"ראיתי שאבא עוצר פושע - והחלטתי להתגייס למשטרה"

והגדת לבנך: קרוב לוודאי שמרבית החוגגים בליל הסדר יודעים כבר עתה סביב איזה שולחן הם ייסבו בליל החג. אך יש כאלה שבזמן שהמסבים יקראו בהגדה, הם "יבלו" את החג בניידות סיור או סמוך לגבולות המדינה. יתרה מזו, יש משפחות שבנוסף לאב או אם המשפחה, גם אחד הבנים או הבנות לא יישב סביב שולחן החג, כיוון שהם נמצאים במשמרת. הם שם, כי הם אוהבים את עבודתם ורואים בה שליחות. "זאת האמת מבחינתי", אומר רב-סמל בכיר (רס"ב) רפי עמוס, בן 45, מגייס סוכנים המשרת במשטרה זה 23 שנים. "באתי מתוך תחושה של שליחות, רציתי בכך. התחלתי כאילו זה מקום עבודה, אחר כך התמכרתי. אשתי אומרת שאם היו קוראים לה 'משטרת ישראל' הייתי אוהב אותה עוד יותר".

כמה מבני משפחתו של רס"ב עמוס עובדים גם כן בזרועות הביטחון. אשתו עובדת בשירות בתי הסוהר ובנו, אביחי, משרת במודיעין באר שבע. "אביחי גדל בסביבה של אנשי משטרה וביטחון, אבא של אשתי שירת כקצין בשב"ס ושני אחיי עובדים במשרד ראש הממשלה. הוא נשאב לשם באופן טבעי. בעוד חצי שנה הבת שלי תשתחרר מהצבא, והיא רוצה להתגייס למשטרה. היא משרתת כרכזת כוח אדם בבסיס צנחנים". עמוס הבן הודה כי במקרה שלו, לדרכו של האב הייתה השפעה על החלטתו. "רציתי בכך מאז שאני ילד", הוא מספר.

לדברי בני הזוג עמוס, שלהם ארבעה ילדים, העובדה ששניהם משרתים בזרועות הביטחון מקלה על ההתנהלות הזוגית. "יש שיתוף פעולה בינינו בהרבה תחומים, היא מבינה את אופי העבודה וכשאני יוצא בשבע בבוקר וחוזר בשתיים בלילה, זה דבר מובן מאליו. לא כל אישה מבינה את זה. אך לא תמיד אני יכול לשתף אותה בדברים שקשורים לפן המקצועי של העבודה".
היחידה שבה משרת בנם אביחי עוסקת בעיקר במעצר מבריחי סמים לישראל. כשהוא מביא את העצורים לבית המעצר, הוא פוגש את אמו. "רק אתמול הבאתי אליה עצור", הוא אומר בחיוך.

האב רפי מספר כי הוא חינך את ילדיו לנתינה למדינה. "אני מנסה להקנות להם ערכים כשליחות ותרומה לקהילה. אולי זה נשמע כמו מילים גדולות, אבל במדינה שלנו, כשהכול נעשה חומרי ויש רדיפה אחרי כסף, יש גם אנשים שרואים את הדברים אחרת. כאלה שמשרתים במשטרה ובמערכת הביטחון ומבחינתם זו שליחות. לא הרבה ראו במו עיניהם את הפחד האוחז ילד בן ארבע ששרפו לאבא שלו את הדלת בגלל חוב בשוק האפור. אין מי שיגן עליו. האבא טוען שהוא לא עבריין, למרות ההסתבכות שלו. כשאתה שומע את זה, אתה מבין שאתה הבלם האחרון לפני הפגיעה בו. יש בכך סיפוק".

כשמפקד מחוז דרום יוצא לסיור, אלון פלג יודע שהוא סומך עליו. פלג הוא הנהג והמאבטח של המפקד הנוכחי וגם של הקודם. את שירותו הצבאי העביר במשמר הגבול ולאחר מכן התגייס למשטרה, בעקבות אביו בני - סייר במשטרת ערד. "דיברנו הרבה על הנושא, אומר האב. "הצעתי לו שיתגייס למשטרה כי זה טוב, יש עתיד. הוא בהחלט הלך בעקבות אבא. אחי היה שוטר וגם אשתי הנוכחית הייתה שוטרת. אנחנו אוהבים את השירות במשטרה". לפלג, בן 56, שישה ילדים.

הבן אלון הוא היחיד שמשרת במשטרה והשניים נפגשים לא פעם במהלך העבודה. "אני רואה את אלון הרבה, כשאני בא לבקר אותו. כששירתי ביחידת המעצרים, הייתי מקבל את העצורים ממנו. זה עושה הרגשה טובה. אתה רואה שהילד לא יצא פושע ויש תוצאות לחינוך". לדבריו, כיוון שכל אחד מהם נושא תפקיד שונה, הם לא מתייעצים ביניהם בנושאי עבודה. הבן אלון, בן 32, נשוי ואב לשלושה ילדים. דרכו של אביו הובילה אותו לעבור ממשמר הגבול למשטרה. "חשבתי שגם אני אוכל לשרת, זו הסביבה הטבעית שלי, ראיתי את המדים והתלהבתי", אומר פלג הבן. "במשך 30 שנות השירות של אבי, הוא היה בשטח וגם עכשיו הוא מוצב במחסומים, סיורים ושמירות".

מיכל פאר הלכה בעקבות אמה רחל יזרעאל, ששירתה כקצינת גיוס בדרום. "שמעתי שבאילת יש מיזם שמיועד לסטודנטים, שמאפשר לעבוד כבקר במעבר גבול במקביל ללימודים", היא מספרת. לאחר שילדה את בנה הבכור, היא עברה ליחידת מודיעין במשטרת אילת. כיום פאר הבית היא ראש הלשכה של מפקד משטרת העיירות, סגן-ניצב יניב שלמה. "אמא שכנעה אותי שזה מקום בטוח ומאתגר, שום דבר מעבר לזה, אבל זה בהחלט מספיק. ניסיתי, התאהבתי ונשארתי". האם רחל מספרת שבתה "רצתה עניין ואקשן, אז היא הלכה לאילת. מה שמשך אותה היה עבודה עם אנשים ולהיות בחו"ל, אז השירות במעבר גבול זה קצת חוץ לארץ. התגייסתי למשטרה לאחר שאבא של חברה שלי הציע לי להתגייס". יזרעאל סיימה את שירותה בדרגת רב פקד. לארבעת נכדיה היא תמליץ להצטרף למשטרה.

שמעון אזולאי בן ה-51, שגם בנו משרת במשטרה, הוא רכז מודיעין מרחבי במשטרת נגב. את הקריירה במשטרה החל ב-1983 והוא שירת בתפקידים שונים. בנו של אזולאי, עידן, הוא בלש ביחידת מג"ן. לדברי אזולאי האב, השירות שלו הוא תוצאה של תחושת שליחות. "עם זה אנחנו מתחילים את השירות" הוא מסביר. "זה עובר גם לילדים. אחד הבנים שלי ביקש ללמוד רפואה, הצעתי לו שיילך ללמוד רפואת שיניים, אבל הוא התעקש על רפואה כללית, כדי שיוכל להציל אנשים. ככה הוא הגדיר את זה".

הבן עידן ראה את אביו בפעולה כשהיה בן תשע. השניים נסעו במכונית מרהט לבאר שבע, כשהאב קיבל מידע על סוחר סמים שמתכנן לבצע עסקה במרכז אורן בבאר שבע. "הזעקתי את הבלשים, הגענו למקום והנחתי את עידן להישאר ברכב. הוא ראה את כל הליך ההשתלטות על הסוחר, לאחר שהוא תועד מבצע את העסקה", מספר האב. אזולאי הבן זוכר עד היום את המקרה, ולדבריו מדובר באירוע שהשפיע עליו בילדותו. "בגיל צעיר מאוד ראיתי מה הם עושים וזה בהחלט השפיע עליי", הוא מספר. אביו סבור כי ההחלטה להתגייס הייתה כולה של הבן.

"לא השפעתי עליו באופן ישיר, אולי בעקיפין. הוא ראה את אבא שלו והחבר'ה שמגיעים הביתה אחרי פעולה, וייתכן שזה השפיע עליו". אזולאי הבן מסביר כי "התרומה והשליחות הם ערכים שקיבלתי בבית. זה דחף אותי לשרת במשטרה. לאבא הייתה השפעה גדולה. המעצר שראיתי בתור ילד הדליק אותי, עורר את הרעב ללמוד את המקצוע. היום אני לומד מאבא, מתייעץ אתו בכל מיני נושאים. אני לומד ממנו הרבה, הוא סוג של מנטור. הוא היה כזה גם אם לא הייתי במקצוע". אזולאי הבן החל את שירותו הצבאי ביחידה מובחרת סודית, נפצע בטירונות ועבר למג"ב. אחרי שירות כבלש בירושלים הוא עבר ליחידת בילוש במשטרה.

אביו מספר כי הוא משתדל שלא לשאול את בנו על עבודתו. "זאת יחידה עצמאית אז אין דיונים מקצועיים בבית, אולי על דברים שפורסמו. כמו שהוא לא שואל על עבודתי, אני לא יורד לפרטים של מה שהוא עושה. לכל אחד יש המסגרת שלו. כל אחד עם רמת הסיווג שלו. לא נכנסים לזה. הבן עידן מספר כי ימליץ גם לילדיו לשרת במשטרה. "זו שליחות ולא כסף שעומד מאחורי העבודה".