירום וכבאות, אלישע פלג, סבור שהליכוד חייב להעמיד מועמד מטעמו. "ראוי שהליכוד כמפלגת שלטון יציג מועמד לרשות הבירה", אמר. "חייב להיות תיאום בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ובמיוחד בירושלים, עם כל ההיבטים המדיניים והפוליטיים".

פלג עקץ את ברקת: "לא יכול להיות מצב שראש עיר יאפשר למפלגות שמאל בקואליציה העירונית להתנהג כאילו העיר מחולקת ושמזרחה הוא שטח כבוש. אני לא רואה כמטרה ראשונה במעלה להחליף את ראש העיר הנוכחי", סייג. "אני בהחלט מעוניין שיהיה המועמד הטוב ביותר לירושלים ועדיף שיהיה מועמד מטעם הליכוד. העיר ירושלים חשובה לי יותר מכל נקמנות בראש העיר, שלצערי מתקשה לפעולה באופן חברי ומקצועי עם חברי המועצה מסיעות אחרות".

ישי הוא אחת הקושיות במערכת הבחירות. כניסה של ישי למפה הפוליטית הירושלמית עשויה לשנות את הכוחות בזירה. ישי מיודד ברמה אישית עם נתניהו ואילו ליברמן מיודד עם יריבו המר אריה דרעי, אשר הדבר האחרון שהוא רוצה זה לראות את ישי כראש הבירה. ישי מצד אחד נחשב לחרדי ימני יחסית, ולכן אנשי הציונות הדתית עשויים לתמוך בו, אך מצד שני הוא בבעיה קשה בציבור החרדי המשוסע בין המחנה שלו לשל דרעי. סביר להניח שלא כל החרדים יתמכו בו, ובוודאי לא הציבור החילוני.

פינדרוס משמש כיום כסגן ראש עיר וכנציג הבכיר מטעם סיעת דגל התורה. הוא נכנס לרשימה עקב מינויו של סגן ראש העיר הקודם, הרב אורי מקלב, לחבר כנסת. פינדרוס שימש בעבר כראש העיר החרדית ביתר עלית ובמערכות הבחירות האחרונה בעיר הפסיד את הבחירות לסגנו מאיר רובנשטיין.

ההסבר שמכניס את פינדרוס לרשימת המועמדים לראשות העיר בירושלים הוא הסכם רוטציה בין סיעת אגודת ישראל ודגל התורה, כאשר שעיקרי ההסכם הוא שכל קדנציה סיעה אחרת מגישה מטעמה מועמד לראשות העיר. בפעם הקודמת הייתה זו סיעה אגודת ישראל ששלחה את מאיר פורוש להתמודדות על ראשות העיר וכעת זה תורה של סיעת דגל התורה להציג את מועמדה. במקרה שלופוליאנסקי לא יכנס למרוץ, יהיה זה פינדרוס אשר אמור להתמודד מטעמה.

סיכויו של פינדרוס לנצח הם קלושים מאוד וזאת עקב מצבו הציבורי בתוך המגזר החרדי, אשר רואה בו נציג שהוצנח כסידור עבודה על ידי עסקנים, בעוד שבקרב הציבור החילוני הוא לא נחשב כדמות מוכרת. בכיר בעירייה פרס בפני וואלה! חדשות את מדרג הסיכויים לנצח בהתמודדות זו: "לופוליאנסקי ראשון בסיכוייו לנצח, פינדרוס אחרון, אלי ישי ואמסלם באמצע - תלוי בנסיבות המשתנות".

בירושלים ניתן למצוא כמעט כל מגזר אפשרי – חילונים, מסורתיים, חרדים, פלסטינים, נוצרים, ארמנים ודרוזים. כולם מנסים לקבוע דריסת רגל משלהם על העיר ולהשפיע על אורחות חייה. ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בארץ ובה חיים, נכון לנתוני הלמ"ס האחרונים, 804,400 איש. 35% מהם פלסטינים אך אלו לא משתתפים, מתוך בחירה, במערכת הבחירות. מקרב הציבור היהודי בעיר 32% חרדים, 47% דתיים לאומיים ומסורתיים ורק 19% חילונים. כך שקהל שומר המסורת מהווה רוב מוחץ והדבר מורגש היטב בהחלטות המועצה.

אז כמה קולות צריך מועמד כדי לזכות ברשות העיר? בבחירות הקרובות כל 8,000 קולות לערך יזכו במושב אחד במועצה. בבחירות האחרונות ניצח ברקת את מאיר פורוש כשזכה ב-114,000 קולות לעומת 94,000, זכיה אותה הוא חייב לחסידות גור על 15,000 קולותיה.

מקובל לחשוב שאחת מהדרכים לנצח בבחירות לראשות הבירה היא לגייס לצדך את החרדים ולהוסיף עוד 20,000 קולות, אך מלבד החרדים ישנו כוח פוליטי חשוב לא פחות – תמיכת נתניהו וליברמן. בסופו של דבר תמיכתם ותמיכת החרדים היא שתכריע את הבחירות והשאלה מי יכהן כראש הבירה לקדנציה הבאה.

לברקת בעיה נוספת, אף אם כרגע נראה שהוא המועמד המוביל, הוא עשוי למצוא את עצמו בבעיית משילות קשה במועצה הבאה, בדומה לבעיה שנתניהו התמודד עמה עם הרכבת הממשלה. סקרים פנימיים מראים שהמפלגות החרדיות יקבלו עוד שני מקומות במועצה על ה-12 שכבר יש להם גם משום גידול טבעי וגם משום נטייה להיות מאוחדים יותר בבחירות הנוכחיות.

נתון זה יבוא ככל הנראה על חשבון המושבים של מפלגתו של ברקת. אם זה יקרה, עשויים החרדים לדרוש הפעם את אחד מהתיקים החשובים בעירייה, למשל תיק התכנון והבניה אותו מחזיק כעת קובי כחלון – אחיו של משה כחלון, וויתור על תיק כה חשוב למי שאינו ממפלגתו עשוי לשים את ברקת במצב בעייתי.

יחד עם זאת, ראוי להזכיר שאהוד אולמרט כראש עיר הפקיד את התיק בידי לופוליאנסקי, ויחד הם עבדו בהורמוניה שזכורה היטב.
ניסיון איחוד נוסף שרואים בימים אלו הוא בין המפלגות החילוניות הקטנות הנאבקות על צביונה של העיר ובהן מפלגת ירושלמים ברשות רחל עזריה, מפלגת התעוררות ברשות מירב כהן הפופולרית ומרצ. אם האיחוד הזה יצא לפועל הן צפויות להיות המפלגה השלישית בגודלה במועצה, אלא שדרכה העתידית של כהן בקדנציה נוספת כלל לא ברורה, ולמחליף שלה עופר ברקוביץ, יו"ר התעוררות, ריב עתיק עם עזריה על המקום הראשון.
כמו כן, מפלגות נוספות מתכוונות לרוץ השנה למועצת העיר ולשנות את מפת המצביעים בהם מפלגת העבודה, יש עתיד ומפלגה של בעלי מועדונים בשם תקווה לבירה.