פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חייו ומותו של לוחם יחידת העילית הוותיק בעולם

      כמעט שנתיים מלאו למות צלף הימ"מ פסקל אברהמי בפיגוע משולב בגבול מצרים. חבריו מספרים על רגעיו האחרונים של הלוחם בעל עיטורי המופת והאומץ ועל אומץ לבו בקרב

      18 באוגוסט 2011. הפיגוע בעין נטפים על גבול ישראל-מצרים היה מורכב וקשה. תמונת האירועים שם התבהרה רק בתום התחקירים הנוקבים. השלב הראשון של הפיגוע המשולב הסתיים. מפקד פיקוד דרום דאז, אלוף טל רוסו, הגיע אל הגבעה הסמוכה למקום ההיתקלות עם המחבלים יחד עם הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, שר הביטחון אהוד ברק ועיתונאים. לאחר סקירה קצרה הוחלט לקיים תדרוך לכלי התקשורת. ברקע ניתן היה לראות את כלי הרכב של הימ"מ מגיעים לקו הגבול כדי לאסוף את הלוחמים, בהם רב-נגד פסקל אברהמי - הצלף הוותיק של הימ"מ. "הוא הציע לחבריו לעלות במקומו לרכב כי היה לו ציוד כבד וארוך, והתחיל לצעוד דרומה", סיפר אחד מלוחמי היחידה בתחקיר. לפתע נפתחה אש לעבר כוח בפיקודו של מפקד לוט"ר אילת, סגן-אלוף (במיל') תומר. תוך שניות ספורות הסיט הצלף את הקנה לעברו של אברהמי, צפונה משם, וירה ירייה אחת שפגעה בגופו מעל לבו. "שמעתי בקשר את הבקשה לפינוי מוסק", סיפר סא"ל תומר, "תוך מספר דקות כבר קבעו את מותו". מסוק קרב, בשילוב כוח מהקרקע, פתחו באש וחיסלו את המחבל. פסקל הותיר אחריו אשה, סימה, ושלושה בנים, טל, מתן ואוהד.

      לוחם ימ"מ פסקל אברהמי לפני שנהרג עם שר הביטחון אהוד ברק (יח"צ , אריק חרמוני)
      "האבא של הלוחמים". פסקל אברהמי בתמונה שצולמה זמן קצר לפני שנהרג (צילום: אריק חרמוני)

      כמעט שנתיים חלפו מאז הפיגוע שאירע סמוך לגבול המצרי, בדרך לאילת, ויחידת הימ"מ עדיין מבכה את מותו של אחד מגדולי הלוחמים שצמחו ביחידה, לוחם שהפך לגאוותה בארץ ובעולם. אברהמי נולד בצרפת ועלה ארצה בגיל 15. כבר בילדותו, מספרים השכנים, נתלה על עמודים והתאמן בעליות מתח לקראת גיוסו לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת הצנחנים ושירת כמפקד כיתה בגדוד 202. את מרבית שנות השירות הסדיר העביר בלחימה בלבנון, ולפני תום השירות הוא נפצע בביירות בפעילות נגד קיני הטרור של ארגון פתח. באותם ימים הוא נחשף לפעולות מיוחדות שביצעו לוחמי היחידה בלב השטח הלבנוני וגמלה בליבו ההחלטה להתגייס לימ"מ. בשנת 1985, שבה הוא ורעייתו סימה התארסו, עבר בהצלחה את המבחנים והתקבל כלוחם בימ"מ הודות לכושר גופני גבוה ויכולות מקצועיות גבוהות.

      סיפורי הגבורה אודותיו, שכללו את הפריצה לאוטובוס האמהות בשנת 1988 לצד חבר הכנסת וניצב בדימוס דוד צור, ומפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב יורם הלוי, ופעילות משולבת עם שב"כ ללכידה וחיסול של חוליות טרור מהמסוכנות שהיו בעזה ובאזור יהודה ושומרון, הם רק אחדים מהאירועים שהותרו לפרסום. על הבולט שבהם קיבל אברהמי את עיטור האומץ - הנחשב לעיטור הגבוה ביותר שיכול להעניק מפכ"ל המשטרה. העיטור הוענק לאברהמי בשנת 1990 כיוון שהפגין מעשה גבורה וחירוף נפש בפעילות לחיסול חוליית מחבלים חמושה שהייתה בדרכה לבצע פיגוע בשטח ישראל. על אירוע נוסף, חמש שנים מאוחר יותר, קיבל אברהמי את עיטור המופת ממפכ"ל המשטרה בעקבות פעילות מיוחדת בגזרת חברון. אברהמי הבחין באופן אקראי בג'יהאד אולמה, מבוקש בכיר מאוד באותם ימים שהיה אחראי לרצח שמונה אזרחים ישראלים, כשלצדו שני מבוקשים חמושים שהיו בדרכם לביצוע פיגוע נוסף. אברהמי הסתער והרג את המחבלים מטווח קצר מאוד.

      רכב שנפגע מירי על ידי חוליית מחבלים, פיגוע בדרום אוגוסט 2011 (משרד הביטחון , אריאל חרמוני)
      זירת הפיגוע בגבול המצרי, שבו נהרג אברהמי (צילום: אריאל חרמוני)

      דורות של לוחמים סיימו את שירותם ביחידת העילית, אך הוא נשאר לשרת בה מתוך בחירה. קצין בכיר במשטרת ישראל ששירת לצד אברהמי אמר כי "כל פעילות שלוחמי ימ"מ שותפים לה, היא מסוכנת מאוד ומוגדרת בחוד החנית של הלחימה בטרור. מכאן שסכנת החיים תמיד מרחפת מעליהם. כל מי שנמנה על צוות הלוחמים של היחידה חייב להיות מקצוען אמיתי בכל רמ"ח איבריו, וכזה היה פסקל". לאחר 15 שנים ביחידה הוחלט בימ"מ שאברהמי יעבור הסבה לתחום הצליפה שבו הצליח מאוד בשל קור רוחו וכישוריו האישיים. פקד ק', מפקד פלגה בימ"מ שהיה בעברו צלף, מפקד צוות צלפים ומפקדו של אברהמי, נזכר בראיון לוואלה! חדשות בימים הראשונים ביחידה. "הכרתי אותו לפני 14 שנים. הגעתי כלוחם צעיר לימ"מ וכבר אז הוא היה לוחם ותיק במחלקה. כשאני אומר לוחם אני מתכוון לזה במלוא מובן המילה. אדם חדור מוטיבציה תמידית למרות כל השנים שהוא שירת ביחידה. התקדמנו יחד כלוחמים באותה פלגה. כולנו ראינו אותו כמודל חיקוי. 'אבא של הלוחמים'".

      לוחמים יוצאי היחידה שכיום משרתים בתפקידי מפתח במשטרת ישראל סיפרו כי מעבר למקצועיות, בלטה צניעותו. אחד הלוחמים סיפר כי "אנחנו היינו צעירים שאפתניים שחיפשנו לתרום, אבל גם אתגר, הדמות שלו גרמה לנו להתיישר. לוחם במעמדו עם המון כבוד ויוקרה לא היה מתבייש לנסוע באוטובוס הביתה. לא היו לו גינונים מיוחדים, למעט המקצועיות שלו. אני חושב שהוא נשאר ביחידה כי הוא ידע לכבד את הצעירים, לא להתבלט למעט במקצועיות ולהיות סמן ימני בכל מה שקשור לדרישות הגבוהות של המפקדים". פקד ק' סיפר על אברהמי כי "הוא ראה את הימ"מ כבית שלו, וככזה הוא הסתובב ביחידה ואסף בדלי סיגריות שאחרים זרקו. אם היה לו זמן פנוי הוא היה מתקן ומסדר, מבלי לצפות להכרת תודה. מה שבלט אצלו מאוד הייתה האמונה החזקה שכל מה שאנחנו עושים ביחידה זו שליחות. פסקל הוא אחד הצלפים הטובים ביותר שהכרתי וראיתי המון צלפים. אני לא מכיר יותר טובים ממנו".

      "אבידה לכל מדינת ישראל"

      למרות השנים שחלפו מאז גיוסו לימ"מ, אברהמי שמר על כושר גופני גבוה מאוד ועל רמת מקצועיות שהפכה אותו למוקד ידע בינלאומי. קצין בכיר במג"ב סיפר כי בכל פעם שהגיעו בכירים מיחידות בישראל ומשאר המדינות לביקור בימ"מ, אברהמי נכלל בתצוגת התכלית לאורחים. "היכולות שלו לפגוע במטרה קטנה במרחק עצום הותירו את המבקרים בהלם". באחד הביקורים שהתקיים חודשים ספורים לפני מותו של אברהמי, הציג אותו השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', בפני נשיא המדינה שמעון פרס כלוחם הוותיק ביותר במערכת הביטחון בישראל, אם לא בעולם כולו. הנשיא פרס החמיא לו ואמר "כל הכבוד שממרומי גילך אתה עדיין משרת כלוחם". המשמעות הכפולה של דברי הנשיא גרמה לנוכחים לפרוץ בצחוק, בעוד אברהמי השפיל את מבטו בענווה, כאות תודה על המילים.

      מפקד יחידת לוט"ר אילת (לוחמה בטרור), סא"ל תומר, סיפר כי גילו של פסקל היווה יתרון. "הימ"מ משמש עבורנו כמגדלור לידע ומקצועיות, יותר מכל יחידה אחרת בצה"ל. פסקל היה אחד כזה. היינו רואים אותו באימונים, מקפיד תמיד שהלבוש יהיה נקי, מתמקד רק בעבודה. לא מוותר עד שהוא מבצע בהצלחה את המשימה. אי אפשר היה לפספס אנשים כמוהו כי הוא בלט במקצועיות שהוא שידר שלא במכוון. ראינו את זה בעבודה המשותפת שלנו, בעיקר בפעילות המבצעית שהייתה ללוט"ר עם הימ"מ".

      הלוויתו של פסקל אברהמי לוחם הימ"מ שנהרג בדרום, אוגוסט 2011 (מגד גוזני)
      הלוויתו של אברהמי (צילום: מגד גוזני)

      "כולנו ידענו להעריך אותו מאוד בחייו", הסביר פקד ק', "אבל רק לאחר מותו, הבנו מאיפה הוא קיבל את כל הערכים האלה. נפגשנו עם הוריו וגילינו רוח של ערכים, כמו ענווה ואהבת הארץ. רק אם אתה באמת מחובר לזה אתה מסוגל להישאר ביחידה כמו הימ"מ, שנחשפת לסכנה בכל פעילות של לוחמיה. מה שמדהים אצל פסקל זה שהוא הצליח להנחיל זאת לא רק לבניו, אלא גם ללוחמים הצעירים ביחידה. זה נעשה בצורה טבעית לחלוטין".

      עבור מפקד הפלגה, מותו של אברהמי עדיין טרי מאוד. "זה יצר בור גדול אצלנו, החברים הקרובים שלו ביחידה. אנחנו מתגעגעים אליו מאוד, הוא חסר לנו וכנחמה אנחנו שואבים כוח מהמשפחה שלו. קשה להסביר זאת במילים אבל מותו הוא אבידה לכל מדינת ישראל". בקרוב יקימו מפקדי הימ"מ וחבריו הלוחמים גל-עד לזכרו במקום שבו נהרג, בנוסף לפעולות החינוכיות ולקיר הזיכרון שהוקם ביחידה לזכרו. "פסקל לא היה רוצה שיהללו וישבחו אותו", אמר פקד ק'. "הוא לא עשה את זה בשביל ההילה. מי שנמצא בימ"מ מאמין באמונה שלמה במה שהוא עושה עד כדי הקרבת החיים שלו, זה אומר הכול. גם פסקל תמיד ידע שהתפקיד שלו זה להגן על המולדת וזה מה שהוא עשה".

      לקריאה נוספת:
      תחקיר הפיגוע בדרום: חייל גולני נהרג מאש כוחותינו
      ההרוג השמיני במתקפות בדרום: הלוחם הוותיק בימ"מ
      אלמנת לוחם הימ"מ שנהרג בגבול מצרים התגייסה למשטרה