ביקור אובאמה: נקודת מפנה?

יש להניח שמנהיגי ארה"ב ועמיתיהם הישראלים נשמו לרווחה כאשר אייר פורס 1 המריא מנמל התעופה בן?גוריון, וביקור הנשיא אובאמה הסתיים בטעם טוב בעבור שני הצדדים.

אובאמה פתח במתקפת קסם חסרת תקדים במטרה להתגבר על חוסר האמון העז המופגן כלפיו בקרב הישראלים - חוסר אמון הנובע ממאמציו במהלך הקדנציה הראשונה לריצוי הערבים באמצעות "הצבת מרחק" בין ארה"ב לישראל. במהלך ביקורו הוא הפך את הדברים על פיהם. הוא התייחס בהתרגשות ל"מולדת היהודית", שבה התפללו היהודים ועיבדו את האדמה במשך 3,000 שנה, תוך כדי תיאור לידתה מחדש של המדינה היהודית כמעשה גאולה היסטורי חסר תקדים המבטיח כי לעולם לא תתרחש עוד שואה. הוא אישר כי "ארה"ב גאה לעמוד לצד ישראל כבעלת הברית החזקה ביותר וכחברה הטובה ביותר", ותיאר את הברית ה"בלתי?שבירה" כ"נצחית".

אף על פי שלחץ על נתניהו להתנצל בפני טורקיה מסיבות אסטרטגיות מוחשיות, הוא הקפיד בביקורו בקבר הרצל להפריך את טענותיו השערורייתיות של ארדואן בנוגע לציונות.

אובאמה חזר על המנטרה שלפיה הוא מתנגד להרחבת ההתנחלויות, וקרא ליישום פתרון שתי מדינות. הוא הכעיס ישראלים רבים בהתייחסותו לסבל הפלשתיני בלי לקשרו לטרור ולהסתה הקיימים ברשות, ובשבחיו לאבו מאזן כפרטנר אמיתי לשלום. ואולם הוא דחק בפלשתינים לקבל את הצעת ישראל למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים. הוא התייחס ברמיזה, אך לא בפירוש, לדרישתו הקודמת שלפיה קווי שביתת הנשק הבלתי ניתנים להגנה מ?1949 יהיו נקודת הפתיחה למשא ומתן. מובן שדרישה זו עלולה לשוב בשלב עתידי.

הישראלים עדיין אינם שקטים בנוגע לכוונותיו הסופיות של אובאמה בהקשר האיראני. בעוד שב והצהיר על מחויבותו להפעיל את כל האופציות למניעת סטטוס גרעיני מהאיראנים, הוא המשיך להימנע מהצבת תאריך יעד מוצק. כמו כן הישראלים חוששים כי ארה"ב עלולה להגיע לפשרה בלתי מספקת עם האיראנים. אך לראשונה אובאמה הכיר במפורש בזכותה של ישראל לנקוט את כל הצעדים שתראה לנכון במטרה להגן על עצמה - מסר ברור ביותר לאיראנים.

זה יהיה מוקדם בעבור הישראלים להסיק אם הצהרותיו וחיבוקיו של אובאמה מסמנים מפנה בגישתו הפוליטית. אך אובאמה דוגל בפרגמטיות, וער לכך שהאמריקנים תומכים בישראל כיום יותר מבכל זמן בעבר, וכי עימותים מתמשכים ייצרו בעיות מיותרות בקונגרס.

העיתונאי היהודי?אמריקני ג'פרי גולדברג, המקורב לנשיא, תיאר את עמדותיו בנוגע למזה"ת כקרובות יותר לעיתון "הארץ" מאשר לזרם הפוליטי המרכזי. על כן ממשלו צפוי להמשיך לדגול בבדלנות ולרצות את המשטרים האיסלאמיסטיים במקום להתעמת עימם. בעתיד ייתכן שהממשל יחדש את הלחצים על נתניהו לביצוע ויתורים חד?צדדיים נוספים ולאימוץ הנוסחה המבוססת על גבולות טרום 1967 הבלתי ניתנים להגנה.

אין להתייחס בביטול לכובד המשקל הפוליטי של ההצהרות. דבריו חסרי התקדים של אובאמה ומאמציו הנחושים לנטרול פומבי של היריבות עם נתניהו היו לפחות באופן סמלי בבחינת שינוי מגמה משמעותי. הם יירשמו בהיסטוריה כפיסגת ביקורו.

דבריו הפריכו את קריאות השמאל הקיצוני, הכולל ישראלים "התומכים בשלום" וארגונים יהודיים דוגמת J Street, שדחקו בו להפעיל "אהבה קשוחה" נגד ישראל. חשוב מכך, הם מעבירים מסר עוצמתי לאיסלאמיסטים. אך מרבית הישראלים מכירים בכך שאיננו יכולים להעביר את ביטחוננו בקבלנות משנה לכל צד שלישי - אפילו לא לארה"ב - וכי עלינו להסתמך על יכולות ההגנה העצמיים שלנו.

בטווח הקצר, השגת הסדר שלום נותרת בגדר אשליה. אך אם ממשל אובאמה יתמוך במאמצי ישראל להשגת הסדרי ביניים או הסכמים חלקיים המספקים לפלשתינים איכות חיים משופרת, וזאת במקום ללחוץ עליה להתחייב לגבולות סופיים או לבצע ויתורים חד?צדדיים, יהיה אפשר להגיע להתקדמות משמעותית.