הנה דוגמה להומניות שיכולה להפוך לגול עצמי. בבלגיה פסק החודש ביהמ"ש לטובת מורה מוסלמית, כי היא רשאית ללמד שיעורי איסלאם כשהיא עוטה חיג'אב. שנתיים קודם לכן נשלחה ניידת משטרה לבית הספר שבו מלמדת המורה כדי למנוע כניסתה למקום עם חיג'אב, משום שבעירייה החליטו כי רק התלמידות רשאיות לעטות כיסוי זה - ורק בכיתות. ביהמ"ש, כאמור, קבע כי מורה המלמד שיעורי דת אינו מחויב לניטרליות, והקהילה המוסלמית בירכה על ההחלטה, שהיתה נגיסה נוספת בחילוניותה של אירופה.
בחודש שבו חייל בריטי נדקר למוות בלונדון, חייל צרפתי נדקר בפרברי פאריס וגל אלימות מוסלמי שוטף את שטוקהולם - לגיטימי לתהות אם בית המשפט הבלגי אינו מנותק מהמציאות.
"אין כל בעיה לעטות חיג'אב בפני תלמידים שבחרו בלימודי איסלאם", קבע בית המשפט. במועצת העירייה קיבלו את ההחלטה בהפתעה גמורה, מאחר שלשיטתם הדבר נוגד את עקרון החילוניות בבית הספר, וטענו כי הפסיקה תשפיע על החירות הדתית של התלמידים. בית הספר הציבורי?חילוני, הביעו שם חשש, יכול להפוך למקום שבו מטיפים לאיסלאם.
החלטת בית המשפט, אגב, מחייבת לא רק את היישוב הקטן שבו מתגוררים 20 אלף תושבים, אלא את כל מחוז ולוניה, אזור דוברי הצרפתית הכולל את בריסל. אלמלא המציאות הכואבת של הימים האחרונים, הסיפור הזה היה יכול להיות מוצג כמו בדיחה בלגית. אבל זה לא המקרה.
אירופה לא גילתה החודש את האיסלאמיסטים החיים בקירבה: לונדון זוכרת את פיגועי ההתאבדות ביולי 2005, ואילו צרפת עדיין לא התאוששה מהטרוריסט, מוחמד מראח, שפעל בטולוז במארס 2012 בשם "אללה". אותו מראח, צרפתי ממוצא אלג'ירי, רצח שלושה חיילים מוסלמים "בוגדים", כהגדרתו, לפני שרצח את שלושת התלמידים והמורה בבית הספר היהודי "אוצר התורה".
תקיפת החיילים בצרפת ובבריטניה בשבוע שעבר בהפרש של שלושה ימים רק ממחישה עד כמה עמוקה הבעיה. מדובר בשתי מדינות שאימצו מדיניות קליטת מהגרים הפוכה: צרפת החילונית אינה מקבלת את רעיון החיים בקהילה. בריטניה, להבדיל, סובלנית יותר ומאפשרת לנהל חיים בקהילות מבודדות בהתאם לערכי האיסלאם ומנהגיו (במקרה של אזרחיה המוסלמים). בצרפת בית ספר קהילתי הוא דבר המנוגד לאידיאולוגיה של המדינה, ובבריטניה לא. בשבוע שעבר ראינו כיצד שתי השיטות הצמיחו ג'יהאדיסטים.
מובן שאסור להכליל, ושרוב המוסלמים באירופה אינם טרוריסטים. אלא שבשם "אללה" מתבצעים כמעט כל האירועים האלימים בשני העשורים האחרונים. ומי שטוען כי המצב הכלכלי בצרפת ובבריטניה הוא הזרז לאירועים, מוזמן לצפות בימים אלה ממש בהתפרעות האלימה של מהגרים מוסלמים בשטוקהולם, במדינה שהיא אולי הנדיבה ביותר כלפי מהגרים.
אירופה בפלונטר: אם תדבר על בעיית האיסלאם הרדיקלי היא תגרום לתסיסה ולפחד אצל אזרחיה ותחזק את הימין הקיצוני (עיין ערך צרפת 2002), אך אם תמשיך לטמון ראשה בחול היא תסתכן בהמשך עריפת ראשי חייליה אצלה בבית. איך אירופה הגיעה למצב הזה? ככה זה כשהומניות הופכת לגול עצמי.