יוזמה בלי חידוש ממשי

לישראל אין אפשרות אחרת אלא לקבל בברכה - רפה או במאור פנים - את התיקון ביוזמת הליגה הערבית, המכיר מעתה ואילך בחילופי שטחים כחלק מההסדר עם הפלשתינים. סביר להניח כי שר החוץ האמריקני ג'ון קרי רמז לאורחו ראש ממשלת קטאר להגיע לביקור בוושינגטון עם רעיון אשר ייראה חדשני במשהו, כדי להתניע את המשא ומתן הישראלי?פלשתיני המכביד על כל הצדדים באזור, ומעבר לאוקיינוס האטלנטי. הקטארי נענה כחלק מרצונו לרתום את וושינגטון לבלום את מיזם הגרעין האיראני.

אין בו חידוש של ממש. הרשות הפלשתינית הסכימה לחילופי שטחים - אם כי עד שני אחוזים מהשטח בלבד - כבר במשא ומתן שניהלה עם אהוד אולמרט, ולבסוף נמלטה משולחן הדיונים. העובדה כי הליגה הערבית מגבה עתה את הנכונות הפלשתינית מוסיפה נופך בלבד למצב נתון, שלא השתנה מאז 2009.

גורמים בממשלה המצהירים על דבקותם או נכונותם לאמץ את נוסחת ה"שתי מדינות לשני עמים" ייחשדו בחוסר תום לב אם יטענו נגד ההסכמה של קטאר בשם הליגה. אך מה היא בפועל? בסופו של דבר, הנוסחה השנויה במחלוקת היא גם נוסחה חסרה מפני שהשאלה אינה "שתי מדינות" אלא "שתי מדינות לאום". הפלשתינים עיקשים בסירובם להשלים את הנוסח כראוי.

מכל מקום אם יש בדבר כדי לחדש את ההידברות; ובהנחה מוסכמת שכל הידברות טובה מירי או מקיפאון - כי אז יש לקרי ולציפי לבני וליצחק מולכו ולסאיב עריקאת נושא לעסוק בו, גם אם הם יודעים כי אין בו כדי לנווט את ספינת המשא ומתן לחוף מבטחים.

ברור כי נתניהו ואבו מאזן אינם יכולים להוביל להסכם כולל. ייתכן - רק ייתכן - כי יש באמתחתם הסדר חלקי, ביניים, אבל איש מהם אינו רוצה להכריז על כך לפני רעהו?יריבו. דיבורים על גמישות ממשית או מדומה כמו המהלך של קטאר מועילים ממש כפי שחידוש הטרור מהסוג אשר אירע אתמול בצומת תפוח מזיקים.

לבני ומולכו יוצאים בשבוע הבא לארה"ב, ונראה לי כי בהגיבם בחיוב על היוזמה מקטאר ראוי שישאלו את רמאללה באמצעות קארי בכמה אחוזים של חילופי שטחים מיהודה ומשומרון מדובר. תשובה ישירה לשאלה זו חשובה באורח מהותי.