אל תפגעו באחריות המשותפת

  • ישראל היום
יוסי ביילין

הצעת חוק משוחזרת מן הכנסת הקודמת, אשר חתומים עליה ח"כים ממפלגות שונות, מציעה כי דיוני ועדת השרים לענייני חקיקה יהיו גלויים לציבור וכי יימסר גם כיצד הצביע כל שר בכל עניין. גם שרת המשפטים הביעה תמיכה בה. לכאורה, אין דבר יפה, דמוקרטי וליברלי מזה: במקום להמתין לישיבת הכנסת ביום רביעי, שבה מעלים חברי הכנסת את הצעות החוק הפרטיות שלהם, הם יוכלו לדעת כבר בתחילת השבוע מדוע אישרה הממשלה או פסלה את הצעותיהם, ומי תמך או התנגד.

אלא שלמעשה מדובר בהצעה הפוגעת בעקרון האחריות המשותפת של חברי הממשלה לכל החלטותיה, ובניסיון להשוות בין הממשלה, שבה קיים עיקרון חשוב זה, לבין הכנסת, שאין בה ולא יכולה להיות בה אחריות קולקטיבית.

הרעיון העומד מאחורי חוק יסוד: הממשלה הוא שלמרות העובדה שכל ממשלותינו היו קואליציוניות, ולמרות העובדה שהמפלגות השונות התחרו זו בזו בכל מערכת בחירות, הרי כל עוד כיהנו יחד באותה ממשלה, הן היו אחראיות לכל החלטה שלה, דרמטית או שולית. הן היו מחויבות להצביע בעדה בכנסת, גם אם עשו זאת בניגוד לתפיסה האידיאולוגית שלהן או להבטחות הבחירות שלהן.

היו, כמובן, הרבה חריגות מן העיקרון הזה. מפלגות או אישים חשפו את הצבעתם בממשלה כדי להפגין את הסתייגותם מן ההחלטה שהתקבלה, ולא אחת הצביעו בכנסת מפלגות שהיו חברות בקואליציה בניגוד להחלטת הממשלה - ולא פוטרו (בשל חולשת הממשלה). אבל העיקרון נותר, ולא רק על הנייר. יש בו היגיון קונסטיטוציוני ויש בו גם חשיבות מוסרית: שר או מפלגה אינם רשאים לרחוץ בניקיון כפיהם כאשר הם מצביעים נגד החלטה המנוגדת למצפונם ולעקרונותיהם להישאר בממשלה לאחר שההחלטה הבעייתית מבחינתם התקבלה, ולהסביר לציבור כי הם התנגדו לה בממשלה או אפילו בכנסת. מי שנשאר בממשלה המקבלת החלטה אשר מנוגדת לתפיסת עולמו, אחראי להחלטה הזו בדיוק כשם שאחראי לה מי שתמך בה. אין הבדל.

הדרך הנכונה במקרים כאלה היא לעזוב את הקואליציה, ולא להמשיך לשרת באותה ממשלה. כל עוד הם שם, חייבים השרים להגן על החלטת הממשלה, ושר המשפטים, המשיב להצעות החוק הפרטיות, מביע בפני מליאת הכנסת לעתים קרובות עמדות שהוא עצמו הצביע נגדן בוועדת השרים לחקיקה. אלה הם כללי המשחק הפרלמנטרי.

הצעת החוק, המבקשת לייצר בוועדת השרים לחקיקה שקיפות דומה לזו הקיימת בוועדות של הכנסת, נועדה לאפשר לחץ גדול יותר על השרים להצביע על פי הבטחותיהם, אבל אגב כך היא עלולה לפגוע בעיקרון שאסור לוותר עליו. מי שיתמוך בהצעת השקיפות הזו יצביע בעד התנערות רשמית של השרים מהחלטות שהתקבלו בממשלה ובוועדותיה, בבחינת "לא ידי היתה במעל". הצעה שאמורה, לכאורה, לעשות את חיי השרים קשים יותר, עלולה להיות הדרך הנוחה ביותר עבורם לברוח מן האחריות הקולקטיבית, משום שברגע שיש חובה רשמית לפרסם מי הצביע מה (בניגוד למצב הקיים, שבו מסתפקים בהדלפות), אין משמעות לאחריות המשותפת - כל שר לנפשו. היזהרו נא. אל תפטרו אותם מן הדילמה אם להישאר בממשלה המחליטה בניגוד לתפיסת עולמם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully