פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוסיה וישראל: בכל זאת - יש תיאום

      למרות העובדה שארצות הברית ורוסיה הסכימו על קיום ועידה בז'נבה כדי לנסות לפתור את סוגיית סוריה בדרכים דיפלומטיות ולכונן בה ממשלת מעבר, ספק אם קיימת תמימות דעים ביניהן בנוגע לאופיו של אותו פתרון. לישראל, כידוע, אין העדפות אקטיביות בדבר השאלה ידו של מי תהיה על העליונה: היא אמנם אינה אדישה למעשיו הנלוזים של אסד, אך גם אינה מתעלמת מהעובדה שהמורדים, או חלק מהם, עלולים להיות מסוכנים לא פחות.

      לרוסים יש אינטרס ישיר במתרחש בסוריה, ופגישת הבזק בין הנשיא ולדימיר פוטין לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחרונה היא עדות לכך. איננו יודעים מה בדיוק נאמר בחדרי החדרים בסוצ'י, אך אין להניח שפוטין יזם את הפגישה (ואכן הוא שיזם אותה) רק כדי להודיע לנתניהו שרוסיה, מטעמים כביכול של תקינות חוזית או מוניטין מסחריים, אינה יכולה לבטל את עיסקת טילי הנ"מ עם דמשק.

      לרוסיה של פוטין, כמו לברית המועצות לפניה, יש אינטרסים אסטרטגיים, מדיניים וכלכליים בסוריה שהחלפת השלטון שם תעמיד בסכנה. טרטוס היא נמל הבית של הצי הרוסי בים התיכון, ומאחר שמוסקבה רוצה להבטיח את מעמדה (לפחות בעיני עצמה) כמעצמת-על באזור זה ובמזרח הים התיכון, עליה לשקול כבר כעת את מהלכיה ביום שלאחר אסד - ולישראל יש כנראה מקום בשיקולים אלה.


      .

      ראש הממשלה נתניהו נועד עם נשיא רוסיה פוטין (רויטרס)
      פוטין ונתניהו בפגישתם החודש (צילום: רויטרס)

      לא מן הנמנע אמנם שרוסיה תנסה לקשור קשרים גם עם מי שישלטו בדמשק אחרי אסד, אך היא מביאה בחשבון גם התפתחויות אחרות כגון ביתור המדינה והקמת מדינה עלאווית קטנה בצפון-מזרח סוריה שבה נמצא נמל טרטוס. ארצות הברית, לעומת הרוסים, מקווה עדיין לסוריה מאוחדת בהנהגה דמוקרטית ומסבירת פנים למערב, אף על פי שגם היא כנראה בטוחה פחות בסיכוי שתקווה זו אכן תתגשם.

      בעבר הסובייטי המדיניות הרוסית באזורנו נשענה בעיקר על תמיכה בערבים, כולל בארגוני טרור, ועל עוינות מופגנת כלפי ישראל, הן מפני שסטלין ראה בציונות את אויבתו המסוכנת ביותר של הקומוניזם והן בגלל התפקיד שישראל מילאה בעימות עם אמריקה על רקע המלחמה הקרה. מבחינה זאת המצב השתנה - וטוב שכך.

      אשר להיום, גם רוסיה אינה בדיוק מאוהבת באסד, ומבחינתה התמיכה בו היא ברירת מחדל, אך כמו ישראל היא חוששת שאם ייפול, ייווצר מרכז של פעילות איסלאמיסטית-פונדמנטליסטית. בהקשר זה לירושלים ולמוסקבה יש אינטרס עתידי משותף (הגם שלא תמיד מאותן הסיבות). בינתיים, ישראל מצפה מרוסיה שתשכנע את אסד כי אין לה כוונה לפעול נגדו כל עוד לא יאפשר העברת אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה, אך גם תבהיר לו מה צפוי לו אם יפעל בניגוד לצו זה ואם יתגרה בה בתחומים אחרים, למשל בגולן.

      על שולחן הקלפים הסורי מתחוללים בעת ובעונה אחת כמה משחקים נפרדים וסותרים. אצל שחקן אחד זה פוקר, אצל אחר ברידג', וגם הרכבם של זוגות השחקנים אינו קבוע. בשלב זה טרם ברור בידי מי הקלף המנצח ואם בכלל יש כזה. על ישראל, מכל מקום, להחזיק את קלפיה קרוב לחזה ולהמעיט בדיבורים מיותרים, וכמובן לא לשכוח שאינטרסים נקודתיים או זמניים, חשובים ככל שיהיו, אינם תחליף לאינטרסים ולקשרים ארוכי הטווח עם בעלת בריתה אמריקה.