פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הח"כים שולטים בלוחות הזמנים שלהם?

      שני האתגרים המרכזיים העומדים בפני יו"ר הכנסת הנכנס הוא מאבק באינפלציית החקיקה הפרטית וריבוי חברויות של ח"כ אחד במספר ועדות. וגם: מה יפגע בעבודתו של פייגלין?

      יולי אדלשטיין נכנס לתפקידו בתקופה העמוסה ביותר עבור יו"ר הכנסת. לעבודה המאומצת לקראת חידוש מושב הכנסת, כשעשרות ח"כים חדשים ורעבים מאיימים לחוקק כל מה שזז, נוספו הטקסים והנאומים של יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. על קודמו בתפקיד, רובי ריבלין, נהגו לומר שהטקסים הללו ממלאים אותו באנרגיה לכל השנה - עם הפאתוס, הדיבורים על הציונות והדמעות. אדלשטיין אולי מאופק יותר מריבלין, אבל המטען שהוא נושא עמו מרגש ומסעיר לא פחות. האם יש דוגמה מעוררת השראה לנאומים בעניין החזון הציוני ממסורב עלייה שישב בגולאג, עלה לארץ והפך ליו"ר בית המחוקקים הישראלי?

      גם החודשים הקרובים לא יהיו משעממים לאדלשטיין ואנשיו; התקציב שכבר עלה על ראש שמחתנו לא ייתן מנוח, ואנשי האופוזיציה ישתמשו בכל יכולותיהם הפרלמנטריות – ולאופוזיציה הזו יש תותחים כבדים – כדי לעשות שמות בקואליציה. אבל את הצרות האלה משאיר יו"ר הכנסת לראש הממשלה ויו"ר הקואליציה. לו חשוב הסגנון. "כשאני מסתכל על האופוזיציה", הוא אומר, "נכון שהם מנוסים ויעשו כל תרגיל אפשרי. אבל דווקא בגלל זה אני לא חושב שהם יזדקקו לשלל מיני מטהרי אוויר וקופסאות קוטג' במליאה. אותי, כיו"ר הכנסת זה משמח. אני מקווה ומעריך שיהיה קרב פרלמנטרי מאוד קשה, אבל הוא לא יהיה על גימיק השנה".

      יולי אדלשטיין בטקס הזיכרון בבית יד לבנים בירושלים, אפריל 2013 (יח"צ , גיל יוחנן)
      תקופה עמוסה ליו"ר הכנסת. אדלשטיין בטקס יום הזיכרון בבית יד לבנים (צילום: גיל יוחנן)

      כאדם זהיר מטבעו, אדלשטיין לא ממהר להכריז על הרפורמות שבכוונתו לבצע. לא לפני שיצליח לייצב את המערכת, לא לפני שיידע שיש לו את היכולת להגשים את המטרות. הוא מאמין שחיזוק הכנסת לא צריך לבוא על חשבון הממשלה, אלא במקביל. כמשל, הוא מביא את חוק ההסדרים, אותו חוק שמאפשר לממשלה להעביר חוקים שאם יעלו בוועדות יעברו שבעה מדורי גיהינום. "לא צריך לבטל את חוק ההסדרים", הוא אומר. "אבל החוק צריך להיות הכרחי אך ורק בדברים שקשורים ישירות לתקציב. השטן הוא בפרטים. בוודאי יגידו שאני לא מבין שלחוק פלוני אלמוני יש קשר לתקציב, ואם לא יהיה - נקרוס. אבל עם שכל ישר ומעט הניסיון שיש לי, אפשר לדעת מה קשור והכרחי ומה הם הדברים שאין כוח לחוקק אותם בדרך הרגילה אז דוחפים אותם לתוך חוק ההסדרים".

      יש לאחרונה בולמוס חקיקה גדול. אתה מתכוון לטפל בו?

      "אנחנו שיאני עולם בחקיקה פרטית. אני לא חושב שצריך להוריד את הגרזן, אבל צריך להגיע לצמצום. יש לי גם טענה לכתבים הפרלמנטריים. כשכותבים 'ח"כ פלוני אלמוני הגיש 300 הצעות חוק', הייתי מצפה מכתב ותיק שיציין בסוגריים שלפי חישוב פשוט, ובהתחשב במכסה, יוכל אותו ח"כ להעלות לדיון מקסימום 40 הצעות. אז שאותו ח"כ יסביר למה הגיש כל כך הרבה, אם יוכל להעלות לדיון רק כמה עשרות.

      "בסוף קדנציה הייתי מכין כתבה", הוא ממשיך לייעץ לכתבים, "וכשהייתי כותב על ח"כ שהעביר שמונה הצעות חוק, ראוי לציין בסוגרים 'מתוך 800 שהגיש'. אולי זה יגרום לחלק מהח"כים להוריד הילוך. מדובר בלהעסיק את הלשכה המשפטית ואת הנסח. אני לא רוצה לחשוד בכשרים, אבל כבר ידענו בהיסטוריה ח"כים שהעתיקו הצעות חוק של אחרים. אז יש מקום להכניס שינויים, אבל אין לי שום כוונה להחליש את הכנסת מול הממשלה".

      לאור הדיונים על התקציב ושאר המשימות, האם מושב הכנסת יוארך?

      "המושב הבא יוארך, חד-משמעית. זו לא החלטה פרטית, אבל זו העמדה שלי. אני לא חושב שתהיה עמדה לעומתית של הממשלה. נעביר לוועדת הכנסת והיא תחליט".

      טקס הזיכרון בהר הרצל, אפריל 2013 (עומר מירון)
      נתניהו לא צריך להיות מודאג מהיו"ר הנוכחי, אך המחויבות בכל זאת מוגבלת. אדלשטיין (מימין) ונתניהו (במרכז) בטקס יום הזיכרון בהר הרצל (צילום: עומר מירון)

      בעניין הלעומתיות מול הממשלה והעומד בראשה, נראה שנתניהו יכול להיות רגוע. אדלשטיין לא מתכוון בשלב הזה לנהל מדיניות עצמאית שתביך את ראש הממשלה. אבל מוטב לו, לראש הממשלה, לא להתבלבל מהמתינות ורכות הדיבור של יו"ר הכנסת. ראשית, המחויבות של אדלשטיין כלפיו, שנובעת מהתפקיד שבו זכה, היא מוגבלת. יותר משנתניהו ואביגדור ליברמן רצו את אדלשטיין בלשכת היו"ר, הם לא רצו שם את ריבלין. שנית, כדאי לנתניהו להיזכר בתחילת הקדנציה הקודמת שלו. בנוסף למשרד ההסברה, קיבל אז אדלשטיין את התפקיד הנכסף של הממונה על רשות השידור. לתפקיד היו"ר הוא ייעד את אמנון דיק, מינוי מקצועי. בלשכת נתניהו לא אהבו את המינוי וטרפדו אותו. אדלשטיין לא הסכים לקבל את הדין, ולמרות שהוזהר על ידי דורשי טובתו שלא לוותר על התפקיד בעל העוצמה, הוא לא השלים עם העובדה שמנעו ממנו להשתמש בכלי הבסיסי להובלת השינויים שבהם רצה. אדלשטיין נפגש עם נתניהו ושם את המפתחות על השולחן.

      לו"ז צפוף

      חבר הכנסת משה פייגלין עשה אתמול אחר הצהריים את דרכו מהצפון לעבר מרכז הארץ. כשבדק ביומנו הוא מצא שהיום יש לו רק שתי ועדות, פחות או יותר במקביל: ועדת החינוך וועדת הכנסת. אחת בשעה 10:00 בבוקר, השנייה ב-10:30. עדכנתי אותו שב-11:00 שר הפנים, גדעון סער, נותן סקירה בוועדת הפנים. גם בוועדה הזו הוא חבר. מאוחר יותר, ב-13:00, יש לו על הראש ישיבה של הוועדה לפניות הציבור. זה נשמע עמוס, אבל יכול להיות עוד יותר. שבע ועדות נפלו בחיקו של פייגלין, פלוס תפקיד סגן יו"ר הכנסת. עם כל הכבוד לחריצותו, עבודה רצינית בכל הוועדות הוא לא יצליח לבצע.

      זה לא חדש, העניין הזה של ריבוי ועדות לעומת מיעוט ח"כים. החטא הקדמון מתחיל בממשלה המנופחת. נכון, יאיר לפיד הצליח לכווץ במקצת את כמות השרים, אבל בעניין סגני השרים נמשכת ההשתוללות. וכשלליכוד יש כל כך הרבה מקומות שמחולקים לכל כך מעט ח"כים עבודת הוועדות עלולה להיראות כמו בדיחה עצובה.

      הקואליציה עלולה לשלם מחיר כבד על המחסור בח"כפשים (חברי כנסת שאינם בעלי תפקיד בממשלה). יו"ר סיעת העבודה, יצחק הרצוג, היה עסוק בשבוע האחרון עד מעל הראש בשיבוץ חברי סיעתו בוועדות. החברים נלחמו כאריות, בעיקר על הוועדות הכלכליות וועדת חוץ וביטחון. בשלב מסוים הרצוג הבין שאם לא ישמש דוגמה הוא יתקשה לפתור את העניין ברוח טובה והסתפק בשלב הזה בוועדת החינוך. רק באמצע הקדנציה תתבצע הרוטציה שבמסגרתה יהיה חבר בוועדת חוץ וביטחון. הימים ימים כלכליים סוערים, וכל חבר כנסת חושב שכוכבו ידרוך רק אם יהיה חבר בוועדת הכספים או הכלכלה. חבל שהם לא מבינים שמהלכים גדולים ניתן לבצע גם דרך ועדת העבודה והרווחה או בוועדת הפנים. יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', הסבירה לחברי סיעתה שחלק בלתי מבוטל מההישגים שלה היא השיגה דרך ועדות שכלל לא הייתה חברה בהן. ולמרות זאת הקרב על ועדת הכספים נמשך עד הרגע האחרון.

      רובי ריבלין בוועידת חוץ וביטחון, אפריל 2013 (טלי מאייר )
      "ניסה לעשות סדר במצב". ריבלין (צילום: טלי מאייר)

      יו"ר הכנסת נשאל אם הוא מתכוון לטפל במצב של ריבוי הוועדות לעומת מיעוט הח"כים. "לזכותו של ריבלין ייאמר שהוא ניסה לעשות סדר במצב על ידי ביטול ועדות שאינן סטטוטוריות. לא אפתיע אותך אם אומר שהוא נתקל בהתנגדות עזה ובשלל השמצות, לרבות כאלה שטענו שהוא נגד נשים או נגד ילדים או בעד סמים. יו"ר לא יכול לכפות את עצמו על הכנסת. ואני חושב שיש הרבה חוסר היגיון במצבים האלה שחברי כנסת אמורים להימצא בו זמנית בשלוש-ארבע ועדות ואף אחד לא יודע איך לעשות את זה".

      ואתה מתכוון לטפל בזה?

      "אם אמצא דרך, בשמחה אשנה את זה. אני מסכים ב-100% עם הבעייתיות של העניין, אבל אני לא שייך לדמגוגים. לא אצעק שאשנה את זה לפני אדע שיש לי דרך לעשות את זה".