פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשם קורבנות הטרור - לסגור את ברז עסקת שליט

      ביום הזיכרון, מבקש יו"ר ארגון נפגעי הטרור מהמדינה לחדול מזילות הצורך למיצוי דין עם רוצחים, לבלום שחרור אסירים ולחוקק חוק: תמורת ישראלי אחד - ישוחרר מחבל אחד

      אנו שהקרבנו את יקירינו, אנו שנפצענו ונושאים יום-יום את מחיר קיומה של מדינת ישראל - מבקשים לומר דברים המעיקים על לבנו ביום קדוש זה.

      קורבנות הטרור הערבי הינם חלק ממגש הכסף שעליו ניתנת לנו מדינת היהודים. כל מי שבחר לחיות בארץ ושילם בנפשו ובגופו את מחיר שנאתם של הקמים לכלותנו, הינו חלל קדוש למען קיומה וחוסנה של מדינתנו בארץ ישראל. מתוך הסמיכות בין יום השואה לבין יום הזיכרון לחללי הטרור, אפשר לומר שאלו גם אלו חללים של פשעים נגד האנושות.

      חללי הטרור, כמו גם חללי השואה, נרצחו - כל אחד בפני עצמו -בפשעים נגד האנושות; טף ונשים זקנים ונערים בתוך אוטובוסים שפוצצו, משפחות בדרכים - בירי, ביידוי בקבוקי תבערה ואבנים וברצח בני משפחה שלווים בשנתם בבתיהם.

      אבל מדינות אירופה לא למדו. הן הרו וילדו את השואה או לא מנעו אותה - ואותן המדינות עצמן הן אלו המשתדלות היום לכבול את ידי כוחות הביטחון ולמנוע מהן להגן על מדינת ישראל מפני האיומים המופנים כנגד אזרחיה, על ידי חיזבאללה, חמאס ואיראן, באמצעות הארגונים הבינלאומיים שדורשים מישראל הפסקת אש בכל פעם שהיא מגיבה נגד התקפות על אזרחים.

      למנוע את קורבנות הטרור הבאים

      אם באירופה לא למדו - לפחות אצלנו כן? באחרונה, כך אנו רואים בכאב, מתפתחת זילות לגבי הצורך במיצוי הדין כלפי הרוצחים. זלזול זה מדיר שינה ממשפחות קורבנות הטרור: אנו שומעים על לחץ של הרשות הפלסטינית על ישראל לשחרר (עוד) 120 רוצחים, בהם חוליית "ליל הקלשונים". מאותם תהליכים צומח גם מכתבם של מאה חברי פרלמנט ירדנים, שביקשו רק בסוף השבוע האחרון מהמלך לשחרר את רוצח שבע הנערות מבית שמש. גם מחבלים שחזרו לסורם לאחר ששוחררו בעסקת שליט ונעצרו להמשך ריצוי עונשיהם, שוחררו בלחץ של פלסטינים וגורמים פנימיים.

      מנהיגי ישראל אינם יכולים להתנקות מהאחריות למצב זה. בהחלטה האומללה לשחרר למעלה מ-1,000 מחבלים, בהם רוצחים מסוכנים ומפקדים בכירים, פתחה מדינת ישראל במו ידיה את הברז. על כן, במו ידינו אנו מצווים לסגור אותו. קורבנות הטרור דורשים לפרסם מיד את מסקנות ועדת שמגר בנושא חיילים שבויים, ולחוקק חקיקה האוסרת שחרור יותר ממחבל אחד (לכל היותר) תמורת ישראלי אחד. החקיקה, לא רק שתגביל את מספר הרוצחים המשוחררים בעסקאות בעתיד; היא גם תשדר מסר של נחישות ישראלית - ראשית כל כלפי עשרות החוליות שמנסות ברגעים אלו לחטוף חייל או אזרח לשחרר עוד מחבלים, כדי לחזור על הצלחת עסקת שליט.

      חקיקה כזו תשדר לכל אלה שחשים לנצל את שחיקת ההרתעה הישראלית כי ישראל מתחזקת, ואינה נכנעת אל מול הלחצים שמנינו. אנו דורשים מממשלת ישראל להבהיר לפלסטינים ששלום אינו עובר דרך שחרור רוצחים והאדרת מחבלים כ"שהידים" בטקסים ממלכתיים. בבד בבד, אנו, משפחות קורבנות הטרור, דורשים ממדינת ישראל לנהוג על פי אמנות בינלאומיות בלבד, ולהפסיק מיד את התנאים המועדפים מהם נהנים מחבלים כלואים.

      שתיקתה המתמשכת של ממשלת ישראל בנושאים אלה מחייבת שינוי גישה מיידי. שתיקה זו מתפרשת אצל ארגוני הטרור ותומכיהם כהודאה, כמעט ככניעה. שמענו פעמים רבות את ההבטחה בדבר "ידנו הארוכה שתשיג את בני העוולה". כדי למנוע את הטרור הבא ולזכות באמון המשפחות והציבור הכללי, אנו דורשים כי הבטחה זו תקבל תוקף ותוכן מחודש. הבטחה של ראש הממשלה לשים סוף לשחרור המחבלים תשדר מסר מוסרי למשפחות ביום זה, בו הם מתייחדים עם קורבנותיהם, כי דמי יקירינו אינם הפקר.

      התמוטטות משטרים באזור ועליית כוחות איסלאמיים קיצונים במדינות שכנות מעידות על הזמניות שביציבות מדינית ובהסכמים מדיניים. אנו קוראים לממשלת ישראל לקיים הערכה מחדש של יחסה אל הרשות הפלסטינית, אחרי שזו הפרה באופן סדרתי את ההסכמים איתה, כולל לאחרונה הליכה לאו"ם להכרה במדינת "פלסטין" וייזום יידויי אבנים ובקבוקי תבערה מתגבר על ישראלים בירושלים וביהודה ושומרון.

      עלינו לדעת כי אין תחליף לעוצמה מדינית ועמידה איתנה על זכותנו לארץ ישראל. ללא זכות מוסרית זו לא ניתן להגן על מדינת ישראל ולמנוע את קורבנות הטרור הבאים.

      הכותב, מאיר אינדור, הוא סא"ל במיל', פצוע טרור, ומשמש כיו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור"