בכל זאת - הזדמנות להניע מהלך

המשולש האירופי - בריטניה, צרפת וגרמניה - יצר ציפיות גבוהות לתוכנית אירופית חדשה למזרח התיכון. ציפי לבני אפילו השתמשה בכך במערכת הבחירות, וברשות הפלסטינית ציפו לכך בכיליון עיניים. פרטים על התוכנית לא נודעו - לא בישראל ולא בהנהגת הרשות - אבל היה נראה שמדובר בניסיון לתאר את עקרונות הסדר הקבע, לדרוש מישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולדחוף את הצדדים לחידוש מיידי של המשא ומתן. יכול להיות שהיו בתוכנית גם מרכיבים מקוריים יותר, שלא נודעו.
אחת ממטרותיו של מזכיר המדינה החדש, ג'ון קרי, בביקורו האחרון באירופה היתה לבקש ממנהיגי המשולש האירופי שלא לצאת בתוכנית מדינית כלשהי. הוא הסביר כי הנשיא אובמה אינו מגיע למזרח התיכון בידיים ריקות, אלא יציג בישראל וברשות את הדחיפות שהוא מייחס להגעה להסכם בין הצדדים ויציע כמה נקודות עקרוניות, וכי הוא עצמו יגיע לאחר זמן קצר וינסה ליצור תהליך מעשי.

בקשה כזו של האמריקאים ממנהיגי אירופה אינה יכולה להיות חלולה. קרי, בראשית דרכו כמזכיר המדינה, עלול לאבד את עולמו אם לאחר בקשה כזו יסתפק אובמה בנאום נפלא על הצורך בשלום בפני כמה אלפי סטודנטים בירושלים, והכל יעלו על נס את הצורך בהשגת הסכם על בסיס שתי מדינות לשני עמים.
אובמה חייב לענות לעצמו על השאלה אם משום שבנימין נתניהו אינו מוכן לשלם את מחיר הסכם הקבע, ומשום שהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס אינו יכול לממש הסכם כזה מחוץ לגדה המערבית, ומשום שהמצב במזרח התיכון אינו ברור, עדיף להמתין לחילופי מנהיגים באזור - או לפעול עכשיו. עליו להחליט אם הימים האחרונים לפני שמיעוט יהודי ישלוט ברוב פלסטיני, לצד העובדה שאת עבאס הפרגמטי והמתנגד לאלימות עלול להחליף מנהיג שונה לחלוטין בגישתו, ולאור זה שנתניהו מוכן להגיע להסכם חלקי - האם כל אלה אינם יוצרים הזדמנות לעשות צעד חלקי, לפחות, שילווה בהצגת החזון האמריקני להסדר קבע ובלוח זמנים לקראת ההגעה אליו. הצעד הזה יוכל להיות מימוש השלב השני של "מפת הדרכים": מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.

"איני יכול לרצות בשלום יותר מן הצדדים עצמם", אומר אובמה, ומצטט בכך כמה מאלה שקדמו לו. אבל הוא גם סבור - כמו קרי - שלהסכם יהיו השלכות חשובות על התייחסותו של העולם הערבי אל ארצות הברית, בעידן שבו היא מחזירה את חייליה מעירק ומאפגניסטן. אם ביקורו לא יתמקד רק במאמץ לשכנע את נתניהו שלא לפעול באופן בלתי מתואם באירן, או יהיה כדי לעשות "וי" לטובת עמיתיו הדמוקרטים וידידי ארצות הברית כאן, יהיה בידו להתניע מהלך חדש. זה יהיה מהלך בעל יומרה צנועה ממה שהייתי שואף לראות, ועדיין - בעל חשיבות רבה ובעל יכולת למנוע מאיתנו את הסכנות הביטחוניות והדמוגרפיות במצב של "עסקים רגילים" וחוסר תזוזה מדינית.