נפתלי בנט מרוצה. חודש אחרי הקמת הממשלה, מסתכל שר הכלכלה על הקואליציה, ורואה מכונה שמתפקדת באופן הרמוני. כן, כולל היחסים שלו עם נתניהו. הוא מתעקש שכרגע הוא לא עוסק בפוליטיקה. נגמר הקמפיין. עכשיו הגיע הזמן לעבוד.
"כולנו באטרף של רפורמות", הוא אומר, "אני נהנה מזה. ההנחה שלי, היא שיש שנה, שנה וחצי חלון שאפשר לעשות רפורמות, אחר כך לך תדע מה יקרה. לכן, את מירב האנרגיה צריך להשקיע עכשיו. רוב העיסוק שלי הוא זה. שמיים פתוחים, ייבוא רכבים. אין יום בלי רפורמה. הקמנו גם את ועדת הריכוזיות, זו ועדה עם סמכויות נרחבות שיש לה מעמד של החלטות ממשלה. שני היעדים המרכזיים שלי הם ירידת מחירים וקליטת חרדים בשוק העבודה".
למי שציפה כי ברית הפלדה בינו לבין ה"אח", יאיר לפיד, תסתיים עם תום המשא ומתן הקואליציוני נכונה אכזבה. נכון להיום, הברית בין השניים היא הדבר הכי יציב בפוליטיקה. הם מדברים ומסתמסים על בסיס יומיומי, ומקפידים להיפגש אחת לשבוע, הרחק מעיני המצלמות. כל עוד הממשלה תמשיך לעסוק בעניינים כלכליים, הברית הזו תדפוק כמו שעון. אין סיבה שלא. לשניהם עדיף כך. הם מחזיקים בדעות כלכליות זהות. ההבדלים נמצאים בתחום המדיני.
איך נמנע משבר בין יש עתיד ובין הבית היהודי?
בנט ולפיד מתואמים. הם לא ייצאו בפומבי אחד נגד השני. אבל לא ברור מה יקרה כשיוזמות פרטיות של חברי כנסת יציפו את הנושא המדיני בדלת האחורית: חברת הכנסת איילת שקד, יו"ר סיעת הבית היהודי, מעוניינת לקדם במושב הנוכחי את הצעת חוק יסוד: מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי. מדובר בהצעה רגישה ובעלת משמעויות מרחיקות לכת מבחינה משפטית על אופי המדינה, אותה יזם השר לשעבר אבי דיכטר. ההצעה נקברה לאחר שיו"ר מפלגתו דאז, ציפי לבני, הטילה וטו. עם הקמת הממשלה, בבית היהודי התעקשו שההצעה תקודם, ואף עיגנו זאת בהסכמים הקואליציוניים.
ב"יש עתיד" התלהבו פחות. חברת הכנסת רות קלדרון, הובילה בסיעתה הצעה נגדית, חוק יסוד ברוח מגילת העצמאות. הנושא נדון בסיעת יש עתיד, ובסיומו הוחלט להמשיך ולדון בהצעת קלדרון, מבלי לחתום בינתיים על חוק היסוד. כשהבינה קלדרון ששקד מקדמת הצעה נגדית, היא ניגשה אליה בכנסת ולקחה אותה הצדה. במקום להפוך את העניין לקרב יוקרה, החליטו השתיים להיפגש ביום שני הקרוב ולקדם יחד הצעה משותפת ומרוככת, שתכלול אלמנטים משתי ההצעות, כך שהזהות היהודית של המדינה תקבל חיזוק בחוק היסוד, אבל לא על חשבון האלמנטים הדמוקרטיים.
אך לא בטוח שכל בעיה תמצא את מקומה בפשרה ובהידברות, ולא ברור כמה זמן האידיליה הזו תוכל להימשך. השבוע, למשל, הציגו שרי החוץ של הליגה הערבית יוזמת שלום מעודכנת. לפיד לא הגיב, אבל חבר סיעתו, השר יעקב פרי, מיהר לברך וקרא "להרים את הכפפה" ולפתוח במשא ומתן ישיר עם הפלסטינים. באותו היום, ניסתה אורית סטרוק מהבית היהודי להעביר בוועדת הכספים החלטה שתצרף את חברון למפת אזורי העדיפות הלאומית בתחום התיירות, צעד שהביך מאוד את הקואליציה. בזמן שבנט ולפיד בורחים מעימות בנושאים המדיניים, חברי הכנסת שלהם מייצרים להם מסלולי התנגשות.
למה המשרד להגנת העורף עובר דירה?
שנתיים אחרי שהוקם, יעזוב בקרוב המשרד להגנת העורף את הקריה בתל אביב, ויעתיק את משכנו לבניין משרדים ברחוב הארבעה בעיר. לא ברור מה הצורך בהשכרה של בניין משרדים ברחוב הארבעה, כאשר כיום ישנם משרדים בתוך הקריה, ומה תהיה עלותה לקופת המדינה. רחוב הארבעה נחשב לרחוב מרכזי בתל אביב, והשכרת בניין משרדים בו היא ודאי לא עניין זול.
למעבר המשכן קודמים דיווחים על מתיחות בין שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והשר להגנת העורף, גלעד ארדן. בשבוע שעבר דיווח ברק רביד ב"הארץ" כי יעלון הרחיק את ארדן מישיבות הערכת המצב השבועית במשרד הביטחון. גורמים במשרד להגנת העורף סיפרו כי אכן, ארדן פנה ליעלון וביקש להצטרף להערכות המצב כמו שני קודמיו בתפקיד, מתן וילנאי ואבי דיכטר, אך נענה שאין בכך צורך.
בסביבת שני השרים מכחישים בתוקף קיומה של מתיחות בין השניים, וטוענים כי אין קשר בין הוצאתו של ארדן מהערכות המצב לבין העתקת משכנו של המשרד: "עדיף שלכל אחד מהשרים תהיה 'ממלכה' משלו", אמר גורם במשרד הביטחון. לדברי הגורם, "המשרד להגנת העורף הוא יצור כלאיים שנמצא בתוך משרד הביטחון. כיום, יש גם סגן שר ביטחון. המצב הזה יוצר צפיפות. לכן, הייתה מחשבה לעשות הפרדה ברורה בין שני המשרדים".
גורמים בסביבתו של ארדן אמרו כי המעבר נעשה על רקע גידול של 20 תקנים במשרד, והצורך לאחד את כל היחידות שלו תחת מבנה אחד. עוד הוסיפו בסביבת ארדן, כי המעבר לרחוב הארבעה מיועד לבניין המשמש כבר היום את משרד הביטחון אשר משרדיו עומדים ריקים, כך שלא מדובר בעלות נוספת לקופת המדינה. עם זאת, כאמור, לא ברור מדוע לא יכול משרד הביטחון לוותר על המבנה ברחוב הארבעה ולמצוא סידור שיאפשר את פעילות המשרד בתוך הקריה, באופן שיחסוך סכום לא מבוטל של כסף לקופת המדינה.
מה קורה כשלמפלגה אין בעל בית?
ש"ס מתנהלת כבר כמה חודשים ללא יו"ר. מה שעבד בדוחק (תוך העמדת פנים מאולצת) בקמפיין, לא מחזיק היום. קבלו דוגמה קטנה שממחישה היטב את הכאוס השורר במפלגה בה אין בעל בית אחד, אלא שני מחנות שכל אחד מהם מנסה לקדם את אנשיו על חשבון המחנה האחר: ש"ס זכאית למנות מטעמה חבר כנסת שיכהן כסגן יו"ר הכנסת. יו"ר הקואליציה, יריב לוין, ביקש מהסיעה לקבל מכתב עם שם הח"כ שאותו הוסכם למנות. בסוף הוא קיבל שני מכתבים. "הבעיה", אומר לוין, "שעל כל מכתב היה רשום שם אחר".