אוקיי, רוצים שהמבקר יבדוק? צודקים. יש מהומה ציבורית, יש ויכוחים, יש הטחת האשמות. אנחנו צריכים החלטה של גורם מוסמך, נקי מהטיה פוליטית המאפיינת את כמעט כל העיתונאים שעוסקים בנושא. המבקר הוא הגורם המוסמך, הראוי.
רק שלמען ההגינות וגם כדי להכניס את העניין לפרופורציות, הבה נבדוק את כולם. מדברים על אוכל? אוקיי. אבל אם ככה, אפשר לבדוק גם את המחיר של ליל סדר אחד אצל אהוד אולמרט. רוצים לבדוק את אבטחת הבית של ראש הממשלה? מאה אחוז. אבל גם כמה עלתה האבטחה בחווה הענקית של אריאל שרון וכמה עולה אחזקה של לשכה עבורו - עבור שרון - אף שהוא עצמו לא השתמש בה בשנים האחרונות. הנה שאלה: מי כן משתמש בלשכה של שרון? מותר לדעת? ומה בנתה המדינה בחוות השקמים על חשבונה?
זה בסדר גמור לבדוק, אבל כדי שזו לא תהיה בדיקה פוליטית - חייבים לפתוח בפני מבקר המדינה את הכל. את כל החשבונות, את כל הספרים, את כל טבלאות המספרים - של כולם. גם של אולמרט, גם של שרון, וגם של פרס. אף אחד לא קדוש.
בימי ההתנתקות העליזים היה דעתן אחד שהצביע על שרון והסביר כי מדובר ב"אתרוג" שאסור לפגוע בו, והיה מישהו אחר, לא פחות דעתן מהקודם, שקבע כי "השחיתות צריכה לחכות".
ובכן, כמו שזה נראה, הדאגה לניקיון הכפיים המתינה בסבלנות עד שנבחר לשלטון מי שאינו כוס התה של הממונים מטעם עצמם על המאבק בשחיתות.
חקירה? מבקר המדינה? הכל הולך. כדאי שיחקרו גם את כל האתרוגים, גם את המעמד המקודש. אחרי הכל, זכות הציבור לדעת.