בוועדה לשוויון בנטל, בראשות שר המדע יעקב פרי, הציג אתמול (שני) אגף כוח האדם בצה"ל מתווה לקיצור שירות החובה בארבעה חודשים. המתווה הוצג תוך הטלת סייגים ברורים והנחיות ברורות על אופן החלת התכנית החדשה. בעת חשיפת התנאים שהציג הצבא, נכנסה גם בקשה לתוספת תקציבית בסך 750 מיליון שקלים, וקשה היה שלא להיזכר בדבריו של הרמטכ"ל בני גנץ בחודש יולי האחרון.
גנץ התבקש אז על ידי חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתייחס לביטול חוק טל ולגיוס החרדים בצה"ל. "אני מוטרד מהקולות על קיצור השירות בטרם ניתנו פיתרונות אחרים. בואו נראה שאנחנו מצליחים להרחיב את מקורות הגיוס לפני שנדבר על קיצור השירות", אמר אז הרמטכ"ל. בהמשך הוא הדגיש: "אני נגד קיצור השירות ואמרתי את זה פורמלית לאנשים הרלוונטיים, גם בכתב, ובצורה חדה". בסיפא של דבריו פנה לחברי הוועדה, ואמר: "אני מבקש מכם להתאפק, על אף שזה מאוד מפתה. צריך לוודא שאנחנו פותרים את המצב הקיים, לא להכניס קיצור שירות עד שנסדר את הדברים". חברי הוועדה הקשו עליו, אך גנץ השיב: "יש פה תמהיל של החלטות שלנו, של החוק ושל משאבים. אבל אם אני רוצה שתיאורטית כל המשרתים יעשו את כל מה שצריך, אני אצטרך חצי מיליארד שקלים שאין לי".
מכשול בנט
אם כן, מה השתנה בתקופת הזמן שחלפה מאותה ישיבה ששינתה את דעתו של גנץ, ומה גרם לכך שחצי מיליארד השקלים שביקש הפכו ל-750 מיליון שקלים? יש שיאמרו מכבש לחצים פוליטיים שהופעל על הרמטכ"ל, יש שיטענו כי מדובר בצעד שנועד למנוע קיצוץ מסיבי בתקציב הביטחון.
תת-אלוף גדי אגמון, ראש חטיבת תכנון וכוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל היה זה שהציג את הנתונים בפני הוועדה. חלק מחבריה החמיאו לאופן בו עשה זאת, אולם הוסיפו כי התנאים של צה"ל לקיצור השירות מהווים רף בלתי ניתן להשגה, תוך הענקת נקודות יציאה רבות מדי לצבא. אגמון הסביר שהתנאים לקיצור הוצגו בתום עבודת מטה רחבה מאוד שאושרה בידי שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל. בפועל, התכנית סוכמה במסגרת ההסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה, וקיבלה את המלצת משרד האוצר שרואה בכך חלק מההתייעלות בצה"ל, לצד קיצוץ מיליארדי שקלים.
לטענת אגמון, ניתן יהיה לקצר את שירות החובה ל-32 חודשים למתגייסים בשנת 2015, שכן בשנה שלאחריה צפוי גידול במספר המתגייסים שנובע מצמיחה דמוגרפית טבעית. עסקת החבילה שהציע כוללת, כאמור, את 750 מיליון השקלים, וכן חקיקת תנאים חדשים לשירות החובה, כמו הארכת שירות החובה בתנאי קבע לבעלי הכשרות ארוכות; וכן שינוי והעלאת משך השירות של בני ישיבות ההסדר, דרישה ששר הכלכלה נפתלי בנט צפוי להקשות על הוצאתה לפועל.
תנאי נוסף של צה"ל הוא הקשחת המנגנון שמעניק פטור מגיוס לנערות, ולחייב בשירות לאומי את אלה שקיבלו את הפטור. נראה שגם בנושא זה צפויה התנגדות נחרצת מצד חברי הבית היהודי. עוד הציג תת-אלוף אגמון צמצום משמעותי של מכסות החיילים המשרתים בשירות בתי הסוהר, במוסד ובשב"כ, במשרד הביטחון, במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. להצעה זאת יהיה יותר ממתנגד אחד. כפי שהוצג מתווה התכנית, נראה שבשלב זה היא רחוקה מלהיות מיושמת ואל ללוחמים וללוחמות העתידיים, ממחזורי 2018, למהר ולשמוח. עוד ארוכה הדרך לשירות מקוצר.