מדברים באותה שפה

התמרונים בין ארצות הברית לדרום קוריאה כבר מזמן הפכו לעניין שבשגרה, בדיוק כמו התגובה המאיימת של צפון קוריאה. אפילו השתתפותו של מטוס החמקן המתקדם מדגם F-22 באימונים בין צבא ארצות הברית לבעלת בריתה אינו חדש. ובכל זאת, מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בחר הפעם להתעצבן הרבה מעבר למקובל. אביו קים ג'ונג איל, אף הוא דמות לא רגועה במיוחד, ידע לרסן את עצמו. בנו, לעומת זאת, מאיים בגדול.

אולי בגלל שארצות הברית והשותפות שלה באזור (דרום קוריאה ויפן) מבינות כי המשטר בפיונגיאנג לא באמת מתכוון לממש את האיומים, ואולי בגלל שקים ג'ונג און שליט חדש, ואולי גם בגלל שהוא עבר את גבול הרטוריקה המתלהמת המקובלת, החליטה הפעם דרום קוריאה, בתיאום עם וושינגטון, לדבר באותה שפה. וזה לא קשה במיוחד כשחולקים את אותו חצי אי.

דרום קוריאה מבטיחה כעת מתקפת מנע אם פיונגיאנג תמשיך לאיים עליה. נשיאה חדשה ומאוד שמרנית יש היום לדרום קוריאה. פארק גון הייה לא תאפשר לקים ג'ונג און להשתולל לבד. אגב, לפני שלוש שנים, 46 מלחים דרום?קוריאנים נהרגו כשטורפדו פגע בספינת מלחמה של דרום קוריאה. על הטורפדו היתה חתומה פיונגיאנג, גם אם היא לא הודתה בכך. סיאול של אז עברה בשקט על פגיעה של ממש. היום אפילו איומים כבר לא מתקבלים בסלחנות על ידי סיאול.

הסיפור המעניין הוא מעמדה של סין באזור

ובכלל, בסיאול, בדיוק כמו באמריקה, מודאגים מהיכולת של צפון קוריאה להזיק. אף אחד לא באמת מאמין במלחמה אבל כולם מאמינים בתקריות יזומות מבית היוצר של שושלת קים. רק בשבועות האחרונים נרשמה מתקפת סייבר מוצלחת על מערכת של בנק דרום?קוריאני, ואפילו על תחנת שידור מקומית. גם הפעם החשד מופנה לצפון קוריאה, שכמובן לא מודה בדבר.

אבל הסיפור המעניין ביותר כאן הוא מעמדה של סין באזור. בייג'ין היא למעשה החברה היחידה וההיסטורית של צפון קוריאה. אמנם בדרום עדיין חונים 28 אלף חיילים אמריקנים לעומת הכוחות הסינים שכבר שבו הביתה, אולם הקשר בין צפון קוריאה לסין הוא היסטורי, כלכלי, תרבותי ואפילו אידיאולוגי.

אלא שקים ג'ונג און עדיין לא ביקר בסין כמצופה, ולא יידע את הסינים לפני ניסוי הטיל הבליסטי בדצמבר והניסוי הגרעיני בפברואר. האם זה אומר שהסינים לא באמת לוחצים על צפון קוריאה, או שאולי אין להם באמת היום את ההשפעה על פיונגיאנג שמייחסים להם? מה שברור הוא שגם לסינים אין אינטרס במלחמה בחצי הקוריאני. מלחמה שכזו תסתיים באיחוד קוריאה פרו?אמריקנית. וזה בטח לא אינטרס סיני.