פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך התגייסה משפחה אחת להצלת המוזיאון בבית שאן

      מוזיאון העתיקות של בית שאן הפך ברבות השנים למפגע בטיחותי. בזמן שהרשויות מגלגלות ביניהן את האחריות, משפחה מקומית מנסה להנציח את מורשתו של הסב, שהקים את המוזיאון

      מוזיאון "בית הנכות" בבית שאן, המוזיאון העתיק ביותר בעיר, המציג מגוון ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור עמק יזרעאל, הפך בשנים האחרונות לתל חורבות. לפני כעשור פרצה שריפה שזרעה הרס רב בעתיקות, וחרף הזמן הרב שחלף, שום גורם האמון על תחזוקת המקום לא דאג לפנות ולהציל את הממצאים ההיסטוריים בעלי החשיבות.

      המוזיאון, השוכן בכניסה הצפונית-מערבית לעיר, על שטח נרחב של הגן הלאומי השייך לרשות הטבע והגנים, הפך בשנים האחרונות למטרד בטיחותי עבור תושבי העיר ומאות המבקרים שפוקדים את האזור. נראה כי ההרס הרב שנותר לאחר השריפה הגדולה, לא עורר דאגה בקרב הרשויות השונות, המתקשות לקחת אחריות על שיפוץ המקום.

      ואולם, בזמן שהרשויות מגלגלות את האחריות אחת לשנייה, חברו תושבי העיר למשפחתו של הארכיאולוג המפורסם נחמיה צורי, שניהל את המוזיאון ביד רמה. יחד הם מקווים לשפץ את המבנה ולהציל את השרידים האחרונים שנותרו במקום. "קיבלתי טלפון מרגש מתושב העיר, והוא סיפר לי על החשיבות של המקום עבור התושבים ושאר המבקרים", סיפרה בהתרגשות דניאל צורי-פיין, נכדתו של צורי, לוואלה! חדשות.

      נחמיה צורי (יח"צ , ארכיון בית שאן)
      "שנים רבות חשבנו איך להנציח את האישיות יוצאת הדופן של סבא". מייסד המוזיאון, נחמיה צורי (צילום: ארכיון בית שאן)

      לדבריה, "שנים רבות חשבנו איך להנציח את האישיות יוצאת הדופן של סבא ולא ידענו איך. כעת אנחנו משתפים פעולה עם התושבים ומנסים לפנות לגורמים שונים שיעזרו לנו בשחזור המקום". בשלהי שנות ה-90 הלך צורי לעולמו. ואילו המוזיאון, שהפך למפעל חייו, הוסב למחסן לאיסוף ממצאי הארכיאולוגיה של רשות העתיקות.

      בשנת 2003 פרצה במקום שריפה שגרמה להרס רב. תמונת המצב העדכנית חושפת את אוזלת היד של רשות העתיקות, שהיא הגוף האחראי לממצאים השוכנים במבנה, יחד עם רשות הטבע והגנים, האמונה על תחזוק המבנה שנמצא בתחומי הגן הלאומי של בית שאן. שני הגופים מודעים למצב החמור שאליו נקלע המוזיאון, אך לטענתם אין באפשרותם להיכנס לתוך המבנה.

      "התושבים נותנים לנו כוח"

      "מאוד מסוכן להגיע לשם", סיפר תושב העיר, יהלום מימוני, שחבר למשפחת צורי כדי לשחזר את מבנה המוזיאון. "המבנה פרוץ ללא גדר. הממצאים עדיין שוכבים בארגזים, חלקם כבר נשרפו כליל. אנחנו פנינו למשפחת צורי במטרה לגייס תרומות ולהפיח תקווה חדשה במקום. אני סבור שגם הרשויות הנוגעות בדבר יוכלו לשחזר כאן את ההיסטוריה המפוארת של העיר בית שאן", אמר יהלומי.

      המוזיאון, שהוקם בשלהי שנות ה-50 לשימור העתיקות באזור, שימש לפני כן מסגד עבור התושבים הערבים שחיו באזור. בשנת 1955 מונה צורי למפקח הארכיאולוגיה במחוז צפון. בתחילת הדרך החל לחקור את נחלת יששכר, הידועה כיום כאזור עמק יזרעאל. הממצאים הרבים שחשף לאורך הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל, והגליל המזרחי מצאו עצמם מוצגים בתוך המוזיאון הייחודי.

      "אני זוכרת שאבא היה יוצא לעתים ברגל ולעתים בטרמפים מקיבוץ תל יוסף לבית שאן כדי לא לפספס יום אחד של עבודה", משחזרת בתו הבכורה, רותי גוטשל. "הוא עבד לילות כימים על מנת לתחזק את המקום. אנשים מכל הארץ היו מגיעים ומתפעלים מכל העתיקות הרבות שחשף. אחד הספרים שלו הוקדש במיוחד לאזור של בית שאן - 'נחלת יששכר'".

      בימים האחרונים החלה משפחתו של צורי בפעילות משותפת יחד עם תושבי העיר על מנת לקדם את הנושא. בין היתר הם שלחו מכתבים לחברי כנסת ולנציגי ציבור נוספים כדי לרתום אותם ליוזמה החדשה. "תושבי העיר נותנים לנו כוח להמשיך, הוסיפה רותי. "כילדה אני זוכרת היטב את בני העיר אוספים מטבעות ישנים וכלי חרס שבורים לאבא. הוא בתמורה היה נותן להם בולים".

      לדבריה, אחת המטרות העיקריות, מלבד שחזור המקום והפיכתו למוקד תיירות, עוברת דרך הממצאים הרבים שחשף אביה, וכעת נמצאים בין ההריסות בהעדר טיפול הולם. "ראשית ננסה לבדוק באילו ממצאים מדובר. ידוע לי שרוב הדברים שאבי חשף עברו למוזיאון ישראל. אני סבורה שיש עוד כאלה ששוכבים במחסן ואולי גם נהרסו כתוצאה מההזנחה".

      בשל עומס המטלות שבהן עוסקים בני המשפחה כדי לקדם את פתיחתו החדשה של המוזיאון, הם זקוקים למתנדבים וארכיאולוגים שמוכנים לעזור בטיפול השרידים השוכנים בתוך המבנה. "אנחנו ידועים שזה לא יהיה פשוט", ציינה הנכדה דניאל. "כל מי שרוצה לעזור יוכל לפנות אלינו. ראשית נצטרך את האישורים הנדרשים מהרשויות השונות ומיד נתחיל לפעול. יש לנו חוג חברים קרוב שיוכל לעזור לנו".

      עוד הוסיפה הנכדה כי שחזור המקום יפעל לטובת הנצחת סבה. "אנחנו נדאג להקדיש קיר זיכרון לכל פועלו של סבא, על החריצות וההתמדה לאורך כל הדרך. בתור ילדה אני זוכרת היטב איך היינו יוצאים לחפש עם סבא ממצאי ארכיאולוגיה. הוא הקדיש לזה את חייו, וכעת הגיע הזמן שנגמול לו על כך".

      מעיריית בית שאן נמסר בתגובה: "המקום אינו נמצא באחריותנו ובסמכותנו, ואין לנו כל דרך לפעול שם. עיריית בית שאן אינה עוסקת בשימור עתיקות וטיפול בממצאים ארכיאולוגיים. אנו נפנה לנוגעים בדבר". מרשות הטבע והגנים נמסר: "כתוצאה משריפה שפרצה במקום ונמצאת בחקירת משטרה נפגעה קשה מאוד תקרת המבנה ונוצרה בעיה בטיחותית שלא מאפשרת כניסת אנשים. המקום מסורג וישנם שלטים האוסרים כניסה. את הממצאים הארכיאולוגיים צריכה לפנות רשות העתיקות".

      ברשות העתיקות אמרו כי "מרבית הממצאים שייכים למשלחת החפירות של האוניברסיטה העברית, שניהלה את משלחת החפירות בבית שאן בשנים 1998-1981. היות שהכניסה למקום מסוכנת, אין אפשרות לפינוי השרידים מבלי לטפל בבטיחות המבנה. המבנה והאתר אינם בבעלות רשות העתיקות, ובעניין זה יש לפנות לרשות הגנים המחזיקה במקרקעין, או לרשות המקומית - עיריית בית שאן".

      לפרטים ניתן לפנות לדניאל צורי-פיין בטלפון: 050-541-2720.

      לקריאה נוספת
      חשד: חיפשו אוצר באתר עתיקות וזרעו הרס
      מטמון בבית ג'אן: מטבעות בני 2,000 וחצים מזהב
      חשד: ארכיאולוג מנשר שדד עתיקות סמוך לחיפה

      לפניות לכתב: davidkobi@walla.com