פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עוד ארוכה הדרך לשוויון בנטל

      ההסכם בין יש עתיד לליכוד אכן כולל מספר הישגים, ובראשם בלימת הסחטנות החרדית. אולם לוחות הזמנים נמתחו אל הקצה, והמהמורות בדרך רבות. שחר אילן מעמותת חדו"ש מנתח

      עוד ארוכה הדרך אל עבר השוויון בנטל. כך עולה בבירור מההסכם הקואליציוני של הליכוד עם יש עתיד. חוק השוויון בנטל אמנם יאושר בממשלה בהקדם (לא ברור מתי יאושר בכנסת), אבל החוק הזה יקבע שחובת השירות לכול תיושם רק בעוד ארבע שנים. יכול להיות שזה בכלל לא יהיה בקדנציה של הממשלה הזאת.

      מה יקרה עד אז? ביש עתיד ויתרו על התכנית המוזרה שלהם להעניק פטור לכל בחורי הישיבות בחמש השנים הקרובות. תחת זאת, הפטור יינתן לכל תלמיד ישיבה מעל גיל 22, במטרה להוציא כמה שיותר גברים חרדים לשוק העבודה. לגבי הצעירים יותר ייקבעו יעדי גיוס. או שיעמדו בהם, או שלא.

      ומה יקרה אחרי ארבע שנים? אם החוק של יש עתיד ייושם, תהיה חובת שירות לכל תלמידי הישיבה מגיל 21, למעט ממכסה של 1,800 תלמידי ישיבה מתמידים. מתוך היתר, צה"ל יגייס את מי שירצה והיתר יסתפקו בשירות אזרחי. על מי שישתמט יוטלו סנקציות כלכליות קשות. החוק, כמובן, מותנה בשלטון. אם תתחלף הקואליציה, בהחלט ייתכן שהוא פשוט יבוטל.

      לאן נעלמו נישואים אזרחיים ותחבורה בשבת?

      גם בנושא תכנית הליב"ה, לוחות הזמנים הם בעיה מרכזית של ההסכם הקואליציוני. שר החינוך המיועד, שי פירון מיש עתיד, אמנם יגבש תכנית לימודי חובה חדשה לכל מערכת החינוך בחצי השנה הקרובה - אבל היישום נקבע לעוד שנתיים. לא ברור למה לדחות לעוד שנתיים תכנית שאפשר להפעיל היום.

      ולמרות כל זאת, יש בהסכם גם הישגים מרשימים ומיידיים. הישג אחד הוא הרחקת המפלגות החרדיות מכל עמדות המפתח והסחטנות בנושאי דת והמדינה. יש עתיד קיבלה את משרדי האוצר והחינוך; הבית היהודי קיבלה את משרד השיכון, את המשרד לשירותי דת ואת ועדת הכספים. גם משרד הפנים נותק מש"ס. מי היה מאמין.

      הישג נוסף, אולי החשוב מכולם, הוא הסעיף הקובע ששר האוצר המיועד יאיר לפיד יכין תכנית להחלת עיקרון מיצוי כושר ההשתכרות על כל ההטבות, ההנחות והפטורים שניתנים מתקציב המדינה. מה זה אומר? מערכת ההטבות במדינת ישראל נתפרה במשך עשרות שנים למידותיהן של משפחות האברכים. היא מעניקה עדיפות ברורה למשפחות מרובות ילדים, בלי קשר לשאלה האם ההורים עובדים.

      כעת, קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות יקבע, כמקובל בעולם, שרק מי שעובד - או מנסה לעבוד או אינו יכול לעבוד - יקבל הטבות מהמדינה. מי שבחר לא לעבוד, כמו האברכים, יעזור לעצמו. יישום הסעיף הזה יכול להוציא הרבה מאוד אברכים לשוק העבודה.

      אם בתחום השוויון בנטל נראה שהמציאות תהיה פחות מרשימה מההסכמים, יש לקוות שבחופש הדת היא תהיה הרבה יותר מרשימה מהם - אך בינתיים מדובר בתקווה בלבד, שכן ההתייחסות בהסכם הקואליציוני לנושא זה דלה מאוד. יש סעיף כללי על המאבק בהדרת הנשים. למרות ההצהרות הרבות בנושא, נישואים אזרחיים, גיור ותחבורה ציבורית בשבת אינם מוזכרים. נכון, סעיף שמירת הסטטוס-קוו נמחק מקווי היסוד של הממשלה, לראשונה מאז קום המדינה, מה שיכול להיחשב להישג ומאפשר לכאורה שינויים מרחיקי לכת. אלא שההסכם הקואליציוני של הבית היהודי מעניק לה זכות וטו על כל שינוי. אין ספק, ארוכה הדרך גם לחופש הדת.

      הכותב, שחר אילן, הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. הדברים מבוססים על ניתוח היבטי הדת והמדינה בקווי היסוד של הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים, שפרסמה העמותה