מיתוס בר כוכבא - הכרחי לרוח הלאומית

  • ישראל היום
דן מרגלית

ממעוף הציפור נראתה ארץ ישראל אמש כפסיפס של להבות. העם היהודי חגג כהרגלו את ל"ג בעומר. נסיבות הדלקת המדורות לוטות בערפל. לפי דעה אחת, יום זה הוא זיכרון למגיפה שפקדה את תלמידיו של רבי עקיבא. לפי הערכה מקובלת, הוא תזכורת לניצחון גדול על הרומאים במרד אשר הסתיים בתבוסה ב?135 לספירה. מאז חוסלה הריבונות היהודית בארץ ישראל עד 1948.

הציונות אימצה את המרד כמופת. בבתי הספר לימדו את הזאטוטים כי בר כוכבא "היה גיבור/ קרא לדרור/ כל העם אהב אותו". לא בדיוק. רבי עקיבא האמין כי היה משיח והצמיד לשמו את הכינוי כוכבא - כוכב; ועמיתיו, שחלקו עליו, גינוהו כ"כוזיבא" - משיח שקר. הארכיאולוגיה בדורו של יגאל ידין קיבעה לפני עשרות בשנים את שמו מלידה - שמעון בן כוסבא.

הציונות אימצה את המרד כמופת

הערעור על מעמדו נפתח בביקורת חריפה של האלוף במילואים יהושפט הרכבי ונמשך בספרה החדש של יוכי ברנדס "הפרדס של עקיבא", ושלשום הצטרפה לאסכולה זו גם חברת הכנסת מיש עתיד רות קלדרון, שכינתה את גדול הדור "לאומן קיצוני" וקראה לשנות את אופי החג. בשלוש שנות המרד והעצמאות נהרגו כמיליון יהודים, היה כדאי או לא? פרופ' שמעון אפלבאום - דמות נשכחת עם ביוגרפיה הראויה לתיאור פרטני - העלה את הסברה כי המחיר היה אמנם כבד, אבל בעקבותיו ובעטיו נמנעו הרומאים מניסיון נוסף להשמיד את היהדות, ובכך השיגו רבי עקיבא ובן כוסבא את מטרתם. עמיתו מנחם מור הגיע בספרו למסקנה הפוכה - שלאחר התבוסה הבינו היהודים כי נותרו בלא אופציה צבאית.

תמיד יהיו השערות. תמיד יגיח חוקר בתחום הארכיאולוגיה או ההיסטוריה שימצא ראיות נסיבתיות לתפיסתו, תהא אשר תהא. כל העמדות נגזרות מדעתו של החוקר על משמעות הסכסוך הישראלי?ערבי לאחר מלחמת ששת הימים. אני נוטה למי שסבור כי המרד היה שגוי. פעם השווהו למרד גטו ורשה נגד הנאצים ב?1943. אין דמיון, בוורשה לא היה מה להפסיד אלא רק להרוויח, המזער היה מיתוס וכבוד והכבדה על מכונת המלחמה הגרמנית. במרד בר כוכבא הוחלש העם היהודי אשר ישב על אדמתו ויכול היה להמתין באורך רוח, אף שלא היתה לו אדנות וריבונות.

בכל זאת נראה שקלדרון טועה. יש מיתוסים שאינם עולים בקנה אחד עם העובדות ההיסטוריות, אבל מתקבעים בתודעה כמעשה של מופת וגבורה, וכאלה יש בכל המלחמות. במבט לאחור ייתכן כי קרב הצנחנים על גבעת התחמושת ב?1967 היה מיותר, אז מה? הוא נותר - בצדק - מופת ללוחמים. בן כוסבא הוא בתודעה בר כוכבא, גם אם הישגיו ראויים לתואר בר כוזיבא.

נ.ב. מדוע להבהרת עניין זה לא מספיק יום חופשי אחד מלימודים, כפי שנהגו שנים רבות? מדוע הפינוק הרשלני של מורים והורים שהכפילוהו ליומיים של היעדרות מבתי הספר, שבהם הלימודים ממילא דלילים מאוד?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully