פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי הכל - השמיים הם של כולם

      ההחלטה החשובה ביותר של ממשלת נתניהו השלישית עד כה היא אישור הסכם "שמיים פתוחים", ובכלל זה הסכמתה לממן שיעור גבוה יותר מעלויות האבטחה של אל על לעומת התוכנית המקורית. אבל דווקא רגע אחרי סיום השביתה ראוי להביט בימים האחרונים בנתב"ג, כאשר הנהלת חברת אל על ועובדיה החליטו שוב לחסום את שער הכניסה המרכזי לארץ והפכו במזיד את הציבור הישראלי, אך גם את התיירים שהיו אמורים להיכנס ולצאת, לבני ערובה.

      שביתה בנתב"ג, אפריל 2013 (עומר מירון)
      הישראלים הפכו לבני ערובה (צילום: עומר מירון)

      החלטתה של אל על לנקוט שביתה - ולא בפעם הראשונה - היתה תגובה פבלובית צפויה. החיבור של הנהלת החברה עם ההסתדרות במסגרת מאבק זה היה צפוי אף יותר. השביתה היא הנשק הקל ביותר נגד הממשלה, אך הקשה ביותר לציבור, שכן עובדי החברה ניצלו ציבור שלם שאמור ליהנות מפירות השמיים הפתוחים, ולא לסבול מהם.

      דרושה סבלנות

      אל על נחשבה במשך שנים לחברת התעופה הלאומית שלנו. היא זכתה להגנה ולהטבות מטעם המדינה גם כשזה בא על חשבון הציבור בישראל. והציבור בישראל שילם על כך לא מעט, כמו על רוב התוצרת של החברות המונופוליסטיות שנשלטו על ידי ההסתדרות. עם האצת תהליך הגלובליזציה היתה אל על אמורה לעבור שינויים ולהתאים את עצמה למציאות החדשה שנוצרה בעולם המערבי, וגם בישראל, אך הנהלת החברה, כך נדמה, לא עשתה זאת. במשך שנים היא הביטה כיצד הרגלי הצריכה, התיירות והנסיעות של הישראלים משתנים; היא ראתה כיצד בלחיצת כפתור אתה עשוי למצוא את עצמך בקצהו השני של העולם במחירים אטרקטיביים; היא ראתה מה קרה לחברות שלא השכילו להבין את המציאות המשתנה, כגון חברת מאלב ההונגרית - אבל בכל המקרים דומה שעמדה מלכת ולא הכינה עצמה מספיק לעידן החדש.

      מי ששמע את דוברי החברה בימים האחרונים היה עלול לקבל את הרושם המוטעה כי ממשלת ישראל כולה התנכלה לה שלא בצדק. ואולם הסכם שמיים פתוחים נדון כבר כמה שנים, וניתנה האפשרות לחברה להבין את השינויים ולהתרגל אליהם. היא לא עשתה זאת, ומי ששילם את המחיר הכבד הוא, כאמור, הציבור הישראלי, ובעיקר הנוסעים שנתקעו בנתב"ג.

      במהלך אישור הסכם שמיים פתוחים בממשלה הפגינו עובדי חברות התעופה ונשאו, בין השאר, שלט המבטא למעשה את רחשי הציבור שעל גבו שבתו: "העם דורש צדק אווירי". הם צודקים. העם אכן דורש צדק אווירי שבו הוא משלם מחירים הוגנים. הוא מביט בצעדים שננקטו בשוק הסלולר והכבלים והוא מבין שצדק אווירי יבוא לידי ביטוי עת הסכם שמיים פתוחים יגיע לידי יישום.

      גם לאחר סיום השביתה וההסכמות שאליהן הגיעו משרד האוצר וההסתדרות, ידרוש יישום שמיים פתוחים סבלנות רבה. למרבה המזל, ובעיקר השכל הישר, השביתה לא נמשכה זמן רב מדי. צריך לזכור כי כדי שניהנה מפירותיו של ההסכם המבורך, עלינו לתת גיבוי מלא לשר התחבורה ישראל כץ, שחתר ליישומו, ולממשלה כולה.