פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אובמה טרוד בכלכלה, נתניהו בממשלה, ועדיין: "ביקור היסטורי"

      בראיון מיוחד לוואלה! חדשות לקראת ביקור אובמה אומר השגריר בארה"ב מייקל אורן לנטשה מוזגוביה כי צפוי "מפגש מרגש בין אזרחי ישראל לנשיא, שיבקר במקומות משמעותיים לנו"

      בשנים האחרונות, הביטוי "לא מתפקד" הפך לאופנתי במיוחד בוושינגטון. הקונגרס לא מתפקד, הממשל לא מתפקד. השבוע, חסידי הביטוי קיבלו עוד סיבה לצקצק בלשון, כשההודעה על ביטול הסיורים בבית הלבן השתלטה על ראיונות הנשיא אובמה לתקשורת, על תדרוכי הבית הלבן ואף על המפגש שקיים עם הנהגת הקונגרס. כחלק מהקיצוץ הרוחבי בתקציב הפדרלי, צפוי גם קיצוץ בשעות של אנשי השירות החשאי. הסיורים בבית הלבן דורשים הצבת עשרות סוכנים בעמדות אבטחה, וביטולם צפוי לחסוך עד ספטמבר שני מיליון דולרים.

      התגובות המאוכזבות ברשת של מי שתכנן לבקר בבית הלבן נתנו ללואי גומרט, חבר הקונגרס הרפובליקאי מטקסס, רעיון: הוא העלה הצעה לתיקון לחוק האוסר לממן משחקי גולף של הנשיא (אחד הבילויים החביבים עליו), עד שיחודשו הסיורים. המגיש השמרן שון האניטי הציע בטוויטר לממן אבטחה של שבוע של סיורים.

      הנשיא הסביר שהנושא לא תלוי בו, אלא בתקציב השירות החשאי, ובכך שוב הפנה אצבע מאשימה כלפי הרפובליקאים, על שלא מצאו לנכון להגיע לפשרה בנושא התקציב שהייתה מונעת את הקיצוץ. הרפובליקאים דורשים תקציב מאוזן, בעוד הנשיא דורש "גישה מאוזנת" לקיצוצים ומזהיר שלא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט.

      סיפור הסיורים נועד להמחיש עד כמה המזרח התיכון - שבוע לפני ביקור הנשיא בישראל ובירדן - לא עומד בראש סדר היום בוושינגטון כעת. רוב רובה של רשימת העדיפויות של אובמה בכהונתו השנייה מתמקדת בסוגיות פנים: יישום רפורמת הבריאות, העלאת מס לעשירים, רפורמת ההגירה, שינויי האקלים, ובעקבות הטבח בבית הספר בניוטאון - גם פיקוח על הנשק. על אף שהנשיא לא צריך להיבחר שוב, גם אין לו את התנופה של ראשית הכהונה הראשונה. הקונגרס עדיין מפולג - בית הנבחרים נשלט על-ידי הרפובליקאים, הסנאט על-ידי הדמוקרטים. אך לפחות הרייטינג שלו בהחלט סביר - 49% לפי סקר המעקב היומי של מכון "גלאופ" (להבדיל, הרייטינג של הקונגרס עומד על 15%).

      בנימין נתניהו וברק אובמה בפגישה בבית הלבן מאי 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      לא באמת מעמידים את הסוגיה המדינית בראש סדר יומם? נתניהו ואובמה (צילום: לע"מ)

      גם בשביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש להניח, השלום עם הפלסטינים לא עומד כרגע בראש סדר העדיפויות. אחרי הקמת הממשלה, יהיו אלה תקציב, חרדים, אירן - ולא בהכרח הסכם קבע עם הפלסטינים. אך כשהנשיא אובמה ינחת בישראל, הם יצטרכו לשחק את המשחק של בהילות קידום השלום.

      שגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, אומר שבממשל לא חשבו לבטל את הביקור בגלל התהליך הממושך של הקמת הממשלה. "חשוב לציין שלא מדובר רק בביקור בין ממשל לממשלה או מנהיג העם האמריקאי מול מנהיגי העם בישראל", הוא אומר. "זה מפגש היסטורי מאוד מרגש בין נשיא ארצות הברית לאזרחי ישראל. הביקור נועד להעביר מסר לאזרחי ישראל ולכל תושבי המזרח התיכון לגבי חוזקה ועומקה של הברית ההיסטורית בין ארצולת הברית לישראל, והמסר יבוא לידי ביטוי על ידי ביקורי הנשיא (אובמה, נ.מ) במקומות מאוד חשובים ומשמעותיים לנו כמו היכל הספר שבו נמצאות מגילות ים המלח, קבר הרצל, הנאום (בבנייני האומה, נ.מ) לפני כאלף סטודנטים. כך הוא יעביר את המסר וישריש אותו".

      "לא היו חילוקי דעות עמוקים"

      אורן אומר שסוגיות אזוריות, כמו גם נושא השלום, לא יוזנחו. "נדון בנושאים הללו בצורה שתמיד מדברים עליהם - בכנות, ראש הממשלה מול הנשיא. יש לנו שותפות עמוקה ומסועפת מול ארצות הברית בכל הנושאים האלה. לגבי השלום - אנו שותפים ברצון להחזיר את הפלסטינים להידברות ולדון בכל נושאי הליבה - גבולות, ביטחון, הכרה הדדית, על מת להגיע לפתרון שתי המדינות לשני העמים. בנושא הסורי, מאגר הנשק הסורי - אנחנו בדו שיח מאוד מעמיק ורציני על איך להגן לא רק על ישראל, אלא על כל האזור מפני התפשטות הנשק הזה. לגבי הנושא האירני - אנו שותפים למטרה של הנשיא - מחויבותו למנוע מאירן להצטייד בנשק גרעיני. נמשיך לדון בדרכים כיצד להגשים מטרה זו".

      האם האמריקאים ביקשו לקיים מחוות ספציפיות במהלך ביקור הנשיא? שחרור אסירים פלסטינים? קביעת מפגש עם אבו-מאזן?
      "אנחנו תמיד בציפייה ובתקווה שנתקדם בצורה משמעותית בכל המישורים הללו - גם בביטחון וגם בשלום", משיב אורן.

      אז מה בדיוק ישתנה בארבע השנים הקרובות ביחסים בין הממשל החדש של אובמה לבין ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו?
      "לא היו חילוקי דעות כל כך עמוקים", מרגיע השגריר. "היו חילוקי דעות לגבי פנים טקטיות של תהליך השלום. הצלחנו להתגבר עליהם ולהתקדם למצב שאנחנו קוראים למו"מ ללא תנאים מוקדמים על מנת להשיג את פתרון שתי המדינות. מעבר לזה, גם האזור השתנה - היום יש מדינה אחת שהיא יציבה, חזקה צבאית, כלכלית, דמוקרטית בצורה בלתי מסויגת - והיא פרו-אמריקאית בצורה גאה מאוד. המדינה הזאת היא מדינת ישראל, וכולם יודעים את זה".

      אירן - בראש הסוגיות שיידונו

      מייקל סינג, מנהל מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, אומר שלהערכתו אירן תהיה בראש רשימת הנושאים – על אף שהוא לא חושב שתקיפה ישראלית או אמריקאית תתקיים בטווח הקרוב. הנושאים הבאים בחשיבותם - המשבר הסורי, שאותו הוא מגדיר בתור "סיוט ביטחוני" ושאלות לגבי עתידה של מצרים.

      "עוד רקע למפגש הזה - אובמה ונתניהו בדיוק נבחרו מחדש, עליהם ללמוד להסתדר ביניהם", אמר סינג. "והם חייבים להתחיל מחדש, בין אם הם רוצים בזה או לאו. הם צריכים לעשות את מה שלא עשו ב-2009 - להחליט שבגלל האינטרסים המשותפים, בלי קשר ליחסים האישיים ביניהם, הם חייבים לפתח יחסי עבודה טובים. ובמזרח התיכון תמיד יש לא גבעות, אלא הרים לטפס - ובשביל לטפס יחד, דרושה מערכת יחסים טובה יותר. האמת היא שאינטרסים משותפים יש לארצות הברית, ישראל, ירדן, מדינות המפרץ, טורקיה - וארצות הברית היא זו שיכולה להרכיב מהן קואליציה שתתמודד עם האתגרים, וזו צריכה להיות המטרה של הנשיא אובמה. הוא יתחיל מ'גרעון' בנושא הזה - כי התפיסה באזור היא שאמריקה נסוגה והוא יצטרך לשכנע את כל השחקנים שלא, אנחנו מחדשים את המחויבות לאזור, אנחנו נשארים".

      ועד כמה זה נכון?
      "אני חושב שזה נכון, ולמען האמת, אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו לסגת מהמזרח התיכון. אינטרסים מרכזיים של הביטחון הלאומי ממוקמים שם, וזה שווה את ההשקעה". סינג לא חושב שידיו של הנשיא אובמה קשורות עם קיצוץ התקציב. "אנחנו יכולים להרשות לעצמנו נוכחות במפרץ - זה רק עניין של קבלת החלטות חכמות כאן בוושינגטון".

      ומה עם המינויים של ג'ון קרי לתפקיד שר החוץ וצ'אק הייגל לתפקיד שר ההגנה - שניהם רחוקים מלהיות חסידיה של האופציה הצבאית, האם זה משגר מסר למזרח התיכון?
      "הנשיא אובמה יצטרך גם לשכנע את ישראל, ירדן ובעלות הברית האחרות שהמינויים האלה לא משקפים רצון של ארצות הברית לסגת מהאזור. והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות מסר אישי - אך גם מעשים - המשך תרגילים צבאיים משותפים, נוכחות צבאית במפרץ, המשך שיתוף פעולה צבאי עם ישראל. אירן עוקבת אחרי הפעולות של הממשל האמריקאי, והתפיסה הרווחת באזור, כאמור, היא שארצות הברית עוזבת".

      שיגור טיל ראדר במהלך התרגיל השנתי של חיל הים האירני במיצר הורמוז, ינואר 2013 (AP)
      שיגור טיל רדאר בתרגיל השנתי של אירן במיצרי הורמוז (צילום: AP)

      במועצה האטלנטית, מכון מחקר בוושינגטון, דנו השבוע בהרחבה באסטרטגיית ההגנה נגד טילים בכל העולם - ממזרח אירופה, דרך אסיה ועד המזרח התיכון. שאלת יעילות "כיפת ברזל" עלתה שם - לאף אחד לא הייתה מילה רעה להגיד על ביצועיה. שאלתי את תת שר ההגנה לשעבר, וולטר סלואוקום, האם מערכת ההגנה נגד הטילים האירנים שצפויה להגיע לפולין רק בעוד חמש שנים לא מפגרת קצת אחרי "הקו האדום" של נתניהו.

      "יש לזכור שאנחנו מדברים על התקרבות ליכולת גרעינית, ניסוי גרעיני ראשון, לא נשק גרעיני אפקטיבי עם יכולת מלאה לשגר אותו, כך שהמערכת נגד הטילים לא מאחרת, אלא מקדימה את המשחק", הוא השיב. "כמובן, גם זה יהיה מאוד גרוע, והאירנים מתקרבים יותר ויותר למצב שבו ברגע שיקבלו את ההחלטה, יוכלו לייצר פצצה תוך שנה בערך".

      האם עם צ'אק הייגל בתור שר ההגנה וג'ון קרי בתור שר החוץ, האופציה הצבאית באמת על השולחן?
      "התשובה הקצרה היא כן", אומר סלואוקום. "אני חושב שהם רוצים לוודא שהפעם המודיעין שלהם נכון. ושאנחנו מבינים במה זה כרוך. אבל אני לוקח אותם במילה שלהם - האופציה הצבאית היא אופציה".

      עוד על ביקור אובמה:
      סקר בארה”ב: התמיכה בישראל בשיא של 22 שנים
      נחשף תכנון ביקור אובמה, "נדהמים מהתלהבות ישראל"
      קבלת הפנים הפלסטינית לברק אובמה