(חברי הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנסים לדיון בתקציב מערכת הביטחון)
בעוד הקבינט המדיני-ביטחוני דן בקיצוץ שמציע האוצר להחיל על תקציב הביטחון, התייחס שר הכלכלה נפתלי בנט לסוגיה וקרא למערכת הביטחון "להיכנס מתחת לאלונקה של הנטל הכלכלי-חברתי יחד עם כל הציבור הישראלי" כדי לצמצם את הגירעון. בדברים שנשא הבוקר (ראשון) בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, אמר יו"ר הבית היהודי שהתקציב הנוכחי, שיובא מחר לאישור הממשלה הוא בבחינת "חוסם עורקים" של ההוצאות השוטפות של המדינה.
בינתיים, גובר הלחץ על ראשי מערכת הביטחון לעמוד בדרישת האוצר ולבצע קיצוץ של ארבעה מיליארד שקלים בתקציבה ולהעמידו על 60 מיליארד שקלים בשנה. מעבר לקריאתו של בנט, במשרד האוצר איימו הבוקר כי אילולא הקיצוץ בביטחון, ייאלצו במשרד להעלות מסים ולגזור גזירות נוספות על הציבור הישראלי.
במערכת הביטחון טוענים כי המתווה המוסכם עליהם הוא אישור תקציב של 60 מיליארד שקלים בהתאם למתווה ועדת ברודט מ-2007, שהמליצה על תכנית רב-שנתית הכוללת התייעלות בכוח האדם במערכת הביטחון ומנגד העלאה הדרגתית בתקציבה. בצה"ל מתעקשים לבנות תכנית רב-שנתית שעמה יהיה לאנשיה קל יותר להתנהל עם דרישות משרד האוצר. קצין בכיר בצה"ל הסביר כי עבודה לפי תכנית רב-שנתית תאפשר "לפרוס תשלומים לספקים, כמו החברות הביטחוניות הגדולות. אמנם זה יהיה יותר ממה שהתחייבנו אבל בסוף נידרש לשלם את זה. תכנית רב-שנתית תהפוך אותנו לגמישים יותר מול האוצר". כמו כן, במערכת הביטחון מקבלים חיזוק לעמדתם מהתבטאותו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שטען כי הוא תומך בתקציב של 60 מיליארד שקלים למשרד הביטחון.
קצינים בכירים בצה"ל התריעו כי דרישה מצד האוצר לקיצוץ חד בתקציב עשויה להכריח את ראשי הצבא להעביר את האחריות לקיצוץ לידי הדרג המדיני. "שהם יחליטו מאיפה לקצץ ויקבלו אחריות על ההשלכות העתידיות", אמר הגורם. לדבריו, הקיצוץ שדורשים באוצר מהצבא יפגע באימוני הכוחות, בתכנית ההתעצמות ביחידות היבשה, האוויר והים וכן בתחום המחקר והפיתוח. בסביבתו של שר הביטחון יעלון טענו כי בניגוד למערכת היחסים העכורה שהתנהלה בין שר הביטחון הקודם, אהוד ברק, לבין קודמו של לפיד, יובל שטייניץ, יעלון מקיים מערכת יחסים עם שר האוצר הנוכחי המבוססת על הערכה והבנה עמוקה בין הצדדים.