וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בגרות בהיסטוריה: הצעדים שקדמו לביטול המיקוד

9.4.2013 / 17:45

בעשורים האחרונים ניסו שרי החינוך להעלות את שיעור הזכאות לבגרות ולהקל על התלמידים והמורים בדרכים שונות. בין היתר היו הגרלות, מועדי ב' – ובעיקר עליות וירידות בנתונים

הביטול המסתמן של שיטת מיקוד החומר לבגרות הוא צעד נוסף ברצף השינויים שמנסים שרי החינוך בעשורים האחרונים להחיל על בחינות הבגרות, במטרה להעלות את שיעור הזכאים לבגרות ולהקל במעט על המורים והתלמידים.

במהלך השנים נוספו לחומרי הלימוד במקצועות השונים נושאים רבים עד כדי עומס של ממש על התלמידים והמורים. מורים רבים מספרים כי הם אינם מספיקים ללמד את כל החומר ולעתים רבות מהמרים איזה חומר ירד במיקוד, ואותו הם לא מלמדים. הצעד הנוכחי צפוי להקל במובן זה הן על התלמידים והן על המורים, שיוכלו מעתה ללמד מתחילת השנה רק את החומר שייכלל בבחינה בצורה מעמיקה יותר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שר החינוך פירון/מערכת וואלה!, צילום מסך

חלק מהמורים עמם דיברנו טענו כי מדובר בניסיון נוסף להעלות את שיעור הזכאות לבגרות, בדומה לניסיונות שעשו שרי חינוך קודמים. כך למשל, שר החינוך בממשלת יצחק רבין, פרופ' אמנון רובינשטיין, הגה את רעיון ההגרלות, כשמטרתו העיקרית הייתה למצוא דרך לצמצם את מספר בחינות הבגרות מבלי לפגוע במקצוע מסוים. לשם כך הוא בחן את המודל הסקנדינבי, שבו נערכות מדי שנה הגרלות של תחומי הבחינה. שיטה זו התקיימה בין 1997-1995, כשבשנים אלה התקיימה מדי שנה בחירה אקראית של שלושה מבין שבעת מקצועות החובה (אנגלית, מתמטיקה, תנ"ך, ספרות, הבעה עברית, היסטוריה ואזרחות), שבהם היו התלמידים רשאים שלא להיבחן בבחינה חיצונית.

שיטות המיקוד לאורך השנים

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

המקצועות שעלו בהגרלה נקראו "מקצועות ללא חובת בחינה" (לח"ב), וציון הבגרות שניתן לתלמידים במקצועות אלה היה הציון הפנימי של בית הספר. בתעודת הבגרות לא היה הבדל בין הצגת ציוני המבחנים. רובינשטיין הכריז בזמנו כי מטרת השינוי הוא להעלות את שיעור הזכאות לבגרות, ואכן כך היה. באותה שנה זינק שיעור הזכאות ביותר מ-10% לממוצע ארצי של 62%, אולם בשנים שלאחר מכן חלה ירידה של 3-2%.

אולם שיטת ההגרלות הובילה גם לביקורת רבה. אנשי חינוך זעמו על כך שבמשך שנתיים עלו בהגרלה מקצועות הומניים בלבד כמו תנ"ך וספרות והביעו חשש מאובדן ערכי המקצוע. ביוני 96', לאחר נצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החליף זבולון המר את רובינשטיין במשרד החינוך. המר ביטל את שיטת ההגרלות והפעיל את שיטת המיקוד כניסיון נוסף להקל על התלמידים. המהלך הביא להצלחה רגעית – באותה שנה עלה ממוצע הזכאים לבגרות ב-1.55% לאחר ירידה של כשנתיים.

בשנים הבאות הייתה עלייה מתונה יחסית בשיעור הזכאות. זינוק חד נרשם בעקבות החלטת שרת החינוך בשנים 2006-2001, לימור לבנת, להנהיג מועדי ב' במבחני הבגרות במתמטיקה ואנגלית. עם יישום מהלך זה, עלה אחוז הזכאות לבגרות בכ-10% נוספים. כעת נותר להמתין ולראות האם גם המהלך האחרון של שר החינוך החדש שי פירון יניב תוצאות חיוביות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully