אין יתרונות בצמצום הבגרויות

רבים מצדדים במתכונתן של בחינות הבגרות, בעוד שאחרים קוראים לבטלן לחלוטין. אך ד"ר יעל קשתי סבורה כי הכוונה לצמצם את מספר הבחינות יביא ליצירת מעמדות ולפגיעה בלמידה

יעל קשתן

לאחרונה פורסם כי משרד החינוך מתכנן לבטל את רוב בחינות הבגרות בבתי הספר התיכוניים, כך שהתלמידים ייגשו לארבע בחינות בלבד – מתמטיקה, אנגלית, לשון ומקצוע מדעי. גם למצדדים בהמשך קיום בחינות הבגרות וגם לאלה המבקשים לבטלן יש נימוקים כבדי משקל. לכל אחת מהעמדות יש יתרונות וחסרונות – רק לצמצום מספר הבחינות יש חסרונות בלבד.

הנימוקים בעד קיומן של בחינות הבגרות נובעים מהמקום הקלאסי שיש לתפקיד ההערכה בחינוך: סטנדרטיזציה. הבחינות מציבות סטנדרט ברור וחד-משמעי המבחין בין מי שעובר ומי שלא עובר על פי רף המעבר שעליו מחליטים. מסיבה זו הבחינות מקלות על מוסדות של לימודי המשך כגון אוניברסיטאות בהחלטה את מי לקבל לשורותיהן ואת מי לדחות.

לבחינות הבגרות יש יתרון נוסף – הן זהות לגבי כולם, הן אובייקטיביות ועל כן מונעות אפליה. לא הבחינה עצמה ולא מי שבודק אותה יודעים אם היא נכתבה בידי תלמיד זכר או תלמידה נקבה, ממעמד סוציו אקונומי או ממוצא עדתי כזה או אחר וכדומה. בחינות הבגרות נותנות לבוגרי התיכון סיכוי שווה לרכישת השכלה גבוהה.

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

לכתבה המלאה
(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

נימוק נוסף הוא בעל אופי רגשי. האם היינו מוכנים שיטפל בנו רופא שלא נבחן ועמד בבחינות? האם היינו עוברים על גשר שתוכנן על ידי מהנדס שלא נבחן ועמד בבחינה? נראה שאם אנו בוחנים את עצמנו במצב קיצוני, כשסכנת חיים מרחפת על הסיטואציה, הבחינה והעמידה בה משרה עלינו ביטחון.

הנימוקים לביטולן של בחינות הבגרות כוללים הסתייגויות מהאובייקטיביות של הבחינות ומכך שהן אומנם מעניקות שוויון הזדמנויות, כיוון שתוכן הבחינה מותאם לעתים קרובות מבחינת השפה והתרבות לשכבה החברתית בעלת ההגמוניה. כך תלמידים שאינם משתייכים אליה יוצאים נפגעים.

שני מעמדות של מקצועות לימוד

הסיבה העיקרית להתנגדות לבחינות היא בכך שהן משפיעות על צורת הלמידה בשנים שקודמות לשנה שבה נבחנים. השפעה זו מתבטאת בלמידה שטחית ורדודה. במקום ללמוד מתוך עניין אמיתי, מתוך מוטיבציה פנימית – לומדים למבחן. בלמידה מסוג זה אין מקום ליצירתיות, למקוריות, לדמיון, אלא רק לשינון של מידע ולתרגול אותם נושאים ושאלות שיש סבירות שיופיעו במבחן.

אם יתבטלו בחינות הבגרות, מה יהיה על תנאי הקבלה לאוניברסיטה? לכך יכולים להיות כמה פתרונות. ניתן לקבל את כל הפונים לשנה א' ולהשאיר רק את אלה שצלחו אותה. ניתן גם להשאיר בידי בית הספר את מתן הציונים המסכמים את שנות הלימודים של התלמיד.

כאמור, יש נימוקים לכאן ולכאן. אך מה מבקש משרד החינוך לעשות? לבטל חלק מבחינות הבגרות ולתת בידי בית הספר את האפשרות להעניק לתלמיד את הציונים במקצועות אלה. מצב כזה יביא ליצירת שני מעמדות של מקצועות לימוד בבתי הספר – המקצועות שבהם ייבחנו בבגרות יזכו לכל היוקרה, יקבלו את מירב שעות הלימוד ואת מיטב התנאים. כבר היום, בגלל מבחני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים שמתרכזים במתמטיקה, מדעים ושפה, מקצועות אלה נלמדים שעות רבות – 5-4 במהלך השבוע – והם בהחלט נחשבים לחשובים יותר. שאר המקצועות כגון ספרות, תנ"ך, היסטוריה, אומנות, פילוסופיה ועוד נלמדים בהיקף של שתי שעות שבועיות לכל היותר. מעמדם של מקצועות אלה ידרדר עוד יותר.

אם יישארו רק חלק מבחינות הבגרות כמו שמתוכנן, התלמידים יהיו עוד יותר ממוקדי מטרה, ומטרת הלמידה תצטמצם עוד יותר לצורך להצליח במספר מועט של מבחנים.

ד"ר יעל קשתן היא ראש התכנית להכשרת מורים לבית הספר העל יסודי במכללת לוינסקי לחינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully