היעד: רף נמוך של תאונות

ההערכה הרווחת בחיל האוויר היא שתקלה טכנית הובילה להתרסקות מסוק הקוברה אתמול לפנות בוקר ולמותם של שני הטייסים, סא"ל נעם רון ורס"ן ארז פלקסר.

ההערכה הזאת נסמכת על ניתוח תוואי הטיסה של המסוק ועל העובדה שלא התקבלו כל קריאה או איתות מצוקה מהטייסים, וכן על עדויות ועל ממצאים ראשונים שאספה ועדת החקירה באזור ההתרסקות. כל אלה מובילים לסברה שמה שקרה היה כל כך מהיר, כל כך פתאומי, עד שלטייסים כלל לא היה זמן להגיב לפני שצללו אל מותם.

כנהוג במקרים כאלה, הורה מפקד חיל האוויר באופן מיידי על קרקוע מערך מסוקי הקוברה ("צפע" בכינויו הצבאי), וזאת עד שתישלל האפשרות שמדובר בתקלה סדרתית העלולה לסכן מסוקים (וטייסים) נוספים. מנגד, הרצון הוא להשיב את הקוברות לטיסה בהקדם האפשרי, לא רק מתוך צורך מבצעי, אלא גם כדי לשמר את ביטחונם העצמי של צוותי האוויר ואת אמונם במסוק הוותיק. סביר להניח שהדבר יקרה כבר בימים הקרובים, ברגע שיוברר שמסוקי הקוברה האחרים בטוחים וכשירים לטיסה.

בשונה ממה שהשתמע אתמול בחלק מהדיווחים בתקשורת, נראה כי גילם של המסוקים לא היה פקטור בתאונה, וגם לא יהיה פקטור בהחלטה להשיבם לפעילות. נכון שהקוברה ותיק מאוד (בשירות מבצעי בעולם משנות ה?60 ובצה"ל מאמצע שנות ה?70), אבל פרדוקסלית, ככל שה"צפעים" טסים יותר, כך הם בטוחים יותר ביחס שבין שעות הטיסה לכמות התאונות: ב?38 השנים שלו בצה"ל התרסקו ארבעה מסוקי קוברה (כולל אתמול), יחס נמוך במיוחד המעיד על רמת בטיחות ועל רמת תחזוקה גבוהות מאוד. ממילא כל המערכות המקוריות של המטוס הוחלפו לאורך השנים כמה פעמים בחדשות, ואלה הקיימות אמורות לעבור בקרה מתמדת - שבוודאי תיבדק גם היא במסגרת החקירה.

התרסקות ה"צפע" אתמול היא התאונה הקטלנית הראשונה בקדנציה של האלוף אמיר אשל כמפקד חיל האוויר. גם הקדנציה של קודמו, עידו נחושתן, החלה בתאונת קוברה קטלנית, שבה נהרגו בספטמבר 2008 הטייסים יובל הולצמן ושי דנור. כמו נחושתן אז, גם אשל יידרש עכשיו לא רק לברר מה גרם לתאונה ולהחזיר במהירות את הטייסים ואת המסוקים למבצעיות, אלא להקפיד ולוודא שהרף הנמוך של תאונות בחיל האוויר יישמר גם בעתיד.