מלאכת הרכבת הממשלה הגיעה לסיומה, והכנסת העניקה את אמונה לממשלת ישראל ה-33 - ובממשלה הזו נפל דבר: לראשונה בתולדות המדינה, לא ימונה שר חוץ במשרה מלאה לנהל את מדיניות החוץ וההסברה של ישראל. לפי התכנון, ראש הממשלה בנימין נתניהו יחזיק את התיק כפיקדון עד להודעה חדשה, ובמשרד מונה רק סגן השר זאב אלקין.
תיק החוץ הוא בין התיקים החשובים והמשמעותיים ביותר, במיוחד בתקופה רוויית אתגרים בזירה האזורית והבינלאומית.
המאבק שמנהלת ישראל נגד האיום האירני מתנהל ברובו באמצעים דיפלומטיים-מדיניים והסברתיים, אף שכל האופציות נשארות על השולחן. גם לנוכח ניסיונות הדה-לגיטימציה לישראל, ברור כי חזית המאבק העיקרית כיום היא החזית המדינית.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בחר בישראל כיעד הראשון לביקור מאז היבחרו לקדנציה שנייה, גם כדי לקדם תהליך מדיני משמעותי מול הפלסטינים. אפילו נשיא הדמוקרטיה הגדולה מגיע מלווה בשר החוץ שלו, שצפוי לבקר כאן פעמים רבות בתקופה הקרובה. מי שאמור לקבל את פניו ולארח אותו בביקוריו הוא לא אחר מאשר שר החוץ הישראלי.
אין ספק שראש הממשלה ניחן בכישורים דיפלומטיים והוא מוכשר לתפקיד, אולם עומס האירועים והמחוייבויות של ראש ממשלה ימנעו ממנו להקדיש את תשומת הלב הראויה לג'ון קרי וכן לכל שאר שרי החוץ שיחפשו את הפרטנר המקביל להם.
תזמורת בלי מנצח
הדיפלומטיה בכל העולם מושתתת על היררכיה של דרגים ופרוטוקול. שרי חוץ עובדים ופועלים מול שרי חוץ. אמנם בכל מדינה יש שגריר מכהן ויעיל, אולם בנושאים כבדי משקל, הם זקוקים לשר המקביל להם.
בפורומים בינלאומיים כמו ועידות, כנסים, ומוקדי קבלת החלטות, תנאי הכניסה הם הדרג המתאים. לא פעם, חשיבות הכנס היא בעצם המפגשים המתקיימים בשוליו בין שרי החוץ מכל העולם. ישראל, בהחלטתה לא למנות שר חוץ, מדירה את עצמה ממפגשים אלו במו ידיה.
ראש הממשלה לא יוכל לפנות זמן לטוס לכל אותם כנסים שבעיני הציבור נתפסים כנסיעות תענוגות לחו"ל, אך למעשה מדובר בעבודה מדינית קשה שבה מנצלים כל שעה ביום כדי להיפגש עם כמה שיותר שרי חוץ, במטרה לקדם את סדר היום והאינטרסים של ישראל בעולם - אינטרסים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים ואחרים. זהו מועדון סגור, ומי שאינו שר חוץ - לא יכול להשתתף באופן אפקטיבי ולהשפיע באופן משמעותי.
אולם הנזקים שצפויים לישראל לא מסתכמים רק בהדרה מהמפגשים הללו ובמסר השלילי כלפי חוץ, אל מול הקהילה הבינלאומית - אלא גם אל מול אזרחי ישראל, הראויים לשר חוץ וכן אל מול הדיפלומטים ועובדי משרד החוץ. הם אמנם בין הדיפלומטים המעולים בעולם, והם יודעים לתפקד תחת הנהגות שונות - אך גם המוכשרים שבעובדים זקוקים להנהגה ברורה, קוהרנטית ונגישה, הדואגת להניע את התהליך קבלת ההחלטות, ולייצג את המשרד ואת האינטרסים שלו מול שאר משרדי הממשלה. משול העניין לנגני תזמורת מעולה, שזקוקים למנצח.
אי מינוי שר חוץ פוגע במעמד המשרד מול משרדי ממשלה אחרים, כמו גם בעיני הציבור, ומאותת לעובדי המשרד כאילו מלאכתם אינה חשובה דיה. אלו עלולים להביא לירידה במוטיבציה ובתפקוד של אנשי משרד החוץ בארץ ובעולם.
נכון וראוי היה למנות שר חוץ במשרה מלאה, ויפה שעה אחת קודם. כל יום שחולף ללא שר חוץ פוגע בחוסן המדיני של ישראל.
הכותב, דני אילון, שימש כשגריר ישראל בוושינגטון, חבר כנסת וסגן שר החוץ
לכל הטורים של דני אילון