בשיח הציבורי על משמעות האיום הגרעיני האיראני ודרכי ההתמודדות עמו נשמעת מפעם לפעם הטענה המתחסדת הבאה: באיזו זכות אנו באים בטענות לאיראן ולכל העולם, אם ישראל עצמה, "על פי פרסומים זרים", היא מעצמה גרעינית, ואנו אף מסרבים להצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. הצביעות וההתחסדות הן בנות הלוויה הקבועות לתרבות הפוליטיקלי קורקט. על פי תו התקן הצבוע הזה, ישראל ואיראן - שתיהן מדינות וההתייחסות לשתיהן צריכה להיות שווה.
היפוכה של תרבות הפוליטיקלי קורקט הוא המוסר. ההבחנה בין טוב ורע. כן, יש מדינות טובות ומדינות רעות; מדינות המקדמות את האנושות ותורמות לה ומדינות המסיגות אותה אחור ומחבלות בה. אין דין דמוקרטיה ליברלית כדין דיקטטורה קנאית פונדמנטליסטית ואין צורך בדמיון מפותח במיוחד כדי לדעת, לדוגמה, מה היה עתיד האנושות אילו חלילה המדענים הגרמנים היו קצת יותר מהירים במירוץ הגרעין מול ארצות הברית.
על פי הפוליטיקלי קורקט, נשק גרעיני בידי בריטניה או בידי צפון קוריאה זה היינו הך. שתיהן מדינות ולשתיהן נשק גרעיני. ואולם אצל הבריטים המטרה היא להגן על האנושות מידי הרוע ונשק גרעיני בידי צפון קוריאה נועד לאיים על האנושות בשם הרוע. האירועים וההצהרות בצפון קוריאה הם עדות למשמעות הרת האסון בחיבור בין קדמה טכנולוגית ונשק השמדה המונית לבין משטרים מטורפים, קנאיים, דיקטטוריים. הם גם מעידים עד כמה מסוכן וקשה להתמודד עם התופעה אחרי שמדינה מן הסוג הזה כבר הצטיידה בנשק גרעיני.
העולם לא חייב להגיע במאה ה-21 למצב במאה ה-20
האופציה הגרעינית הישראלית נועדה למנוע את השמדת ישראל והעם היהודי באמצעות הרתעה. היא נתפסת כ"נשק יום הדין" רק למקרה שלא תיוותר ברירה אחרת. ומי יודע כמה חיי אדם נחסכו עד היום מההנחה הרווחת במדינות ערב שישראל מחזיקה נשק כזה. האופציה הגרעינית האיראנית נועדה לשרת את הג'יהאד האיסלמי, לאיים על העולם החופשי ולהשמיד את "הישות הציונית".
ארצות הברית והעולם החופשי חייבים להפנים את המציאות ולהגיע למסקנה המתבקשת - למנוע בכל מחיר את התגרענות איראן ולא לקחת סיכוני דחייה עד שיהיה מאוחר מדי. הגיע הזמן שהעולם הדמוקרטי המערבי יפסיק לייחס למדינות המטורפות, דוגמת איראן וצפון קוריאה, את שיקול הדעת האחראי, המאפיין את העולם החופשי. יש להבין שאצלם זה אחרת.
יש לקוות שברק אובמה, שבביקורו בישראל הצהיר שאין להכיל איראן גרעינית והבטיח שלא תהיה פצצה גרעינית בידי איראן, יבין שאסור לעולם החופשי לקחת סיכונים מיותרים, להימנע מדחיינות הרת אסון ובמילים אחרות - עליו להוביל מתקפה על תכנית הגרעין ועל בסיסי הטילים במלוא העוצמה האמריקנית.
עוצמת הצבא האמריקני גדולה לאין ערוך מעוצמת צה"ל, ומן הראוי שהוא יבצע את המלאכה. עם זאת, אם נגיע חלילה לסף של איראן גרעינית וארצות הברית לא תבצע את תפקידה כמנהיגת העולם החופשי, לא יהיה מנוס מלהורות לצה"ל להגן על המדינה מפני התרחיש החמור הזה. העולם לא חייב להגיע גם במאה ה?21 למצב שאליו הגיע במאה ה?20 מגישה פייסנית כלפי דיקטטורים מטורפים.