"לא נאפשר לאסד ליפול", הצהיר שלשום מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, כשהוא חושב מן הסתם גם על עצמו. נסראללה בלחץ, ויש לו את כל הסיבות להיות. שתי הרקטות שפגעו אתמול ברובע דאחיה, מעוז חיזבאללה בביירות, למחרת נאומו, מוכיחות עד כמה נסראללה, יקיר העולם הערבי עד אתמול, הפך היום לשנוא נפשם של הסונים - בעוד ישראל כלל לא קשורה לעניין.
חסן נסראללה היה לא כל כך מזמן סמל הגאווה הערבית. דמותו הצליחה ללכד את ההמון. נסראללה היה היורש של מנהיגים מיתולוגיים כגון נאצר וסדאם חוסיין. בקיץ 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה, נסראללה היה המותג היחיד שהצליח לשחזר במשהו את הפאן?ערביזם המיתולוגי. מנהיג מיליציה שיעית בלבנון נהפך לגיבור של ההמון הערבי. הדרך שבה הוא התמודד מול ישראל הפכה אותו פתאום למנהיג ערבי.
אני זוכר את אותם ימים עת התגוררתי במדינה ערבית (מאוריטניה), ודיוקנו של חסן נסראללה הודבק על כל דלת ורכב, במדינה הסונית. מדהים היה לראות איזה מימד תפס אז נסראללה. העובדה שהוא הסתתר בבונקר קצת נשכחה.
בינתיים עבר המזרח התיכון כמה שינויים. "אביב העמים הערבי" או "הסתיו הסוני", אם תרצו, הפכו מהקצה אל הקצה את תדמיתו של נסראללה. בעיקר ההתקוממות בסוריה. נסראללה הפך פתאום ממנהיג ערבי למנהיג מיליציה שיעי קטן, שהוא לא יותר מעושה דברן של דמשק וטהרן, שלא מהסס לטבוח בסוריה במורדים קדושים סונים.
המלחמה בסוריה חשפה לעולם הערבי את הפנים האמיתיות של נסראללה. מנהיג חיזבאללה שהצליח במשך 20 שנה להערים על כולם, מצטייר פתאום כמנהיג שיעי. לנסראללה קשה היום להישמע בטוח בעצמו וגם האירוניה נעלמה מהרטוריקה שלו. גיבור הנסיגה של צה"ל ב?2000 ומלחמת לבנון השנייה ב?2006, הוא היום מנהיג שוקע.
המלחמה בסוריה עדיין לא הפילה את אסד, אבל תדמיתית היא כבר הפילה את נסראללה. המאבק נגד ישראל העניק לו במשך 20 שנה הילה. המלחמה בסוריה כיבתה את האור מעל לראשו. נסראללה שולח חיילים לצידו של אסד. גם אם אסד ישרוד, סוריה לא תהיה אותה סוריה ונסראללה לא יהיה אותו נסראללה. ציר הרשע אולי שורד, אך חטף מהלומה קשה.