הישראלים רוצים יותר להיות גרמנים

בחודשים האחרונים נרשם גידול של 150 אחוזים במספר הישראלים שהוציאו דרכון גרמני - כך מדווח השבועון הגרמני דר שפיגל בגיליונו החדש.

בגלי צה"ל דווח כי לעומת קצב של 100 דרכונים לחודש, נרשם כיום קצב של כ-250 לחודש. לפי הפרסום בעיתון, לפחות חלק מן הישראלים הללו מתכוונים ככל הנראה גם להגר לגרמניה או למדינות אחרות באירופה לאחר קבלת הדרכון.

הדרכון הגרמני מאפשר תנועה חופשית במדינות הקהילה האירופית. העיתון מציין כי הקורסים ללימודי גרמנית במכון גתה בתל אביב מלאים מתמיד.

שגריר ישראל בגרמניה, שמעון שטיין, אמר לעיתון כי חשיבותם של השיקולים ההיסטוריים יורדת עבור ישראלים שאינם מוצאים עבודה. כ-60,000 ישראלים מחזיקים גם בדרכון גרמני לפי נתוני העיתון, רובם קיבלו אותו בשל היותם ילידי גרמניה שאזרחותם נשללה על ידי הנאצים או צאצאים שלהם. ישראלים שהתראיינו לעיתון בעילום שם סיפרו כי הם רוצים לעזוב את ישראל על מנת שבניהם לא יצטרכו לשרת בצה"ל.

מיכל פלטי, כתבת "הארץ", מוסיפה:

בחודשים האחרונים יש בישראל מובלעת אחת שאין בה קיצוצים ואין בה אבטלה. להיפך, יש בה צורך בכוח אדם נוסף. בשגרירויות האירופיות בישראל מדווחים על ביקוש הולך וגובר לאזרחות כפולה מצד ישראלים שמבקשים להיות חלק מהאיחוד האירופי, ומתלוננים על עומס רב.

צירוף של גורמים תרמו לכך: העובדה שמדינות אירופיות שונות שינו לטובה את חוק השבת האזרחות, וכמובן המציאות הביטחונית הקשה בישראל, הלבטים המצפוניים וחוסר היכולת להשפיע על המציאות בארץ. "ישראלים רואים בדרכון זר פתרון ליום סגריר", אמרה הד"ר עידית זרטל מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.

גם למצב הכלכלי יש, כמובן, חלק בביקוש הגובר לאזרחות אירופית זרה. המשבר בתעשיית ההיי טק גרם להרבה אנשים משכילים לאבד את עבודתם והוביל את חלקם להתעניין באפשרות להשתקע בחו"ל לשנים אחדות. הפיכת אירופה ל"אזור עבודה" אחד בהחלט עוזרת בכך.