"אשת הברזל" שהרעיפה מחמאות על ישראל

מרגרט תאצ'ר תיזכר בבריטניה ובעולם בזכות השמרנות והעיקשות בהן הייתה ידועה. השגריר בדימוס יואב בירן נזכר בראשת הממשלה הבריטית שרחשה סימפטיה מיוחדת לישראל וליהודים

יואב בירן

בפעמיים שבהן שירתתי בשגרירות ישראל בבריטניה, הזדמן לי לפגוש את ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, שהלכה לעולמה אתמול. לתפקיד הציר, "מספר 2" בשגרירות, הגעתי ב-1977 – ולצער כולנו, השגריר שלמה ארגוב נפצע קשות בהתקפת מחבלים ביוני 1982, בהתקפה שהייתה העילה לפרוץ מלחמת לבנון. אני הייתי אמור לחזור ארצה כחודשיים אחרי הפיגוע, אך נשארתי שנתיים נוספות כאחראי על השגרירות ולמעשה שגריר בפועל – עם מלוא האחריות אך ללא התואר. כעבור כמה שנים, ב-1988, חזרתי לבריטניה ושירתתי עוד כחמש שנים, הפעם כשגריר במשרה מלאה. תאצ'ר הייתה עדיין ראש הממשלה בתחילת התקופה הזו, לפני שהתפטרה בלחץ חבריה למפלגה שהראו לה את הדרך החוצה, והוחלפה על ידי ג'ון מייג'ור.

בשתי התקופות, אף שבבריטניה לא מקובל שראש הממשלה ייפגש עם שגרירים לעתים קרובות, דווקא הזדמן לי לא מעט פעמים לפגוש את תאצ'ר בכל מיני מסגרות, בין היתר במהלך ביקורים של ראשי ממשלה ושרי חוץ ישראלים. אחד הזיכרונות הנחמדים שאני נושא עמי הוא מפגש שהתקיים אצלי בבית השגריר, שבו ישבו סביב שולחן אחד ארבעה ראשי ממשלה – יצחק רבין ז"ל, ושלושה בריטים: תאצ'ר, קודמה בתפקיד, איש הלייבור ג'יימס קאלהאן, וקודמו הרולד ווילסון.

עוד בוואלה! NEWS

למה לי לחזור לעבוד אם אני מקבל דמי אבטלה? הטעות הגדולה שאנחנו עושים

לכתבה המלאה
כונתה "אשת הברזל" – ואכן הייתה כזו. תאצ'ר (צילום: AP, Christine Nesbitt)

אין ספק שמרגרט תאצ'ר הייתה אחת מראשי הממשלה הבולטים והמשפיעים ביותר בבריטניה המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה. היא כונתה "אשת הברזל" – ואכן הייתה כזו. אולי לא הייתה אדם מתוחכם מאוד, והייתה בעלת עולם ערכים קטן ופשוט, אך עמדותיה היו מאוד ברורות בכל נושא – שחור או לבן, ללא גווני ביניים. עמדה אחת צודקת והשנייה מוטעית – ומיותר לציין שהיא תמיד האמינה בצדקת עמדתה שלה, לחמה בעיקשות על עמדותיה והיה קשה להזיזה מהן. אחת הדוגמאות הידועות והקיצוניות היא שביתת הרעב של אנשי המחתרת הקתולית האירית ה-IRA בכלא הבריטי ב-1981. האסירים דרשו שיפור בתנאיהם, ותאצ'ר השיבה בפשטות: הם פושעים, ודרישותיהם אינן מוצדקות. מבחינה זו, עולמה היה מסודר וברור לחלוטין. אפילו העובדה שעשרה מאותם אסירים הרעיבו את עצמם למוות, לא שינתה את עמדתה.

תאצ'ר בלטה בכך שניסתה לשנות את כל המבנה הכלכלי-חברתי בבריטניה, לחמה בשצף קצף באיגודים המקצועיים, לחמה להפסקת פעילויות כלכליות מסורתיות שנראו בלתי רווחיות כמו תעשיית המכרות, ופגעה באינטרסים עתיקי יומין של שכבות נרחבות בחברה, ובעיקר מעמד הפועלים. היא לחמה מלחמה חריפה מאוד למען כלכלה מודרנית כפי שהיא תפסה אותה. המונח "תאצ'ריזם" שנטבע על שמה מתייחס לגישה שלפיה אין להסס ולנקוט אמצעים דרסטיים לשיפור הכלכלה הלאומית – גם אם הם באים על חשבון רווחתם של רבים באוכלוסייה בטווח הקצר. היא כמובן לא הסכימה לטענה שהאוכלוסייה נפגעת, כי האמינה שללא הצעדים שאותם נקטה, המצב ידרדר עוד יותר.

תאצ'ר העירה: "חבל שלונדון לא נקייה כמו ישראל"

היבט שבלט מאוד במורשתה, והשפיע גם על יחסה לישראל, הוא תפיסתה המהפכנית של מושג השמרנות. המפלגה השמרנית הייתה באופן מסורתי מפלגה של השכבות הגבוהות יותר בחברה, ובין פעיליה ומנהיגיה בלטו בני מעמד האצולה. אולם תאצ'ר קראה לשמרנות חדשה, והציגה את עצמה כמייצגת שמרנות זו: בתו של בעל מכולת בעיר גראנת'ם, ללא שום רקע חברתי ראוי לציון. היא הציגה עצמה כסמל השמרנות הצרופה, והאמינה שהמדיניות השמרנית מבטיחה מרחב פעולה לכל מי שמוכן להשקעה, יזע ומאמץ. התפיסה הזו מסבירה את הסימפטיה הבסיסית שלה ליהודים ולישראל: היהודים בכלל, ובבריטניה בפרט, הוצגו על ידה תדיר כאוכלוסייה שאין לה שום יתרונות חברתיים ראשוניים בזכות הורשה וכדומה, אך בגלל נכונותה להשקיע והדאגה ההדדית בתוכה – הגיעה להישגים רבים, הן כקהילה והן פרטים רבים מתוכה. דוגמה שהייתה חביבה עליה במיוחד היא זו של רשת בתי הכלבו "מרקס אנד ספנסר", שהחלה את דרכה כדוכן של יהודי שמכר מוצרים שונים בעשרה פני – ובעזרת עבודה קשה ומסירות הפך עם השנים לעשיר מופלג.

בירן עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום)

ישראל, באותה מידה, הייתה בעיניה דוגמה בולטת להישגים מרשימים, בארץ נטולת פוטנציאל מיוחד. בשיחות פרטיות, היא אהבה לתאר את ישראל כ"גן ירוק בסביבה מדברית" (בפומבי כמובן לא העזה לחזור על כך, כדי להימנע מהעלבת הערבים). היא תמיד העריכה מאוד את ישראל, והרבתה להחמיא למדינה. כך למשל, כשסיימה את ביקורה בארץ ב-1986, היא העירה "כמה ישראל נקייה, חבל שלונדון לא נקייה כל כך". אנחנו קצת תהינו על פשר ההתלהבות, וסברנו שהגזימה.

למרות כל זאת, בתקופת שלטונה, כאמור, היה לנו לא קל בבריטניה. ישראל זכתה אז למלוא הביקורת בכל רחבי אירופה, כולל בריטניה, בגלל מלחמת לבנון וכמובן פרשת סברה ושתילה, ובבריטניה אף התווסף מימד מיוחד נוסף: מלחמת פוקלנד בין בריטניה לארגנטינה. המלחמה נתפסה בבריטניה כמעט כמלחמת עולם שלישית למען החופש והחירות, וישראל הואשמה על ידה בסיוע לארגנטינה בנשק. תאצ'ר גם לא שמה קץ למדיניות של קודמיה ברחוב דאונינג ושל משרד החוץ הבריטי, שנטתה לטובת הצד הערבי – בעיקר בגלל אינטרסים צרים של סחר, נפט ומשקל מדיני. ואולם, אין ספק שהחשדנות הקבועה שלה כלפי משרד החוץ הבריטי והסימפטיה הבסיסית שלה לישראל עזרו לא פעם לרכך עמדות ולהקטין נזקים.

יואב בירן, איש משרד החוץ בדימוס, כיהן כשגריר ישראל בבריטניה בשנים 1988-1993 ובעוד שורת תפקידים במשרד החוץ, בהם מנכ"ל המשרד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully