ברסקה אינה מדינה תיירותית במיוחד, והעיר אומהה לא מושכת אליה מבקרים. אבל אין זה אומר שאין בה אטרקציות. או ליתר דיוק אטרקציה. הבית של וורן באפט, אחד מחמשת האנשים העשירים בעולם, הוא בהחלט מקום שסקרנים מגיעים אליו במקרה שיש להם את הכתובת.
לפני שבוע הגיע איש עסקים דרום?קוריאני לאומהה. הוא שכר את שירותיו של נהג לימוזינה וביקש לראות את הבית של מי שנחשב למוצרט של הקפיטליזם, וורן באפט. הנהג לקח אותו לשכונת פארנם, איזור יוקרתי במרכז העיר אבל לא היוקרתי ביותר. "הנה זה הבית", אמר הנהג לאורח. הקוריאני סירב להאמין: הבית היה צנוע למדי (מחירו מוערך היום ב?300?400 אלף דולר) ובנוסף אין גדרות שמקיפות אותו ואין אפילו לא שומר.
"ככה גר וורן באפט?" שאל האיש בתמיהה.
"כן, ככה", ענה הנהג.
כך חי אחד מעשירי העולם שהפך לסמל הצלחה, ואשר שם השבוע את ישראל על המפה העסקית/כלכלית העולמית. והבית הזה מציג במידה רבה את סיפורו של האיש שמקסים את כל מי שבא עימו במגע. באפט מרגיש טוב במדינה "הנידחת" שלו, נברסקה, מקום שהכלכלה מתבססת על חקלאות, בשר חזיר וגידולי תירס. בנברסקה הוא הקים את המטה של ברקשייר האת'אוויי, חברת ההשקעות המצליחה שהקים.
גם המשרדים של האיש משדרים צניעות. ביקרתי במקום השבוע, במשרדיו של מי שנחשב למשקיע הגדול ביותר בכל הזמנים. משרדיו נמצאים בבניין KIEWIT. לא מדובר בבניין מרהיב במיוחד. אפשר לצפות ליותר. אבל מה שיותר מרשים הוא שהמשרדים שלו בעיר שלו, אומהה, בכלל מושכרים. שתי קומות שאותן השכיר מבעל ענק בנייה.
מכל זה אנחנו יכולים להבין שבאפט לא אוהב סתם לזרוק כסף. הוא גם לא אוהב גינונים. גם נהג לא מעניין אותו במיוחד. באומהה, מספרים לי התושבים, לא מפתיע לגלות שבמכונית הלינקולן שעומדת לידם ברמזור נוהג באפט. אולי הדבר מפתיע עבור אדם שהצהיר פעם שאילו רק היה רוצה, היה יכול לשכור את שירותיהם של 10,000 בני אדם שהיו עוסקים אך ורק במלאכת צביעת דיוקנו עד סוף ימיו.
"אני חושב שזו זכות גדולה להתגורר בעיר שבה גר אדם כמו באפט. זה כבוד לעיר שלנו", אומר לי דייב הצלם. הוא אחראי לצילומים של האיש כאשר באפט נפגש עם מנהליו. לפני הראיון עם באפט השבוע הכין אותי דייב: "אתה תופתע עד כמה האיש הזה חביב ופשוט, ללא גינונים". ואכן, כך בדיוק היה. באפט הגיע עם חוש הומור, לחש לי באוזן טיפים איך להיות עשיר (אבל ביקש ממני לא לגלות) ובעיקר, וזה החשוב ביותר - פירגן מאוד לישראל ולחברת ישקר שעליה השתלט השבוע סופית במחיר אדיר של 6 מיליארד דולר.
"חלק ממני נמכר"
את ההומור של באפט כולם מכירים כאן ונראה שהוא מידבק. ב?2006, בדיוק בשנה שבה הוא רכש 80 אחוזים מישקר, שקל באפט לעזוב את חיי העסקים - ואז חזר בו. הוא תירץ זאת למנהליו בכך ש"אני לא יכול להרשות לעצמי לפרוש".
השבוע זכה גם איתן ורטהיימר להומור משפחתי בנוסח חברו הטוב באפט. אורי, החבר של הבת מאיה, שלח לאיתן ורטהיימר הודעת טקסט כאשר שמע על העיסקה. הוא בירך את איתן על העיסקה והציע לעזור לו למצוא עבודה חדשה, בייביסיטר או טבח. ורטהיימר, כך נראה, לא יזדקק לזה אבל למרות השמחה הוא הודה אחרי הפגישה עם באפט כי יש בו גם מידה של עצב: "חלק ממני נמכר, אבל אני יודע שעשינו את הדבר הנכון".
הוא סבור כי הרכישה של באפט מעבירה מסר למשקיעים בעולם. "זהו מסר של ביטחון בחברות ובכלכלה הישראלית. זה הרבה מעבר לרכישת ישקר. זה סוג של הצהרת בלפור", אומר איתן. "הצהרת באפט", אם תרצו. הגאווה הגדולה של איתן נובעת בעיקר מכך שהחברה שהקימה משפחתו מצאה חן בעיני אדם שאוהב נכסים ריאליים. באפט הוא גם לא אחד שאוהב להמר. הוא בודק היטב לפני שרוכש ואם כבר רוכש - אז רק את הכי טוב.
באפט ואיתן ורטהיימר, כך היה נראה השבוע, מאוד מעריכים זה את זה. באפט אוהב לתת את הארנק שלו כשהוא מצטלם. "תיזהר, הוא לא יחזיר לך אותו", אומר לו הצלם.
אלא שבאפט רק ממתין לרגע שיספרו לו בדיחה. "הארנק שלי כבר ריק", הוא אומר. "הוא לקח לי 2 מיליארד דולר הפעם ועוד 4 מיליארד דולר בפעם הקודמת, מה שיש לי שם זה רק הדולר של הרבי". היה זה אחרי שנתתי לו שטר של דולר עם חתימת הרבי מלובביץ', מתנה מחסידי חב"ד.
חזרה לבית של באפט. ירד גשם על השכונה שבה נמצא בית המגורים שאותו רכש ב?1957 עם רעייתו כאשר ציפו לילדם השלישי. בבית הצנוע חמישה חדרי שינה. באותה שנה הקים כבר קרן השקעות חמישית. אגב, חמש שנים קודם כאשר התחתן עם סוזן והפך לאבא בפעם הראשונה לבתו אליס, שכר דירה ב?65 דולר. כבר אז יכול להרשות לעצמו יותר. גם ב?2008, כאשר על פי המגזין "פורבס" הוא הוערך כאדם העשיר ביותר בעולם עם הון של 65 מיליארד דולר - עדיין לא רצה לעבור דירה.
באפט אינו אוהב מותרות, אבל עם השנים גילה שמטוס פרטי הוא הכרחי כשמדובר בהיקף העסקים שלו. ב?1986 המניה של חברת ההשקעות שלו שברה את מחסום ה?3,000 דולר למניה. מאז באפט הפך לאטרקציה בכל מקום שאליו הלך.
בשדה התעופה קצת קשה לו להסתובב, ובמהלך טיסות מסחריות כולם רוצים ממנו טיפים כיצד להתעשר. וכך, למרות התנגדותו נאלץ באותה שנה לרכוש מטוס מנהלים מדגם "פאלקון". כעבור שנתיים הוא החל לרכוש מניות של חברת קוקה קולה, 7 אחוזים ליתר דיוק בסכום של 1.02 מיליארד דולר. קוקה קולה הפכה לאחת ההשקעות הטובות ביותר שלו.
באפט מדהים את כולם. כשהטכנולוגיות המתקדמות מפתות את כל עולם המשקיעים, הוא אפילו לא מתקרב. הוא משקיע רק במה שהוא מבין: "צריך להכיר היטב את עולם התעשייה", הוא אומר. "עדיף שתהיה לך בחורה אחת על הספה מאשר עשר בספר הטלפונים", הוא מנמק. באפט אוהב ללכת על בטוח.
"יש לי עדיין תוכניות"
אין ספק שבאפט וישראל הפכו לסיפור אהבה. על פי האתר Algemeiner, באפט הוא בין 100 האנשים שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על העולם היהודי. הוא עצמו אינו יהודי ואינו מאמין אדוק (מתייחס לעצמו כאל אגנוסטי), ההפך הגמור מרוב תושבי העיר השמרנית שבה 35 אחוזים קתולים וכנסיות שידועות מאוד בהתנגדותן להפלות.
ככלל, נברסקה מאוד שמרנית. רק שלושה אחוזים מתושבי אומהה הם אפרו?אמריקנים והמדינה עצמה הצביעה למועמד הרפובליקני מיט רומני בבחירות לנשיאות. אבל באפט עצמו הוא תומך של אובאמה, וראש העיר של אומהה, עד כמה שהדבר מפתיע - דמוקרטי.
בראיון ל"ישראל היום" לא הפסיק השבוע המשקיע הגדול לשבח את ישראל: "ישראל היא מקום טוב להשקיע בו בגלל האנשים שיש בה. אין עוד מקום בעולם שאתה מוצא בו אנשים עם איכויות שכאלה ועם מוטיבציה ועם יכולת מיקוד כמו בישקר". לדבריו, ישראל צריכה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה.
באפט עצמו בן 82, אבל עדיין רעב. הוא שואל אותי אם אני יכול להמליץ לו על חברות. "אני מאוד רציני", הוא לוחש לי באוזן לפני שאנחנו נפרדים.
"בוא ואספר רק לך, יש לי עוד תוכניות, אבל אל תגלה". בינתיים, הוא כבר מכין אותנו לתרומה הגדולה של כל הזמנים: 99 אחוזים מהונו הוא מתכוון לתרום למטרות פילנתרופיות. "אז אין טעם לעמוד ליד הדלת שלי", הוא מסכם.
באותה נשימה הוא נותן לי את הארנק שלו. אבל לוקח אותו בחזרה. הארנק דווקא היה תפוח. באפט הוא לא איש של כרטיסי אשראי, אלא של הדבר האמיתי - דולרים.