תקציב אפס אינו מושג גנאי אלא מושג כלכלי המתייחס לאפשרות לקבוע תקציב מדינה שאינו מתבסס על התקציב הקודם, בתוספת "טייס אוטומטי" (התאמות שונות בהתאם למציאות הכלכלית), והקובע מחדש את סדרי העדיפויות ומתרגמם למספרים. היה אפשר לצפות לכך שמי ששאל "איפה הכסף?" ינסה לייצר תקציב אפס, אבל יאיר לפיד, שמצא עצמו להפתעתו בתפקיד שר האוצר, לא עשה זאת, והתקציב שעליו תצביע הממשלה היום יהיה דומה להפליא לקודמיו.
הזמן שלא עמד לרשותו של לפיד עשוי ללמד עליו סניגוריה. היה על לפיד למהר להגיש תקציב, ואי אפשר להגיש תקציב אפס בשלוף. אבל זו אינה הסיבה היחידה. הסיבה העיקרית לכך היא שכאשר נכנס לאוצר שר שאין לו אג'נדה (ופגיעה בחרדים אינה תחליף לתפישת עולם) או שאין לו ידע (ולזכותו ייאמר, לפיד אינו מנסה להציג עצמו כאוטודידקט שכילה את לילותיו בקריאה בספרי כלכלה), הוא נשאב אל ברירת המחדל המקצוענית.
תבינו, רוב שעות היממה שוהה השר בקרב אנשי המקצוע: יועצו הכלכלי, המנכ"ל(ית), החשבת הכללית, נציב המס ורבים אחרים. לא תמיד הוא מבין את ראשי התיבות שהם משתמשים בהם, את העקומות שעליהן הם מדברים ואת המושגים שהם מחליפים ביניהם. האתגר הכי גדול שלו הופך לזכייה בהערכת האנשים שאיתו, וכאשר מישהו מהם אומר לעיתונאי כי השר החדש תופש דברים במהירות ומגיב כמו שצריך, זה חשוב לו יותר מאהדת הקהל ברגע זה.
לא מצא את הכסף
הפקידות המקצועית מורכבת, רובה ככולה, מאנשים צעירים, תלמידי כלכלה מצטיינים, המשוכנעים כי הליכה בתלם הכלכלי השמרני היא המעשה הנכון שימנע מישראל צרות צרורות, וכי הפוליטיקאים מונעים ממניעים פוליטיים קצרי טווח, מעוניינים להצליח מהר ואינם מבינים את הנזק שהם גורמים בהחלטותיהם המוטעות. במקרים רבים צודקים הפקידים. לפיד חזר לבית הספר. הוא כבר אינו הילד הסורר של נעוריו. עכשיו הוא רוצה להצליח בעיני המורים, והמורים הם אנשי המקצוע המקיפים אותו, הבוחנים כל מילה שלו, המחייכים לתוך השרוול כשהוא מדבר שטויות והמעניקים לו מחמאות כשהוא מדבר בשפתם.
התקציב של לפיד אינו ביטוי לתפישת העולם של ממשלת נתניהו או לתנועתו המעורפלת שלו עצמו. זהו התקציב שהמקצוענים מציעים ואשר עליו הם מוכנים להגן. מעבר לסכנה הגדולה של העמקה נוספת וגדולה של הפערים בחברה הישראלית, יש בו סכנה של יצירת האטה משמעותית במשק, על רקע ביטול מנופי צמיחה, ללא אתגר של ממש.
לפיד לא מצא איפה הכסף, ואם מצא - נבהל מן התגלית והעדיף שלא לגעת בכיסים העמוקים שבהם הוא נמצא. הוא מצא את התשובות הנכונות בבית הספר החדש שלו, מכיוון שאין לו חלופה ערכית להצעות של אנשי המקצוע במשרדו.