חזון העצמאות: להתלונן פחות, לעשות יותר

66% מאיתנו מימשו את זכותם הדמוקרטית בבחירות האחרונות. רק 66% בים הקנטרנות, שיתופי הסטטוסים הזועמים ובצד קמפיין נרחב לצאת להצביע. ל-34% מתושבי המדינה היה חשוב יותר לנצל את היום השמשי שפקד אותו למימוש סיילים חד פעמיים בקניונים ועבודה על השיזוף בים. המציאות השברירית של מדינת ישראל יכולה להמתין. או יותר נורא, שמישהו אחר יטפל בה.

שנתיים של נקודות קיצון לא פשוטות עברו על המדינה שלנו: מחאות ענק שצמחו ברוטשילד, טילים שהגיעו לתל אביב וירושלים, מיליון אזרחים שכבר 13 שנה הממ"ד הוא הבית השני שלהם, שכנים שלמעלה מ-60 שנה אחרי הכרזת המדינה עוד מסרבים להכיר בזכות שלנו להיות כאן ולהושיט יד לשלום, פוליטיקאים שיוצאים ונכנסים מחדרי החקירות של המשטרה, חרדים שמסרבים לצאת לעבוד ונישאים כנטל על כולנו, איום גרעיני ממדינות עוינות וגילויי אנטישמיות שהולכים וגואים בכל רחבי העולם. ולצד כל זה, היום יותר מתמיד, אני מרגישה שאין לי ארץ אחרת.

לא היה לנו רגע של שקט מאז הכרזת המדינה, נאבקנו על הזכות שלנו להיות כאן וצמחנו להיות המדינה המדהימה שאנחנו היום: פלורליסטית, דמוקרטית ואפילו סטארט-אפיסטית מעוררת קנאה. אם יש משהו אחד שהייתי רוצה שכולנו ניקח על עצמנו, שמאל וימין, הוא את ההבנה שכולנו רוצים בטובתה של המדינה, כולנו רוצים כבר לחיות כאן בשקט וכולנו רוצים שיהיה כאן טוב יותר.

בשנים האחרונות יש תחושה שאנחנו מתרחקים מעצמנו, מתרחקים האחד מהשני ובעיקר לוקחים כמובנת מאליה את פיסת האדמה הקטנטנה שקיבלנו. אנחנו שולחים חצים בפייסבוק לכל מי שמעז להעלות סטטוס שאינו מתיישב עם השקפת עולמנו, שולפים ציפורניים בדיונים עיקשים סביב שולחן השבת עם המשפחה ובעיקר עושים הכול כדי להוכיח את צדקת דרכנו, בלי לנסות ולהקשיב באמת למה שיש לצד השני לומר.

איש לא יודע באילו משעולים יבחרו הפוליטיקאים החדשים להצעיד אותנו, אבל כן הייתי רוצה שננסה, אפילו במעט, להיות טובים יותר האחד לשני. שנבין שכולנו נולדנו לתוך המציאות הלא פשוטה הזאת ולכולנו אינטרס משותף להיחלץ ממנה. אל תצלבו את מי שלא חושב כמוכם, פרגנו למי שכן. אל תחיו בתגובה, תחיו ביוזמה. תתלוננו פחות ותעשו יותר.

בחרנו ממשלת ימין וכלכלה חופשית? עכשיו בואו ניקח אחריות לגורלנו ונחשוב איך אנחנו משפרים את מצבנו הכלכלי לפני שאנחנו מטיחים את כל האשמה במדינה. מתי לאחרונה ישבתם להכין תכנית כלכלית לעצמכם? ישבתם לחשב כמה באמת אתם מוציאים על הדירה השכורה במרכז העיר, על הרכב או על מנת בתי הקפה היומית?

ומה עם הבעיות המדיניות? אתם תומכים בשתי מדינות? עכשיו בואו תבדקו מה רוצים באמת התושבים מעבר לגדר לפני שאתם מתנפלים על החבר בפייסבוק, בטוחים בצדקת דרככם. השתתפו בפורומים של הידברות בין שני הצדדים, נסו לקדם פרויקטים למען השלום במקום סרטונים שמוציאים דיבתה של המדינה ורק זורעים עוד ייאוש ותסכול. האצבע קלה על מקלדת הטוקבק, היא קשה יותר כשצריך להפנות אותה לכיווננו ולקום לעשות. בואו ננצל את יום העצמאות הזה כדי לקחת את גורלנו בשתי ידיים, בלי להישען או להאשים אף אחד בצרותינו. כי הנרגנות, היא אולי מביאה איתה נחת, אבל לעולם לא מביאה לתוצאות.

הכותבת, ליטל שמש, היא עיתונאית עצמאית