פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחד מי יודע: מה החליף את שני לוחות הברית?

      אחד אני יודע: וואלה! חדשות מגישה לפסח אלטרנטיבה פוסט-מודרנית לשיר מההגדה. מברית בנט-לפיד, דרך האימהות מלאות החששות בבקו"ם ועד אחד אלוהינו. עושים סדר במספרים

      13 מדיא – מידותיו של האל, וגם של האדם

      משה רבנו לא היה איש של מילים. צנוע, מגמגם, כזה שנכנס להתקף חרדה כשאלוהים רק העלה את האפשרות שידבר בשמו לעם. משה התרחק ממילים כמו סופר-מודל מפחמימות, עד שהגיע חטא העגל וגרם לו לשחרר את אחד הטקסטים החשובים ביהדות. "אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב-חסד", הוא פתח בתחינה לשמיים, שיחוסו על העם ששוב עושה לו בושות בדיוק כשאלוהים מסתכל.

      ובין המידות אין שום דבר מדהים, הכל מאוד בסיסי שם. מרשים, אך אפשרי ליישום גם בידי בשר ודם. נדמה שהנאום-תפילה של משה לא מתאר רק את תכונות האל בעיניו, אלא גם את כל מה שהאדם צריך לשאוף אליו. שנים רבות אחריו, וממש לא מזמן, עמלו פעילי עמותת "פתחון לב" במשך שעות בנקודות חלוקת מזון לנזקקים. בימים שקדמו לחג הם נרתמו למשימה בהתנדבות מלאה, וקראו לזה "גמילות חסדים", שזה רק שם אחר למידת ה"רב-חסד" שמנה משה. הוא לא היה איש של מילים, וכנראה שלמעשים מהסוג הזה התכוון.

      אחד מי יודע- שלושה עשר מידיא (ניב אהרונסון)
      עמדת חלוקת מזון של "פתחון לב" (צילום: ניב אהרונסון)

      12 שבטיא - האיחוד של משפחת טסמה

      שלוש שנים המתינו בני הזוג צ'קול וביתואליילין טסמה לעלות לישראל מאתיופיה. ביולי האחרון הוסר המכשול והשניים עלו ארצה עם חלום אחד: "להשתלב בחברה הישראלית", כי מי אמר שהקושי הגדול מאחוריהם. הערב הם ישבו לסדר פסח ראשון בישראל עם יתר בני המשפחה שעלו ארצה לפני שלוש שנים, והתרגשות בעיצומה. "אמנם עלינו בחלקים, אך חיכינו ליום הזה שבו נתאחד כולנו בישראל", אומר אב המשפחה, צ'קול.

      אחד מי יודע- שנים עשר שבטיא (דייב בוימוביץ')
      משפחת טסמה המאוחדת (צילום: דייב בוימוביץ')

      11 כוכביא – ואחד חשוב מכולם

      יוסף לא היה האח האהוב ביותר במשפחה. שנוא זו מילה גדולה מדי, אבל ברגע שאחים שלך זורקים אותך לבור וחושבים למכור אותך לישמעאלים, כנראה שעשית קצת יותר מלהשאיר לראובן מים קרים במקלחת. רגע השיא היה כשבא לאחיו ואמר להם – נטול כל מודעות עצמית – תקשיבו, אתם לא מבינים, היה לי חלום. יהודה נרגש, שמעון הצטמרר, הכל המתינו בשקט. והוא המשיך. היו שם 11 כוכבים, וזה בדיוק המספר שלכם, אמר יוסף בבקיאות. אה, וגם שמש וירח, שזה בטח אבא ואמא, וכולם משתחווים לי - גדול, אה? המכירה לישמעאלים מעולם לא הייתה מובנת יותר.

      היוהרה של יוסף שהגדיר עצמו ככוכב השולט בגלקסיה המשפחתית, משקפת את זו של כולנו, תושבי כדור הארץ. הידיעה – או לפחות חוסר היכולת להכחיש – שאנחנו על הכדור היחיד שבו מתקיימים חיים, מקנה את התחושה שאנו בעלי הבית של היקום. בתחילת החודש התעקשה חבורת מדענים להרוס את החגיגה, וטענה שגשושית החלל "קיוריוסיטי" מצאה כי מתקיימים על מאדים התנאים הדרושים לקיום חיים. זה אמנם לא אומר דבר באשר לקיומם הוודאי של חומרים אורגניים על מאדים, אך המדע בוחר לגלות ענווה בכל הקשור להיותנו השליטים היחידים פה. ובכלל, מדענים לא ממהרים לפזר משפטים נחרצים ומלאי חשיבות עצמית. טוב שהדור שלא ידע את יוסף גם לא אימץ את הגינונים שלו.

      רכב החלל "קיוריוסיטי" קדח חור באדמת מאדים (רויטרס)
      רכב החלל "קיוריוסיטי" קודח במאדים (צילום: רויטרס)

      10 דבריא - כי נראה שיש מי ששכח

      הקלישאות על שחיתות הפוליטיקאים בישראל מאוסות, חוזרות על עצמן, משעממות, אך גם מקבלות מנבחרינו הצדקה בכל פעם מחדש. אז מה היה לנו השנה? משפט אולמרט על שלל פרשיותיו, משפט ליברמן שלא הסתיים גם הוא, שמו של ח"כ סלומיאנסקי עולה בהקשר לקניית קולות בפריימריז בבית היהודי, בעוד שעמיר פרץ, אראל מרגלית וראלב מג'אדלה עלו בהקשר דומה במפלגת העבודה. בין לבין, השרים לשעבר שלמה בניזרי ואברהם הירשזון הספיקו להשתחרר, אריה דרעי נפטר מהקלון כדי לחזור לכנסת, הנשיא לשעבר קצב סגר שנה ללא חרטה בכלא, וכמעט שכחנו את המכתב המאשים נגד שר הפנים גדעון סער.

      אובמה ונתניהו יכולים לנוח, לארץ נהדרת יהיו מספיק חומרים גם בשנה הקרובה.

      אחד מי יודע- עשרה דיבריא (יותם רונן)
      פסוקים שנדמה שחלקם שכח, במקום שחלקם דווקא זוכר. בית משפט השלום בפתח תקווה (צילום: יותם רונן)

      9 ירחי לידה – והכנה לפני, אחרי ותוך כדי

      מרים הניחה את אחיה משה בתיבה עשויה מצמחי מים וקצת זפת, והשיטה אותו במי היאור, במחשבה שעשתה כמיטב יכולתה לשמור על הרך הנולד. בימינו משה בתיבה עולה רק בהקשר למנה לא מאוד טעימה, ותינוקות מונחים להם בעגלות שמחירן יגרום לחשבון הבנק שלך להזריק אפידורל לעצמו.

      במרכז להדרכת הורים דואגים שבני הזוג יגיעו מוכנים ליום הלידה. עם הנשים עובדים על נשימה נכונה, כיווצים מועילים, פעילות ספורט לזירוז הלידה והכנה נפשית ליום הגדול. הגברים נמצאים שם גם הם, גאים לקחת חלק, מקשיבים לכל מילה ומפנימים ברצינות תהומית, כדי שיוכלו להימלט מחדר הלידה למשמע הצווחה הראשונה. זו קריאה לנשים: אם בשבוע שלאחר הלידה, הוא ישתמש בגוף ראשון רבים, ויתגאה בפני חבריו ש"אנחנו מרגישים טוב יותר" – קצת זפת, לא הרבה צמחים, והיאורה השליכוהו.

      אחד מי יודע- תשעה ירחי לידה- דיאדה (דרור עינב)
      מתכוננות ליום הגדול. נשים הרות במרכז דיאדה בתל אביב (צילום: נמרוד סונדרס)

      8 ימי מילה - ממשלת בנט לפיד

      אצל שני האנשים שעיצבו את הממשלה הנוכחית הייתה ברית והייתה מילה, וזה איפשר להם לחתוך לראש הממשלה. את הדרישות, את הדרישות. כמו בכל ברית, הודיע לפיד שיהיו קיצוצים במקומות כואבים, וכל שנותר הוא להמתין ולראות אם הברית הטקטית אכן תהפוך אידיאולוגית, ושמונת הימים שימלאו לממשלה בחג הפסח - יהפכו לחודשים של שותפות אמיתית. רמז לחשיבות הברית בעיניו נתן לפיד בתוכן ההסכם הקואליציוני ערב השבעת הממשלה, כשהותיר כל סעיף שנוגע ליחסי דת ומדינה ממצעו – מברית הזוגיות ועד תחבורה ציבורית בשבת – מחוץ למסמך. כשבנט הוא ממילא האוטוריטה הבלעדית לחקיקה דתית בממשלה, לפיד מושל בתקציבים ונתניהו ניצב בין פרסונות נערצות ממנו - נראה שנסתדר פה לא רע, אחי.

      ח"כ יאיר לפיד וח"כ נפתלי בנט בטקס השבעת הכנסת ה-19, ינואר 2013 (טלי מאייר )
      אחים אנחנו. בנט ולפיד בכנסת (צילום: טלי מאייר)

      7 ימי שבתא – השבתון הוחלף בשרתון

      ספר שמות אמנם לא כיוון לחוף הים באומרו "וביום השביעי שבת וינפש", אבל יום אחד הותיר אלוהים למנוחה, ולשבת על כיסא בין החול לשמשייה הפך לבילוי האידיאלי של עם ישראל בסוף השבוע. אנחנו אוהבים את הים, אנחנו המומים מזה שהבילוי הנהדר הזה חינמי – נכון לכתיבת שורות אלה, לפחות ברוב חלקי הארץ – ומוקירים את הגלים עוד מהתקופה שהם נחצו לשניים כשברחנו ממצרים. מגן העדן כבר גורשנו, תני לנו את המטקות, השמש וקצת מים, ומה עוד נבקש ממך, מכורה. אולי קצת פחות מדוזות ביולי-אוגוסט.

      אחד מי יודע- שבעה ימי שבתא (דרור עינב)
      כמה בילויים חינמיים כבר נותרו לנו? שבת בים של תל אביב (צילום: דרור עינב)

      6 סדרי משנה - חידוש חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה

      העיקרון של המשנה, התורה שבעל-פה, מחייב כל דור ללמד את זה שבא אחריו, בבחינת "והגדת לבנך ביום ההוא", שגם מוזכר בהגדה. בבית ראש הממשלה חודשה בשנה האחרונה מסורת חוג התנ"ך שהגה ראש הממשלה הראשון. "בן-גוריון ובגין האמינו שהתנ"ך צריך להיות נחלת העם כולו – חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים - כל העם", אמר נתניהו בפתח החוג, כשרוחם של השניים, המהווים עבורו דמויות מופת, מרחפת מעל.

      חוג התנ"ך בביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אוקטובר 2012 (עומר מירון)
      מחזיר עטרה ליושנה. נתניהו בחוג התנ"ך בביתו (צילום: עומר מירון)

      5 חומשי תורה - עם ישראל חי במצדה

      אלפי מטיילים נחשפים מדי שנה לסופר הסת"ם אריאל לואיס במהלך ביקורם במצדה. מאז שנת 2009 עמל לואיס על מלאכת הכתיבה, שמייצרת ספר תורה אחד מדי שנה. "לכתיבת ספר התורה במקום הזה יש חשיבות עצומה. לפני אלפיים שנה הפסיקו הרומאים את החיים היהודיים בכוח הזרוע, אבל הצלחתם הייתה נקודתית", מספר הרב שמעון אלהרר, מנהל בית חב"ד מצדה וים המלח. הרב אלהרר, שגם יזם את הרעיון, מדגיש את סגירת המעגל: "כשחידשנו את כתיבת אותם המילים באותו האופן שבה נהגו אבותינו, זו אמירה מובהקת שעם ישראל חי".

      אחד מי יודע- חמישה חומשי תורה (דייב בוימוביץ')
      לא הרבה סופרי סת"ם זוכים לביקור מצד אלפי מטיילים. אריאל לואיס (צילום: דייב בוימוביץ')

      4 אימהות - הדאגה בבקו"ם

      הן עומדות מול האוטובוס בתל השומר ומחזיקות את הדמעות. הן רוצות לשדר חוסן, להראות שהכל בסדר, לא לגרום לבניהם דאגה נוספת. הוא עובר היום מספיק, הוא לא צריך לדעת שהוא משאיר את אמא שלו מאחור, דואגת ומופתעת. כן, גם מופתעת. הצו הראשון אמר לה שזה יקרה, היא ידעה שהיום יגיע, אבל רק כשקראו בשמו היא התחילה להבין את המשמעות. היא טיפחה, גידלה, שלטה בכל, ועכשיו הוא רכוש צה"ל. עברו את זה לפניה, אבל זה לא מכניס הגיון בחוסר האונים. זהו סיפורה של האם הישראלית, שמתגאה בכל יום שבנה לובש מדים, וחוששת בכל לילה כשהיא שמה את הראש על הכר. כעת נותרו שלוש שנים עד השחרור. שלו ושלה.

      אחד מי יודע- ארבע אמהות (דרור עינב)
      החששות רק מתחילים. אימהות ביום גיוס בניהם (צילום: דרור עינב)

      3 אבות - אל באנדי הוא נחלת העבר

      הם לוקחים חופשות לידה, הם מחתלים, הם מנגבים, והם בעיקר לא אוהבים שזה מפתיע אותך. אלה האבות החדשים, וגם הכינוי הזה מעצבן אותם. "אני לא מחליף את אמא שלו, אני עוזר לה", אומר אחד בתחושת סיפוק. אחר מנענע עגלה ומספר על אשתו, עורכת דין, שחששה שהקריירה שלה תיפגע אם יביאו ילד. הוא הבטיח שלא, עכשיו הוא חייב לקיים. כשהם נשאלים על התגובות שהם מקבלים, הם מחייכים. "זה נוטה להרשים בחורות שעוברות ורואות אותך עם תינוק", פולט אחד וממהר לתקן: "אבל אנחנו נשואים, אז מה זה משנה. המטרה היא לעזור לבנות הזוג. החשיבה שאישה צריכה לטפל בילד היא לא רק מיושנת, אלא גם מפלה את האבות. הוא גם הילד שלי". הניחו לגיוס החרדים, השוויון בנטל הושג.

      אחד מי יודע- שלושה אבות (דרור עינב)
      "החשיבה שאישה צריכה לטפל בילד מפלה את הגבר". האבות החדשים (צילום: דרור עינב)

      2 לוחות הברית - תרים את הראש, אני מדבר אליך

      משה יורד מהר סיני, 40 יום היה שם למעלה, הוא ואלוהים כמו אני אתה. לפני שעלה, קיבל העם את התורה, עכשיו הוא גם דואג להם ללוחות הברית. לא סחבק, אבל איזה מנהיג. כשהוא יורד הוא רואה לנגד עיניו ריקודים סביב עגל הזהב, האלוהים החדש. אהרון מסביר לו שהוא ניסה לעכב אותם. הם טעו בחישוב, חשבו שלא תגיע. את משה זה לא מעניין, הוא מנפץ את הלוחות מתסכול. לו רק היה מחלק להם אייפדים – שזה גם לוח, רק עם מצלמה ובלי הקטע הזה שאסור לנאוף - היה זוכה לשקט מחבורת הקוטרים שהוביל במדבר.

      אחד מי יודע- שני לוחות הברית (דרור עינב)
      הלוחות החדשים (צילום: דרור עינב)

      1 אלוהינו - הרב שחיבר בין מתנחלים ופלסטינים

      לא הרבה מנהיגים במזרח התיכון פעלו למען השלום כמו הרב מנחם פרומן, שהלך לעולמו בתחילת החודש. דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים, מתנחלים ופלסטינים, כולם צעדו מחובקים בהלוויתו של מי שכונה "רב השלום". אחר מחבריו להתנחלות, שונה מחבריו מעבר לגדר, הרב פרומן לא היה אדם שקל להכיל, אך כזה שהכל העריכו. עבדאללה נג'אג'רה, שהגיע לחלוק כבוד אחרון לרב, אמר שמדובר באדם שחי "50 שנה קדימה". "אולי העם ישתכנע עוד 50 שנה, אולי עוד 100 שנה, אולי רק אחרי שנשלם מחיר כבד. רק אז העמים ישתכנעו לעשות שלום", הוסיף. למול מאות הצועדים ולמשמע השיר האהוב על הרב, "תן לי זמן", חילוקי הדעות נעלמו באחת. "גם אם זה ייקח עוד זמן", אמרו חבריו הפלסטינים של הרב, "מורשתו של פרומן תנצח ויהיה כאן שלום".

      אחד מי יודע- אחד אלוהינו (דרור עינב)
      "אולי העם ישתכנע רק אחרי שנשלם מחיר כבד" (צילום: דרור עינב)
      «object width="466" height="258"»«param name="movie" value="https://mm.walla.co.il/archive/1476258-28.swf "»«/param»«param name="allowFullScreen" value="true"»«/param»«param name="allowScriptAccess" value="always"»«/param»«embed src="https://mm.walla.co.il/archive/1476258-28.swf " allowfullscreen="true" allowScriptAccess="always" width="466" height="258"»«/embed»«/object»