פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרי חינוך מסבירים מה היו עושים בנעלי פירון

      יצחק לוי סבור שעל שר החינוך החדש להביא מורים טובים לפריפריה. יולי תמיר קוראת לו להפסיק את מדידת היתר, ויוסי שריד ממליץ "לאהוב את המורים". ומה דעתם על תקצוב החרדים?

      שר החינוך החדש שי פירון עדיין לא השלים מאה ימים בתפקיד, אולם לקודמיו במשרד ברור לחלוטין מה הבעיות הבוערות ביותר שמונחות על שולחנו. שלושה שרי חינוך לשעבר – פרופ' יולי תמיר, יוסי שריד ויצחק לוי, מספרים לוואלה! חדשות מה הם היו עושים לו היו נכנסים היום בשערי המשרד.

      "הדבר הדחוף ביותר כעת הוא לטפל בפערים", אומר לוי, שהיה גם יו"ר מפלגת המפד"ל. לדעתו מצטרפים גם תמיר ושריד. "כל זמן שיש פערים אנחנו לא מצליחים לייצר סולידריות אמיתית בעם. אני גר ליד נתיבות ואני רואה מה הפערים עושים לאנשים. הציבור בפריפריה מרגיש שהוא לא מקבל את מה שאנשי המרכז מקבלים. זו לדעתי המשימה הלאומית הראשונה מבחינתו". לדברי לוי, ניתן לטפל בפערים הללו באמצעות השקעה כספית ממוקדת, ובאופן ספציפי יותר – הבאת מורים טובים יותר לפריפריה והוספת תכניות לימודים מיוחדות. "היום יש יותר ויותר צעירים מהאזורים שלנו שמתעניינים בלימודים במכללות לתואר אקדמי", מציין לוי. "זה משהו שלא היה קיים לפני עשר שנים. אבל אנחנו עדיין חיים בפער, יש לנו הרבה בני נוער שלא זוכים להגיע להשכלה גבוהה".

      יצחק לוי (בוצ'צ'ו)
      לטפל בפערים. יצחק לוי (צילום: בוצ'צ'ו)

      לטענת שריד, יו"ר מרצ לשעבר, מערכת החינוך היום לא רק שלא מצליחה לצמצם את הפערים, אלא מנציחה אותם. "אומרים על חינוך שהוא המנוף הגדול, העיקרי ואולי הבלעדי לצמצום פערים, וזה הסיכוי היחיד לצמצם פערים – באמצעות חינוך. החינוך אמור להיות קו המשווה, אבל בישראל לא זו בלבד שהוא לא קו המשווה – הוא הקו המפלה. צריך להפוך את העולם, להפוך את הפירמידה. לנסות להחזיר לחינוך את ייעודו המקורי והעיקרי, להפוך את התלמידים ליותר שווים ואגב כך גם להעניק להם הזדמנות".

      פרופ' תמיר, חברת כנסת מטעם העבודה בעבר, מציעה לשר החדש להקדיש תשומת לב נכבדה גם ליישומן המלא של הרפורמות האחרונות בשכר המורים – "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". "יש היום במערכת שתי רפורמות גדולות", היא מסבירה. "רק לאחרונה היה כנס של מנכ"לים ויועצי חינוך בינלאומיים שאמרו שרפורמות טובות הן רפורמות שמיישמים אותן במשך עשרות שנים, ולא מהיום להיום. הדבר הכי חיוני כעת הוא שהרפורמות הללו ילכו ויתעצמו, ויקבלו את כל מה שהן צריכות כדי שהן יהיו טובות".

      לוי מצדו סבור שעל השר להפנות משאבים גם לנושא האפליה בתוך מערכת החינוך, תופעה שלדבריו עדיין קיימת במקומות רבים ברחבי הארץ. "אני שומע שיש עדיין בתי ספר שלא מקבלים תלמידות ספרדיות, שיש בתי ספר שעדיין מהססים לקבל תלמידים אתיופים. אלו דברים שמשרד החינוך צריך לטפל בהם כי זה פוגע בכל החברה הישראלית".

      עברנו כל גבול בעניין הבחינות

      למרות שרק נכנס לתפקיד, השר פירון כבר החל להתוות באופן פעיל את הדרך שבה הוא רואה את התנהלות מערכת החינוך בשנים הקרובות. בניגוד לקודמו בתפקיד גדעון סער, פירון הצהיר מעל כל במה כי הוא לא נמנה על חסידי המדידה והבחינות, וכי בכוונתו להתמקד באיכות החינוך ובשיפורו לטווח ארוך. מחר יתקיים במכללת סמינר הקיבוצים כנס בנושא העצמה חינוכית כאלטרנטיבה להוראה המקדשת מדידות, שם צפוי פירון לשטוח שוב את משנתו ואולי אף להציג בשורות חדשות בנושא. "השנים האחרונות יצרו עיוות מסוים במערכת, ומהבחינה הזו אנשים שכחו את סדרי העדיפויות", מסכימה תמיר עם גישתו של השר החדש. "נדמה לי שהמערכת מבינה עכשיו מה שבעולם הבינו בשנים האחרונות – שמדידת יתר זו גם מחלה שצריך להיפטר ממנה. לכן יש משמעות רבה לכך שאנשים ילמדו, יהיו הרבה יותר משוחררים מנושא המדידות ותהיה להם גם הזכות לבחור איך ללמד".

      יולי תמיר (נמרוד סונדרס)
      "אנשים שכחו את סדרי העדיפויות". יולי תמיר (צילום: נמרוד סונדרס)

      עם עמדה זו מסכים גם לוי: "אנחנו בישראל עוברים כל גבול בעניין הבחינות, העומס ומספר השאלונים. אני רואה את זה אצל הנכדים שלי בתיכון. אני רואה שכבר בכיתה י' מדברים רק על הבגרות ובעניין הזה אני בהחלט תומך בעמדתו של השר. אפשר לאזן את זה בבחינות פנימיות בכל מיני צורות אחרות". לוי מציע לצמצם את מספר הבחינות על ידי יצירת מקבץ של מקצועות. כך למשל, תחת הכותרת מדעי החי, ייכללו מקצועות כמו ביולוגיה, אקולוגיה וכדומה.

      שריד מצדו כי עצם העיסוק בבחינות הוא בבחינת עיסוק בטפל ולא בעיקר. "אלה דברים שיש להם חשיבות מסוימת, אבל בעיניי הם בטלים", הוא מסביר. "זה לא עיסוק בעיקר. לכל שיטה יש מגרעות ומעלות. אף פעם לא נגיע לשיטה המושלמת שכולם יהיו שבעי רצון ממנה". שריד גם תוקף את שר החינוך לשעבר גדעון סער, וטוען כי בתקופתו הייתה התמקדות יתר בבחינות. "גדעון סער התאים להיות שר חינוך כמו שאני מתאים להיות שר אוצר. לו היו מציעים לי להיות שר אוצר הייתי מסתכל על המציע כאילו נטרפה עליו דעתו. אבל היום כל אחד יכול לעשות כל דבר, אז גדעון סער יכול היה להיות גם שר חינוך. לכן החינוך הפך להיות משהו שמטבע בריאתו לא היה צריך להיות. מין תחנה שטוחנת מים עם יותר מדי מבחנים".

      מי בעד תקצוב החרדים?

      לאחרונה חזר לסדר היום גם נושא לימודי הליבה. במסגרת טיוטת חוק ההסדרים שהוציא משרד האוצר הוצע כי מוסדות הפטור החרדיים יחויבו ללמד ליבה ויתוקצבו בהתאם לכך. שניים מתוך שלושת השרים לשעבר סבורים כי לא מדובר במהלך שניתן לעשותו באופן חד-צדדי. "אני חושב שאי אפשר לעשות את הדברים האלה בחיוב, אלא בהסכמה", אומר לוי. "אני לא סבור שיש דבר בחינוך – בעיקר כשמדובר בקהילה כל כך גדולה – שאפשר לכפות אותו. זה רק יעורר מאבק. אני מציע לדבר איתם, להגיע להסכמות, אבל לא להטיל את חרב התקציב על בתי הספר".

      יוסי שריד (ברני ארדוב)
      שרי החינוך לא רצו להתמודד עם רשתות החינוך החרדי. יוסי שריד (צילום: ברני ארדוב)

      תמיר סבורה כי אם יישללו תקציבים מהמוסדות הללו, הם יהפכו לפרטיים, "והמדינה תאבד עליהם שליטה. אני מניחה שאם יגידו למוסדות הפטור שהם לא יקבלו תקציב אם הם לא ילמדו ליבה, הם פשוט יפרשו ברובם מהמערכת. להשיב אותם אחר כך למערכת יהיה בלתי אפשרי לחלוטין. גם יגלו שהסכומים של הפער הזה הם הרבה יותר קטנים. יש לנו עניין להשאיר את כל המוסדות החרדיים בתוך המערכת". לדבריה, "המו"מ עם החרדים לא קל והוא יוסיף להיות מייגע, למרות שעד עכשיו, בניגוד לדעת רוב, הוא מניב תוצאות לא רעות – יותר חרדים הולכים לאוניברסיטאות, לומדים ומשתלבים בשוק העבודה. צריך לעשות תהליך של הטמעת הליבה במגזר החרדי ולא באופן של מלחמה בהם, אחרת אנחנו לגמרי נאבד את היכולת לתקשר איתם".

      מבחינת שריד, המדינה דווקא לא צריכה לממן מערכת חינוך מסוג זה: "כל אחד זכאי לחנך את ילדיו על פי דרכו. זו זכות ששמורה לכל אדם ולכל זרם במדינה דמוקרטית, אבל אחרים לא צריכים לממן את זה. לך בדרכך – אבל אל תצפה ממני לממן את זה. על פי התרשמותי, למשרד החינוך בשנים האחרונות לא הייתה שום נגיעה לרשתות החינוך האלה. לשרי חינוך לא היה מה להגיד. הם לא התעניינו כי הם לא רצו לדעת ולהתמודד, מטעמים פוליטיים".

      לסיכום, השלושה מציעים שלוש עצות ידידותיות לשר הנכנס: "שלא יזדרז בקבלת החלטות", מייעץ לוי. "שילמד את המשרד. לא לעשות את זה בצורה נמהרת. אני מכיר את השר היטב ואני סומך עליו". תמיר מציעה לפירון "להקשיב לאנשי המשרד. יש לו משרד עם אנשים מעולים שאפשר ללמוד איתם ולעבוד איתם. כמו כן, עליו להקשיב למורים ולגלות הרבה סבלנות". שריד מסכים עם העצה האחרונה: "שיעסוק בעיקר ולא בטפל ושיזכור תמיד שאי אפשר לצאת לשום מלחמה בלי חיילים – כמו שבצבא אי אפשר. אי אפשר לצאת למאבקים בחינוך בלי מורים אז אם הוא יאהב את מוריו יכול להיות שיש לו איזה שהוא סיכוי".

      לקריאה נוספת:
      שר החינוך פועל לשינוי לוח החופשות בבתי הספר
      נלחם בהעתקות: משרד החינוך ישבש סלולרים בבחינות הבגרות
      פירון בטקס פרס ישראל: מוטרד מבריחת המוחות

      לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com