מאמר האבנים: גול עצמי לחופש העיתונות

  • ישראל היום
יעקב אחימאיר

אז מה תאמר האם העברייה למקרא המלצתה הנלהבת ב"הארץ" של עמירה הס לפלשתינים להוסיף ליידות אבנים? מה תחשוב אותה אם על הניסיונות לרצוח אותה ואת בני משפחתה, כשמאמצים אלה עוד זוכים ל"ברכת האבן" של עיתון מרכזי בישראל?

אפשר רק לשער מהו הלך המחשבה המסוכן, שעלול לחדור אל תוך ההוויה הישראלית: הניוון, עד כדי שיתוקו המוחלט, של ערך העיתונות החופשית בישראל. המלצתה של עמירה הס, באישור המו"ל ועורך "הארץ", עלולה להיות תמריץ אדיר להגביל בחוק את חופש הבעת הדעה בישראל, שאחד מביטוייו הבולטים הוא חופש העיתונות. זהו חופש עיתונות אשר מתקיים מאז קום המדינה. אמנם לא בחסות החוק, אלא בחסות פסיקותיו של בית המשפט העליון.

עכשיו נראה לנו כי העיתון המתיימר להיות ליברלי, מגן זכויות האדם (בתנאי שהאדם אינו מתגורר מעבר לקו הירוק, למשל, בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים), עלול באמצעות ההסתה ליידוי אבנים הנדפסת מעל עמודיו, באזרחינו או בחיילינו, להשיג עוד יעד נורא. כי פרסום רשימתה של עמירה הס עלול להיות סיבה לח"כים אחדים להוסיף לנסות, גם בכנסת הנוכחית, לצמצם את חופש העיתונות. עם יד על הלב: כמה ח"כים, גם ליברלים, אכן באמת יגלו התנגדות להצעות חקיקה שאולי עוד יונחו על השולחן, אשר יאסרו כל אמירה הקוראת לאויביה של ישראל להוסיף לפגוע בה?

ממליצה להניח תשתית לתורת יידוי האבנים

הס גם ממליצה לפלשתינים להניח תשתית, תיאורטית, אקדמית, לתורת יידוי האבנים, כלומר, לניסיונות הרצח מצידם של פלשתינים. ומה יקרה עתה בתוכניות האקטואליה המשודרות ברדיו ובטלוויזיה? בשם האיזון יוזמן לדיון המלומד באולפן מי שמצדד, ולו במשתמע, ברצח באמצעות האבן, ומי שמתנגד להסתה מעין זו, כלומר, מתדיין "קיצוני", "לאומני".

כל כך מאכזבת היתה תגובתה של דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, שופטת (בדימוס) בית המשפט העליון, אשר במקום להוקיע ללא סייג את מה שנכתב ונדפס שחור על גבי לבן, אמרה כי מכיוון שהוגשה תלונה נגד עיתון "הארץ", אין היא רשאית להביע את עמדתה, שמא תיוודע לתגובתה השפעה על בית הדין לאתיקה שיפסוק בתלונה. כחבר במליאת מועצת העיתונות ציפיתי כי דורנר תנקוט עמדה ערכית, מוסרית, אתית, כפי שעושים עמיתיה, שופטים בדימוס. היה אפשר לצפות כי תהיה בבחינת אלומת אור לציבור העיתונאים ותנקוט עמדה כל כך מובנת - נגד הסתה לרצח. במקום זאת בחרה למצוא מפלט בעקרונות הסוביודיצה, וחבל.

במרוצת 65 שנות קיומה של המדינה, שנות חירום ומלחמות, נשמר חופש העיתונות. דומה כי רשימתה של הס רק תאותת לרבים כי די לנו בתקשורת, בחופש העיתונות. בין כה וכה יש רבים הסוברים כך, ותחושה זו עוד תעמיק לחלחל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully