שוב יורים: משוואה דרומית אחרת

על קצה לשונם של הפרשנים עמדו המילים "מה שהיה הוא שיהיה, הסלמה נוספת בדרום, זו היתה שאלה של זמן עד שתשוב האש". מבחינת ההיגיון וניסיון של לפחות 12 שנים, הפעם הצדק עומד לצידם. חדלנו לספור כמה פעמים מצביאים ומנהיגים אמרו את המשפטים הלעוסים עד לזרא: "לא נאפשר מצב שבו ישראלים יחיו תחת אש של רקטות ללא מענה הולם..." ועוד. גם מי שיורה את הרקטות השכיל, על פי אותו היגיון, לדעת שמה שהיה הוא שיהיה.

ומה השתנה הפעם? המון. ראשית, ההרס אשר נותר ברצועה אחרי מבצע עמוד ענן סימן למנהיגות המקומית בכלל ולאיראן הרחוקה בפרט שיש מחיר כבד להתנכלות לאזרחים יהודים בכל זמן ובכל מקום. חיסולו של רמטכ"ל חמאס לפני כחמישה חודשים סימן את המחיר הראשון. תשתיות ומרכזי תחמושת וייצור אמל"ח מפויחים, השקיפות לעין מצלמת מזל"ט - כל אלה הבהירו שמשהו חדש מתחיל.

שנית, אימוץ הגישה היסודית האומרת שהבטחות עקרוניות יש לקיים אלא אם כן הדבר ממש לא בר ביצוע. וכך נעשה שלשום. תקיפת חיל האוויר היתה במועד ממש, אם כי על העוצמה אפשר להתווכח. בעבר הצעתי חלופה זולה בהרבה מתקיפה אווירית: סוללת תותחים תחובר אל מערכת צבע אדום ועל כל יציאה של רקטה או פצמ"ר, חמישה פגזי תותח ישוגרו מייד אל מקור הירי. ההלם והשתיקה יבואו חיש מהר.

שלישית, מבחינה מוסרית, מתחילה להתקיים משוואה שמאחוריה עומדים גם מנהיגים, גם מצביאים, גם אזרחים, ולמרבה הפלא גם פרשנים. המשוואה הזו מעמידה סוף סוף במישורים שונים לחלוטין את מחולל הטרור ואת קורבנו. מפני שאם הרמטכ"ל הישראלי, רב?אלוף בני גנץ, מתייחס אל הנעשה בדרום בביתה של ניצולת שואה ואומר את מה שנחשב לקלישאה ממוחזרת עד לא מזמן - "לא ניתן למצב שלפני מבצע עמוד ענן לחזור על עצמו" - הרי באמת משהו כאן משתנה. פירוש דבריו הפשוטים הוא שאין כל היגיון שאחרי השואה, אחרי מלחמות אינספור נגד היהודים, לא תגיע כף רגלם אל המנוחה ואל הנחלה.

היבט מוסרי אחר העולה, ולא במקרה בסמיכות ליום השואה שיחול בשבוע הבא, הוא המסר המועבר לעמי העולם בכלל ולעמי אירופה בפרט. עמים אלה, בהתחמקם מן האמת, בנופלם כמעט בבור אשר כרו לעצמם, מתחילים לזהות ולהגדיר את גבולות המוסר, מהו טרור ומהו קורבן של טרור. האירופאים באו לקראת האיסלאם ויוצרי הטרור באופן שמעורר שאלות מוסריות כבדות במיוחד לנוכח חלקם בהשמדת היהודים, ועכשיו יש זרקור מוסרי המגיע מהקורבן האמיתי - היהודים.

על המערכת המדינית והביטחונית לממש את ההבטחה של הרמטכ"ל. היא זולה בהרבה מאשר התכתשות חסרת תוחלת מטעמי מוסר עקום. "השוטים השימושיים" - האינטלקטואלים מן השמאל האירופי והאמריקני - ראוי שיעמדו על טעותם הבסיסית ביחס לעם היהודי. הנה הוא עולה ופורח, ולמרות נבואות הקץ שלהם - הגיעה עת החרטה.

הכותב הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי