פרשת רוזן: לא למשפט שדה

"אין אפוטרופוס לעריות", אמרו חז"ל. אבל יש להן דרגות בכירות ומוניטין ויחסי מרות וכפיפות. בשלב זה, ראוי להדגיש, מדובר בחשד בלבד. אבל כבר כעת, בדומה למה שהיה בפרשיות קודמות, למן הנשיא קצב והאלוף איציק מרדכי, ועד השר חיים רמון, ניצב בר לב (שלבסוף עזב מרצונו את השירות המשטרתי ולא הועמד לדין) וניצב ניסו שחם, ריח צחנתם המבאיש של החשדות לעבירות מין בכלל, והטרדה מינית בפרט, ולא פחות מכך "קשר השתיקה" שאופף אותם, צריך להטריד מאוד. אם בארזים - ויהיו אלה ארזי התקשורת, הפוליטיקה, הצבא או המשטרה - נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?

התוצאה חמורה שבעתיים כאשר מתברר, פעם אחר פעם, שרבים מהעבירות או מהחשדות היו ידועים, ובמשך שנים רבות, לחוג רחב ביותר של אנשים, גברים ונשים כאחד, אך לוו בקשר שתיקה מתמשך, ולא אחת גם בחיפוי, בטשטוש ובהסתרה. כבמקרים אחרים, רובם המכריע של קורבנות התופעה המבזה והמשפילה הם נשים.

זה שנים רבות נתונות נשים להטרדות חוזרות ונשנות. לפי נתונים אמפיריים שונים, כ?90 אחוזים מהנשים בישראל חוו הערות מיניות בוטות שהופנו לעברן ועשויות להפוך לעבירה פלילית. במקרים רבים הערה מילולית עלולה לגלוש למעשים, עד כדי אונס. כצפוי, גם החוק הישראלי המחמיר, שהוא מן המתקדמים בעולם בתחום זה, לא הצליח למגר את התופעה אלא רק להקטין את ממדיה.

כאשר מדובר ביחסי מרות, לעיתים די בהטרדה או בקיום יחסים, אפילו בהסכמה, כדי לגבש את העבירה. בתי המשפט פירשו את עניין ה"מרות" בצורה רחבה ביותר, ואפילו מצבים שבהם נפל ספק בקיומם או בקיומה של הסכמה מצד הקורבן פורשו לרעת בעל הסמכות. גם התנהגות "מתירנית" של האישה אינה צידוק או הגנה לתוקף.

לצד החומרה היתרה שיש לנהוג בעבריינים, והצורך בבירור מהיר ככל האפשר, ממצה ויסודי של כל חשד, ולו כדי להיווכח במופרכותו, ראוי להקפיד גם בשמירה על זכויות החשוד.

דינו של אדם צריך להיגזר רק לפי דיני ראיות, לא לפי דיני כיכרות. אם כך על דרך הכלל, כך מקל וחומר, כאשר מדובר בשלב כה מוקדם של בירור החשדות. עדויות שמובאות בתקשורת, מפיהם של קורבנות לכאורה רבים כל כך, יוצרות אפקט מצטבר של הרשעה עוד בטרם בוררו לגופן. שמו הטוב של החשוד הופך למרמס, אף שכבר היו דברים מעולם, ויותר מפעם אחת, שחשדות מסוג זה התבררו כמופרכים מיסודם.

כל אדם, יהא מעמדו אשר יהא, זכאי לחזקת החפות. עצם העלאת חשד נגד פלוני גורמת לו נזק שלעיתים הוא בלתי הדיר. הצורך בבירור מעמיק ומהיר של תלונות אינו יכול להצדיק בשום אופן "משפט שדה" ושפיטה בכיכר העיר. לשם כך קיימים גופי חקירה שאמונים על מלאכת החקירה ועל הסקת מסקנות משפטיות מהימנה.