מזיכרון לעצמאות: ננעל טקס המשואות בהר הרצל

עם צאתו של יום הזיכרון, נפתחו הערב (שני) אירועי יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל בטקס הממלכתי בהר הרצל. הטקס השנה יהיה בסימן "שנת המורשת הלאומית – העצמה, הנחלה ושימור נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים" – הנושא שנקבע על ידי ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים.

בפתח הטקס נאם יושב ראש הכנסת החדש, ח"כ יולי אדלשטיין, בנאום אישי במיוחד, בו סיפר בו התרגשותו לרגל היום, שהוא גם יום שחרורו מהכלא הסובייטי: "לבי הומה, עולה על גדותיו, מלא תפלה והודיה". עוד סיפר אדלשטיין כי "כילד, לא חלמתי שיגיע הרגע ואעמוד כאן, לצד קברו של חוזה המדינה, כנציגה של כנסת ישראל". אדלשטיין קרא לחברה הישראלית לא לשאוף ל"ריסוק היריב". "אנחנו חייבים להמשיך ולהתווכח, יקרא אדלשטיין בנאומו, "אנחנו צריכים לשאוף לחברה שבה יש יריבים... עלינו לאפשר מגוון של זהויות, לצד מורשת משותפת, עשירה".

את הטקס הנחו אריה אורגד ושמירה אימבר, ובמהלכו הועלו 12 המשואות, על ידי 14 מדליקים שנבחרו לייצג את הנושא המרכזי וקבוצות שונות מאוכלוסיית ישראל. בהתאם למסורת, התקיימו תרגילי הסדר הצבאיים ומשמר הדגלנים וכן מופעי במה, שירה ומחול של מיטב ההרכבים והאמנים בישראל. בין האמנים שהשתתפו בטקס - שלמה גרוניך וקובי אפללו.

העיתונאי רינו צרור זכה היום להדליק משואה כיוון שלטענת הוועדה בשידוריו ברדיו ובסרטים שהוא מביים ומפיק הוא משמש פה לאזרחים החשים שהם בשולי החברה בישראל ומעלה אל פני השטח דילמות אנושיות נוקבות ובעיות חברתיות כאובות. ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, הדליק משואה משותפת עם מנהלת בית הספר "חביב" בעיר, איריס הלפרין, מבתי הספר הראשונים בהם למדו ודיברו אך ורק בשפה העברית.

חוקרים רבים קיבלו השנה את הכבוד להדליק את המשואה ביניהם, מוקי צור – חוקר ההתיישבות היהודית בארץ והיסטוריון של התנועה הקיבוצית; דוד בלומברג – יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית בירושלים, האוספת ומשמרת את מכמני התרבות היהודית הישראלית מכל הזמנים; פרופ' תמר רוס – חוקרת ומרצה בעלת שם בתחום מחשבת ישראל; פרופ' מאיר בוזגלו – איש רוח, משלב מתמטיקה ופילוסופיה ומרצה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית, ופעיל ציבור; בלהה בן אליהו – מרצה לספרות העברית בת ימינו ופרופ' אליען אלקרנאוי – נשיא המכללה האקדמית המאוחדת "אחוה" – נשיא בדואי ראשון בארץ של מוסד אקדמי.

בנוסף הדליקו משואות דפנה שמשון – בת להורים מקהילת בני ישראל שעלו מהודו, שכותבת ביוגרפיה של אביה, הכוללת בתוכה את סיפור המעבר של עדתה מהודו למדינת ישראל, רן חדוותי – איש שטח במועצה לשימור אתרי מורשת, הממונה על מחוז השרון ואל"מ (מיל') דני שפירא, ששירת ב"שירות אוויר" לפני קום המדינה ומסכם 57 שנות טיסה כטייס ניסוי וטייס תובלה, נבחר להדליק משואה כיוון שהוא מנחיל את מורשת מדינת ישראל, צה"ל וחיל האוויר במפגשים רבים עם הדור הצעיר בבית הספר לטיסה ובבסיסי חיל האוויר.

כמו כן, שתי חניכות בתנועות נוער הדליקו משואה משותפת: אגטה פרצ'יק, בת 18, חניכה ומדריכה בתנועה הציונית המגשימה השומר הצעיר, המציינת 100 שנה להקמתה ואליענה אלבז, בת 17, חניכה ומדריכה בבית"ר, התנועה הרוויזיוניסטית, המציינת 90 שנה להיווסדה.

אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום העצמאות כי מספר התושבים בישראל חצה לראשונה את רף ה-8 מיליון. אוכלוסיית המדינה כ-8.018 מיליון בני אדם. מתוך נתון זה, האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.042 מיליון תושבים – 75.3% מכלל האוכלוסייה, ואילו האוכלוסייה הערבית מונה כ-1.658 מיליון תושבים – 20.7% מכלל האוכלוסייה. אוכלוסיית "האחרים" – נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים - מונה כ-318 אלף תושבים המהווים 4.0% מכלל האוכלוסייה.

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-137 אלף בני אדם. בשנה שחלפה נולדו בישראל כ-163 אלף תינוקות ועלו לישראל כ-19.5 אלף עולים. מדובר בגידול של 1.8% באוכלוסייה. עם זאת, כ-41 אלף איש נפטרו בישראל בשנה האחרונה. מהנתונים עולה כי בסוף שנת 2011 למעלה מ-70% מאוכלוסיית היהודים בישראל היו "צברים" (ילידי ישראל, יותר ממחציתם לפחות דור שני בארץ), לעומת 35% בלבד בקום המדינה, בשנת 1948. רק עיר אחת בישראל מנתה יותר ממאה אלף תושבים בקום המדינה והיא העיר העברית הראשונה – תל אביב יפו. היום מונות 14 ערים בישראל מעל למאה אלף תושבים, מתוכן שש המונות מעל 200 אלף: ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, אשדוד ופתח תקווה.

לקריאה נוספת:
מנגל ירוק: ליהנות מהברביקיו בלי לפגוע בטבע
פי אלף יותר יום העצמאות: איך נהפוך את החג למוגזם יותר?
הדרך הישראלית: מכונית נגד אופנוע ממטולה לאילת