וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המתנ"סים על סף קריסה: "מישהו חייב להתעורר"

28.3.2013 / 7:50

חרף ההבטחות להפסיק את ייבוש תקציבי החברה למתנ"סים, תחקיר וואלה! חדשות מראה כי הקיצוץ נמשך עד כדי קריסה. בכיר ברשת: "נוער בסיכון לא ילך לצבא ויסתובב ברחוב"

משרד האוצר ממשיך לייבש את החברה למתנ"סים: לפני כשנתיים רעשה המדינה בשל הכוונה לסגור את המתנ"סים בקריית שמונה. הפגנות רועשות, סיפורים מרגשים ותושבים נזעמים מילאו את עמודי החדשות. מה שלכאורה אמור היה להיות סיפור מקומי, הפך במהרה לנושא ארצי שאליו נאלצו להתייחס גם שרי הממשלה. לבסוף, באוקטובר 2012, חזרו המתנ"סים לפעילות בתקציב מיוחד שהקצתה העירייה. הסיפור הזה, אחד מני רבים, רק מדגיש את חשיבותם של מתנ"סים לקהילות, בעיקר ביישובי הפריפריה, גם בימים שבהם המחשב מחליף את חיי החברה.

נראה כי למרות סיכול המהלכים הללו, האוצר ממשיך בניסיונותיו לייבש את החברה. תחקיר וואלה! חדשות מגלה כי למרות שהחברה עדיין קיימת במתכונתה המקורית, מהלכים שנעשים מעל ומתחת לפני השטח – ובראשם קיצוץ מתמשך בתקציבים - עלולים לגרום לקריסתה, ובכך לקריסת חלק חשוב בשירותים החברתיים שמספקת המדינה לאזרחיה.

הפגנה על סגירת המתנסים בקרית שמונה, מאי 2011. ג'יליס
פעילות מחאה נגד סגירת המתנ"ס בקריית שמונה, מאי 2011/ג'יליס

"מישהו חייב להתעורר", אמר גורם בכיר בחברה לוואלה! חדשות. לדבריו, "בנושאים חברתיים בדרך כלל זה מגיע לידי פיצוץ, ואנחנו רגע לפני הפיצוץ הגדול. מישהו חייב להתעורר ולהבין שצריך לקחת את החברה הזו ולתת לה את האפשרות לעבוד נקי. כולנו תקווה שזה יקרה עם כינון ממשלה חדשה. החברה זו חברת ניהול שמנהלת 170 מתנ"סים בישראל, וברגע שאין לה מספיק משאבים או שההתייחסות אליה איננה ראויה, המתנ"סים בשטח אוטומטית מקבלים פחות שירות".

"נמצאים בחזית ללא תחמושת"

עוד סיפר הבכיר כי "היום המצב הוא שאם מישהו אוהב אותנו בממשלה אנחנו מקבלים פרויקט נחמד. המתנ"סים היום מתקשים לעמוד בצרכים של התושבים. כולם דופקים על דלתות וכמו קבצנים מנסים להשיג כספים. צריך לתת לנו את היכולת לשפר את איכות חייהם של האנשים שיהיו מסוגלים להרגיש כמו בני אדם. אנחנו נמצאים בחזית ללא תחמושת. בתקציב שנותנים לנו היום החברה מתקשה לנהל את המערכת העצומה הזו. יש דברים שברגע שלא נותנים אותם בסופו של יום התוצאות ייראו בשטח בשלב אחר. מי שעוסק בנושאים חברתיים יודע שבני הנוער שבשוליים שלא מקבלים את מה שהם צריכים לא ילכו לצבא למשל או יסתובבו ברחובות".

החברה למתנ"סים - חברה ממשלתית שמספקת שירותי פנאי, קהילה וחברה במתנ"סים ובמרכזים בכל רחבי הארץ זה 44 שנים - היא החברה היחידה המסוגלת כיום לטפל בנושא חיי הפנאי ברמה הארצית ולעשות זאת ללא אפליה של מגזרים שונים (החברה פועלת במגזר הערבי, הדרוזי, היהודי ועוד). כמו כן, למרות המבנה הסבוך שלה היא עדיין מצליחה לשמור על סטנדרטים מקצועיים אחידים ברמת הפעילות, כשבראש מעייניה צורכי האוכלוסייה, זאת בניגוד לאפשרות שלפיה חברות פרטיות יפעילו את המתנ"סים ויראו בעיקר את התמורה הכלכלית לנגד עיניהם.

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

"איפה הכסף?" היא השאלה המרכזית בעניין

בעשור האחרון עמדה החברה למתנ"סים לא פעם בפני ניסיונות הפרטה. בשנת 2005 התכוון שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, לעשות זאת; אולם לחץ ציבורי רב וכן דוחות שיצאו באותה תקופה שהעידו על ההרסניות של מהלך כזה מנעו בסופו של דבר את המהלך. כמו כן, ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הצהיר בפומבי כי הוא מתנגד להפרטת החברה. כמה חודשים לאחר מכן התגלה שוב כי משרד האוצר מתכנן להפריט את החברה. הפעם התגייסו למניעת המהלך שר החינוך דאז מאיר שטרית וראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, ואף הבטיחו כי החברה לא תופרט.

אפשר לומר כי סיסמת הבחירות של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות – "איפה הכסף?" - היא השאלה המרכזית בעניין. בשנת 2000 הסתכם תקציב התקנה של החברה (הסכום שקיבלה החברה מהמדינה על מנת להתקיים) 164,400,000 שקלים, ועמדו לרשותה 196.8 משרות מטה בתקנה. ב-2003 הסתכם התקציב 123.6 מיליון לצד 129.9 משרות.

ב-2006 היה גובה התקציב 104.4 מיליון שקלים והתקנים קוצצו ל-85 בלבד, מספר שנשמר עד היום. באותה שנה גם הוקפאו כספים רבים שהובטחו לחברה לפרויקטים שונים על ידי משרד האוצר. השפל האמיתי הגיע ב-2010, אז קוצץ תקציבה של החברה למתנ"סים ל-72 מיליון שקלים בלבד. בעזרת התערבותם של שר החינוך לשעבר, גדעון סער, ומנכ"ל המשרד דאז, ד"ר שמשון שושני, הצליחה החברה להחזיר לרשותה חלק מהתקציב, וב-2011 הוא הסתכם בכ-98 מיליון שקלים, שמהם קוצצו תקציבים נוספים.

"זה לעג לרש להגיד שצריך לעשות תכנית הבראה"

באותן שנים כמעט הוכפל היקף השירות של המתנ"סים לקהילות בישראל מכ-800 מיליון שקלים בשנת 2000 לכ-1.5 מיליארד שקלים בשנת 2011. ב-2010 נכנסה החברה ביוזמתה לתכנית התייעלות בשיתוף עם משרדי האוצר והחינוך, תכנית התייעלות שנייה בעשור האחרון. במסגרת התכנית, הוסכם על פרישה מרצון של 28 עובדים ועל חיסכון של עובדים בהוצאות רכב. עובדי החברה אף תרמו ממשכורתם בימי חופשה ובוויתור על תקציבי אש"ל לשנה.

בנוסף, מטעמי חיסכון הועברו משרדי החברה למודיעין ונעשתה שורה של צעדים נוספים על מנת לאפשר את המשך קיומה. משרד האוצר מצדו אמור היה לקיים את חלקו ולהמשיך ולהזרים את התקציבים לחברה ואף להגדיל אותם, אולם בפועל לא עשה דבר. ההסכם בוצע באופן חד צדדי על ידי החברה למתנ"סים, ומתוך 28 מיליון השקלים שהיו אמורים להתווסף לתקציב החברה, כפי שנקבע בתכנית, קיבלה החברה 19 מיליון שקלים בלבד, מהם אף קוזזו 6 מיליון שקלים נוספים כמה חודשים מאוחר יותר. למעשה, משרד האוצר כלל לא חתם בפועל על ההסכם.

"זה מצב הזוי", אמר גורם בכיר אחר בחברה. "זה לעג לרש להגיד שצריך לעשות תכנית הבראה לארגון שהיה לו פעם תקציב כפול ממה שיש לו היום. למרות זאת, קיבלנו את ההסכם, הבנו את צו השעה ותרמנו תרומה אדירה".

לדבריו, "בין היתר פרשו כמעט 40 עובדים ועשינו ויתורים רבים נוספים, אבל כנראה שהאוצר יודע לקחת ולא לתת. התברר לנו בדיעבד, עשרה חודשים אחרי שעשינו את ההתייעלות, שרק אנחנו הפראיירים. האוצר לא חתם כי הוא רצה שליטה מוחלטת על החלטות החברה. מתברר שהם לא רק שלא חתמו, אלא גם מחזיקים בכספים שהתחייבו להעביר לחברה ולא מעבירים אותם. היום המצב הוא ששום דבר לא יכול לזוז בלי אישור מהאוצר. אני לא מבין איך גוף כזה יכול להתנהל".

חרדים לעתידם: שרי ש"ס נעדרו מישיבת הממשלה. דרור פיקלני
ביקש להפריט את הרשת ב-2005. נתניהו/דרור פיקלני

כך, במשך שנים, נאלצה החברה להתמודד עם קיצוצים הולכים וגדלים, מה שגם הביא בסופו של דבר לסכסוך הנוכחי מול ועד העובדים. העובדים טוענים כי ניתנו להם הבטחות לחידוש הסכם השכר, אולם אלה לא קוימו בפועל, והנושא מתנהל כעת בבית המשפט. "האוצר רוצה להפקיע מהחברה את היכולת להתנהל בניהול גמיש ועצמאי מול העובדים ולדאוג שיחסי החברה יהיו תקינים", סיפר גורם בחברה. "הוא רצה להפוך אותנו לאגף במשרד החינוך שבו הכול מתנהל בהוראות שעה, ובמהלכים שלא מאפשרים לחברה הזו ליצור ולקבל החלטות עצמאיות. זה משגה".

מבנה החברה כולה הוא מעין הפרטה בפני עצמה. מבני המתנ"סים נמצאים באחריות הרשויות - חלקם בבעלות הרשויות וחלקם בבעלות של הסוכנות היהודית, שמקימה אותם בעזרת תרומות של יהודים ברחבי העולם. כל מתנ"ס הוא למעשה ישות משפטית עצמאית (עמותה או חברה סוכנותית) שמתנהלת במשק כספים סגור שעובדיו נמצאים תחת אותה ישות המקבלת תקציבים מהרשות המקומית, החברה למתנ"סים, תרומות ועוד. צוות ההנהלה של המתנ"ס הם עובדי החברה למתנ"סים. החברה עצמה מחויבת למכרזים על פי הכללים של רשות החברות, מה שמאפשר למדינה להכתיב את כללי המכרז, ממיקום המתנ"ס ועד התכנים שיועברו בו.

למעשה, החברה עומדת כעת בפני ארבעה תרחישים אפשריים: הראשון - פירוק החברה והפיכתה לאגף במשרד החינוך. הסבירות לתרחיש כזה איננה ברורה, אף שצעד בכיוון כבר נעשה – לפני כחודשיים החלה החברה לפעול תחת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. במסגרת תרחיש זה, יועברו המתנ"סים לבעלות הרשויות, ואילו מטה החברה ישמש אגף במשרד.

לפני שבוע נערכה ישיבה מתוחה במשרד החינוך. המנכ"לית דלית שטאובר זימנה את נציגי החברה למתנ"סים כדי ליידע אותם על השינויים בעבודת החברה מול המשרד. "הובע שם תסכול רב", סיפר גורם שנכח בישיבה. "התפקיד של החברה למתנ"סים ושל משרד החינוך הוא לפתור 'פלונטרים' וליצור מצב שהחברה מצליחה לתפקד בצורה הכי טובה, והתחושה היא שזה לא נעשה כמו שצריך. החברה למתנ"סים מצפה מהמשרד לדאוג לזה שהחברה תקבל מספיק משאבים ולתפקד".

הפגנה נגד סגירת המתנ"סים בקריית שמונה, מרץ 2011. משה אסרף, ג'יליס
הפגנה נגד סגירת המתנ"ס בקריית שמונה, מאי 2011/ג'יליס, משה אסרף

הגורם הוסיף כי נראה היה שמשרד החינוך דווקא מאמין בחשיבותה של החברה, אולם גם הם לא מצליחים לעצור את הייבוש מצד האוצר. עוד הוסיף הגורם כי הוא מקווה שהעבודה מול מינהל חברה ונוער תייעל את עבודת החברה ותניב תוצאות חיוביות.

לפי התרחיש השני - תוקם רשות ממלכתית למתנ"סים בדומה לרשות למלחמה בסמים. רשות כזו מתוקצבת כולה על ידי המדינה, היא אינה יכולה לקבל תרומות ואיננה משתתפת במכרזים. לא מדובר באפשרות סבירה, שכן הכיוון שננקט על ידי המדינה עד כה היה קיצוץ בתקציבי החברה, וצעד כזה יחייב אותה להשקיע בה הרבה יותר.

האפשרות השלישית - העברת המתנ"סים לאחריות הרשויות, ולהשאיר את מטה החברה כדי שימשיך ללוות את המתנ"סים ויבצע פרויקטים עבור המדינה. האפשרות הרביעית – עיגון מעמד החברה בחוק. האפשרות הזו נכשלה לפני כשנה, כאשר ח"כ לשעבר אלכס מילר וציון פיניאן ניסו להעביר את ההצעה לעיגון מעמד החברה בחוק, כדי לפטור אותה מסרבול המכרזים.

כיום פועלת למעשה החברה כנותנת שירותים למדינה, וככזו, היא מקבלת תכתיבים מפורטים מאוד לגבי מהות ואופי הפעילות המבוקשים, מה שלא מאפשר לה חופש פעולה ויצירתיות. כיוון שההצעה נפלה, לא נראה כי מדובר באפשרות סבירה, אולם גורמים בחברה טוענים כי ימשיכו לנסות להעביר את החוק גם בקדנציה הנוכחית. טרם ידוע איזו מהאפשרויות, אם בכלל, תתממש. ואולם, בשיחה עם וואלה! חדשות מתריעים גורמים בחברה פה אחד מפני משבר חמור בשירותי הפנאי בישראל, העומד לפתחה של הממשלה החדשה.

גדעון סער בעצרת בקריית שמונה. משה אסרף, ג'יליס
סער עם המפגינים, מאי 2011/ג'יליס, משה אסרף

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "זה זמן רב מתנהל הליך לצורך הסכמה על מתווה ההבראה בחברה למתנ"סים. החברה חזרה בה מספר פעמים מהתכניות שסוכמו עמה ועיכבה העברת נתונים נדרשים, כך שעד היום לא נחתם הסכם ההבראה עמה, וברור שהממשלה לא התחייבה להעביר כספים בגינו. על אף זאת ולפנים משורת הדין, הסכים משרד האוצר להעביר לחברה מקדמה על חשבון ההסכם, ובנוסף העביר מקדמה על חשבון הסכם השירותים השוטף של החברה עם הממשלה. זה כחצי שנה ממתינה הממשלה לחידוש המגעים לסיכום תכנית ההבראה ולחתימה על ההסכם, ורק עתה התקבלה הסכמת החברה לכך. המשא ומתן יתחדש בימים הקרובים במטרה להגיע להסכם בתקופה הקרובה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, החליטה לקיים קשר קבוע ופתוח עם נציגי עובדי המתנ"סים, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם של המתנ"סים, כזרוע ביצועית של המשרד. כמו כן, החליטה המנכ"לית שטאובר לבחון את מכלול הנושאים העומדים על הפרק ולקדמם, בלא קשר לגורמים החיצוניים המעורבים בתחום. במסגרת המפגש האחרון של המנכ"לית עם נציגי העובדים, זו ציינה בפניהם את הסיבות הערכיות והארגוניות שבגינן הוחלט להעביר את פעילות החברה למתנסים למינהל חברה ונוער. המנכ"לית אמרה, כי העברה זו נועדה להעצים את פעולות המתנסים, שכן המינהל עוסק לאורך כל שעות היום בפעילויות חינוכיות. המפגש התקיים באווירה טובה וחיובית ונקבע המשך לדרכי פעולה עתידיים".

מהחברה למתנ"סים נמסר בתגובה כי "תקציב החברה למתנ"סים קוצץ בשנים האחרונות באופן דרמטי. עם זאת, יש לציין כי לאחרונה חלק מהקיצוץ בוטל, ואף נוסף תקציב ייעודי לפתיחת מספר מתנ"סים חדשים מדי שנה. החברה למתנ"סים סבורה כי יש להעביר בהקדם האפשרי את חוק החברה למתנ"סים, זאת על מנת להתאים את פעולתה לשינויים הרגולטוריים ועל מנת שתוכל לעמוד ביעדים ובאתגרים החברתיים העומדים בפניה. כל הרעיונות על מודלים אחרים להפעלת החברה אינם קיימים ואינם רלבנטיים. החברה למתנ"סים ממשיכה לפעול כל העת במאות מתנ"סים ברחבי הארץ ולקדם תכניות מיזמים ופרויקטים בחברה הישראלית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully