אותה פוליטיקה ישנה

בכל תקופת המשא ומתן הקואליציוני נזרקו לאוויר ססמאות חדשות, בהן "אנחנו לא מדברים על תיקים אלא על מהות". דברים אלה חזרו כמה פעמים בכל מיני מצבים ובכל מיני מפלגות. על פי המסתמן, הממשלה שתקום תהיה מורכבת ממפלגת הליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. אין ספק שבבחירות האחרונות הציבור אמר לנתניהו: "אנחנו רוצים אותך ראש ממשלה, אבל אנחנו רוצים עוד כמה אישים מסוימים לצדך". לאזרחי ישראל יש תקווה שבאמת יגיע השינוי והמהות, עליה נלחמו המפלגות, תבוא לידי ביטוי: שוויון בנטל, הורדת יוקר המחיה והורדת מחירי הדיור. אך לפני כן, על האזרחים לבדוק את עצמם - האם הם באמת רוצים שוויון בנטל או שמא רואים בשוויון נטל?; האם הורדת יוקר המחייה תהפוך אותם למאושרים יותר? למעושרים יותר? לבריאים יותר? או שמא תיצור אצלם סיפוק מידי ללא הסתכלות על עצמנו? הקמת הממשלה הוכיחה שכל מי שרצה פוליטיקה חדשה לא עשה כך אלא המשיך את המשחק הפוליטי הנפוץ ורק יצר מכבסת מילים שתישמע טוב לציבור.

דוגמה בולטת לכך היא ההתעקשות על מספר נמוך של תיקי ממשלה. הממשלה הנוכחית תורכב מ-22 שרים, אך מה זה אומר למעשה שר עם סמכויות מורחבות? יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט הוא שר הכלכלה והמסחר, ירושלים והתפוצות. מהן הסמכויות המורחבות? זה אומר ג'ובים בכל סמכות, זה אומר לדאוג לאנשי המנגנון שהעלו אותו ל-12 מנדטים. זה לא פסול - זהו המשחק הפוליטי, אבל אל תחשוב שאנחנו מטומטמים. כנ"ל לגבי כל שר שיש לו סמכויות מורחבות. הדבר הזה יקרה כנראה עד שהציבור יבין שהמאבק צריך להיות בין-גושי ולא על פי גחמות. גוש ימין, גוש שמאל, חרדים, מיעוטים. בכל מקום בעולם קיים גוש ימין וגוש שמאל, והוויכוחים הם כלכליים. בישראל שידרגו את השיטה ועברו למאבק על מהות, עקרונות. דוגמה נוספת לכך היא נושא השוויון בנטל השירות הצבאי. האם מישהו שאל את צה"ל האם הוא רוצה שכולם יתגייסו? האם הוא צריך את המתגייסים החדשים? מישהו בדק האם אולי עדיף לעבור למודל של צבא מקצועי, כמו כמעט בכל מקום בעולם? לא. זה נשמע טוב "נגייס את כולם!" (את כולם מתכוונים לחרדים בלבד, אף אחד לא דיבר על גיוס ערבים). גם בנושא הורדת מחירי הדיור בישראל הכריזו מפלגות רבות על כך שבכוונתן לבצע שינוי לטובת האזרחים ולפחית את מחירי הדיור, אך כיצד יבוצע השינוי? משרד הפנים, ששולט בוועדות התכנון והבנייה, נמצא בשליטת הליכוד-ביתנו. משרד השיכון, ששולט על מנהל מקרקעי ישראל, נמצא בידי הבית היהודי ומשרד האוצר נשלט על ידי יש עתיד. אך מה יקרה כאשר כל אחד יפעיל שרירים על מנת להראות מה הוא עשה כדי להכין את הקרקע לבחירות הבאות?

הגישה הליברלית נשענת על השקפת העולם המעמידה את הפרט ואת חירותו במרכז. הגישה מדגישה את ערך החירות בכל תחומי החיים, כולל חירות כלכלית, ומניחה שחירותו של אדם צריכה להתממש בכל תחומי החיים. לפי גישה זו, האדם אחראי לעצמו בכל דבר ועניין, ועל המדינה לדאוג לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק (שוויון משפטי), האוסר אפליה מכל סוג, כולל בתחום הכלכלי-חברתי. אך על המדינה להימנע ככל האפשר מהתערבות בענייניו הכלכליים והחברתיים של הפרט, ולכן אין היא צריכה ליזום פעולות להבטחת שוויון ההזדמנויות החברתי- כלכלי. גישה זו מסתפקת לרוב בשוויון הרשמי - הבטחת יחס שוויוני לכל הפרטים. התערבות המדינה בתחום החברתי-כלכלי צריכה להיות מינימלית ביותר, והיא נדרשת רק במקום שבו ישנה פגיעה בכבוד האנושי ובקיום הבסיסי של הפרט, ובמקרים שבהם היא חיונית לקיומה של המסגרת המדינית. הגישה הליברלית מעודדת כלכלת שוק, יוזמה פרטית ותחרות כלכלית וחברתית בין הפרטים בחברה. גישה זו מאמינה שאם תינתן לכל פרט ופרט החירות הכלכלית לממש את הפוטנציאל הטמון בו, כך יהיה לו ולחברה שסביבו טוב יותר. כמיהתו של זאב ז'בוטינסקי להגשמתו של הליברליזם ליוותה אותו כל השנים. התקווה קיננה בו שעל אף כל הסערות האדירות, על אף כל מחלות האנושות שניתכו על המין האנושי בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה, עוד יבוא בעידן של רגיעה ופיקחון, יומו של הליברליזם האמיתי. הליכוד הוקם על בסיס תורתו של ז'בוטינסקי, מנחם בגין כינה את הליכוד כתנועה לאומית-ליברלית. על כך שהליכוד הוא לאומי - לא ניתן להתווכח, אך על הליברליות שלו - ניתן. אם נוריד את אחת מה-ל' תישאר רק "לאומי" או "ליברלי" - דבר אשר לאורך זמן יפגע בחלום הציוני שלשמו הגענו לארץ ישראל. לפני ארץ ישראל לא היינו עם ולא היינו קיימים. על אדמת ארץ ישראל נוצר, משברי עמים שונים, העם העברי. על אדמת ארץ ישראל גדלנו, עליה היינו לאזרחים. ביצרנו את אמונת האל האחד, נשמנו אל קרבנו את רוחות הארץ, ובהיאבקנו לעצמאות שמרנו על כבוד האחר, המיעוט, הגר והפרט. כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל. כל השאר איננו עברי. נחזור לרגע למשא ומתן הקואליציוני והבטחותיו השונות. אני לא חושב שביכולת הנבחרים לבצע מהפיכה של ממש, אך לפחות טוב תעשה הממשלה אם תבטיח בשנה הקרובה את "חמש המ"מים" של ז'בוטינסקי - "מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא" - אלה עיקר הדברים שהציבור רוצה ודורש, ועליהם הוא ייתן את תמיכתו בבחירות הבאות.

הכותב הוא חבר בצעירי הליכוד