חורחה רפאל וידלה, מפקד החונטה ששלטה בארגנטינה בתקופת הדיקטטורה, מת היום (שישי) בבית הכלא בגיל 87. וידלה היה הנשיא הראשון להוביל את החונטה הצבאית שהעלימה אלפי פעילי שמאל וחשודים בהשתייכות לשמאל ב"מלחמה המלוכלכת" בין השנים 1976 ל-1983. את שנותיו האחרונות בילה מאחורי סורג ובריח לאחר שנשפט בין היתר על חלקו בהעלמת תינוקות של אסירים פוליטיים שנאסרו במרכזי עינויים. דובר ממשלת ארגנטינה אמר כי וידלה מת בנסיבות טבעיות בתאו מחוץ לעיר הבירה בואנוס איירס.
"וידלה שלט בממשלה שעסקה באחד מהדיכויים האכזריים ביותר שנראו אי פעם באמריקה הלטינית המודרנית", אמר חוסה מיגל ויונקו, ראש ארגון זכויות אדם. "הוא היה יהיר עד הסוף ולא היה מוכן להכיר באחריותו לזוועות הרבות שבוצעו בארגנטינה. רבים מסודות הדיכוי ימותו איתו".
פעילי זכויות אדם טוענים כי כ-30 אלף בני אדם "נעלמו" ככל הנראה נחטפו ונרצחו בתקופת הדיקטטורה, שהחלה ב-1976 בעת שווידלה ושני אנשי צבא נוספים ביצעו הפיכה צבאית נגד הנשיאה מריה אסטלה מרטינז דה פרון, אלמנתו של הנשיא לשעבר חואן דומינגו פרון. וידלה, ששלט עד 1981, שם לו למטרה את איגודי העובדים, הסטודנטים, העיתונאים וכל מי שנתפס כקשור לקומוניזם.
בשנה שעברה וידלה אמר לעיתונאי ארגנטינאי כי הדיכוי שהוא הנהיג היה המחיר שארגנטינה נאלצה לשלם כדי להישאר רפובליקה. "מלחמה, בטבעה, היא אכזרית", אמר. "מלחמה פנימית, בין אחים, היא אכזרית במיוחד". וידלה השעה זמן קצר לאחר ההפיכה את הפעילות הסדירה של הקונגרס, הממשלות המקומיות ובית המשפט העליון. שנתיים לאחר שראול אלפונסין נבחר באופן דמוקרטי לנשיאות ב-1983 וידלה נידון למאסר עולם על פגיעה בזכויות אדם תחת שלטונו.
הוא בילה רק חמש שנים בכלא מאחר שקיבל חנינה ב-1990 מהנשיא לשעבר קרלוס מנם. ב-1998 שופט ביטל את החנינה ווידלה בילה עוד עשר שנים במעצר בית לפני שנשלח שוב לכלא בשנת 2008.