אתגרי שר הדתות: מינויים, כשרות, נישואים - ורפורמה

מינוי רבני ערים, תעודות כשרות, רישום לנישואים ובתי דין רבניים - כל אלה ונושאים רבים אחרים יונחו לפתחו של מי שימונה לתפקיד שר הדתות בקרוב. אם לא די בכך, המשרד עצמו עומד לעבור מהפכה לא קטנה – כך לפחות לפי ההצהרות של המפלגה שמסתמן כי תזכה בתיק – הבית היהודי. המשרד, שנודע לשמצה באחרונה בשל חוסר הסדר בפעילותו, צריך לעבור תהליך הסדרת כללים וקביעת קריטריונים בתחומי פעילותו.

אחד הנושאים השנויים במחלוקת הוא נושא מינוי רבני ערים ורבני שכונות, שגם הוא תחת אחריות המשרד. נכון להיום וזה זמן רב, ישנם 200 תקנים פנויים ורבנים לא מתמנים. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי יש לכך שתי סיבות: סיבה ראשונה כרוכה בכך שבג"ץ אמור להכריע בעתירות בנושא על מינוי רבנים ורבות מהקהילות הרפורמית והקונסרבטיבית. לדברי גורמים שקשורים לרבנות, במשרד העדיפו להשהות את המינויים כדי לא להתמודד עם החלטה שלא מקובלת עליהם. לדברי אותם גורמים, הסיבה הנוספת כרוכה בעובדה שעקב רצון למנות רבנים המשויכים לתנועת ש"ס, שלא הסתדר, העניין התעכב.

בנוסף לכך, כיום הגדרת תפקידם של הרבנים לוקה בחסר. לא ברור, למשל, מה כולל התפקיד, כמה שעות ביום הם אמורים לעבוד ולמי עבודתם מכוונת - לציבור הדתי או לכלל הציבור. כיום, כמו לאורך כל שנות קיומה של המדינה, אין הגדרות ברורות אפילו בנוגע לגיל פרישתם של אותם רבנים. בפועל, כל רב מגדיר את תפקידו וממלא את יומו לפי ראות עיניו בלבד.

תחום נוסף הוא תחום הכשרות. רבנים רבים מצרים על כך שנושא הכשרות נמצא בנסיגה גדולה. בתי עסק לא מעטים לא רוצים תעודת כשרות לאור ההתנהלות והדרישות של מחלקות הכשרות השונות. כיום קיימות שתי רמות כשרות - כשרות רגילה וכשרות מהדרין. לאורך השנים הדרישות הוחמרו, ולטענת רבים כדי לקבל היום תעודת כשרות רגילה צריך לעמוד בדרישות של כשרות מהדרין, ולכן רבים מוותרים על הניסיון. אחד השינויים שלא מעט גורמים רבניים מנסים לקדם הוא קביעת מדרג כשרות. לדבריהם צריך לאפשר לכל עסק לבחור את רמת הכשרות שהוא מעוניין בה ולא להסתפק בשתי רמות בלבד. אם שינוי כזה ייכנס לתוקף נמצא תעודות כשרות אפילו למסעדות הפתוחות בשבת אך מקפידות על הכשרות. אמנם מדובר במדרג הנמוך ביותר אך עדיין מדובר בכשרות ויש רבים שהדבר יספיק בשבילם.

גם בנוגע לרישום לנישואים יש לא מעט מה לתקן. בשנים האחרונות התנהל מאבק מתוקשר בין הרבנות והמשרד לענייני דת לבין ארגון רבני "צהר" הליברלי. הנושא שעמד על הפרק היה פתיחת אזורי רישום לנישואים כדי לעודד תחרות בין המחלקות. הנושא טורפד ועל כל מי שנרשם לנישואים צריך לפנות אך ורק למחלקת הרישום הקרובה לביתו. פתיחת אזורי הרישום יעודדו תחרות בשירות יעיל, קל ונעים יותר ולדעת רבים שינוי כזה הוא בלתי נמנע.

על פי המסתמן, סמכויות משרד הדתות שככל הנראה יורחבו במסגרת הפקדתו בידי מפלגת הבית היהודי - עם נפתלי בנט כשר ממונה ואלי בן דהן בתפקיד סגן שר. על הפרק שני תחומים מרכזיים. האחד הוא האגף למוסדות תורניים שנמצא כיום תחת אחריות משרד החינוך, והתחום השני הוא מערך הגיור שנמצא תחת אחריות משרד ראש הממשלה. בעמותת חדו"ש תקפו את היוזמה. "אין דבר שהוא יותר פוליטיקה ישנה ופרצה המזמינה שחיתות, מהקמת המשרד מחדש", טען מנכ"ל העמותה, הרב עו"ד אורי רגב. "גם פרשיות השחיתות שנחשפו בשנים האחרונות בישיבות מתגמדות לעומת האלפים הרבים של תלמידים פיקטיביים שעליהם שילם משרד הדתות ביד רחבה, עד להעברת האגף לארגונים תורניים למשרד החינוך. אם הציונות הדתית מבקשת להביא בשורה חדשה, כדאי שלא תחזור על טעויות העבר ולא תבנה ממסדים דתיים רבי עוצמה וכוח, שמחר ש"ס עלולה לשוב ולשלוט עליהם. ככל שיגדר המשרד לשירותי דת, תגדל סכנת ההשחתה". עוד הוסיף רגב כי "כל מי שטובת המינהל התקין לנגד עיניו, וכל מי שרוצה למנוע פרשיות רבות של חילול השם ושחיתות, חייב להשאיר את תקצוב הישיבות במשרד החינוך".
אם היוזמה להעביר את החינוך התורני למשרד הדתות אכן תצא לפועל, נדרשת עבודה רבה בעניין, דוגמת הגדרת קריטריונים ברורים לחלוקת תקציבים למוסדות תורניים, שתמנע העדפת מוסדות כאלה ואחרים על סמך המגזר אליו הם משתייכים.

גם במערך הגיור יש לא מעט לשנות, ולדברי גורמים הקשורים למערך, המדיניות נוקשה מידי בנושא הגיור. חלק מההרכבים מקשים על המתגיירים בצורה מוגזמת ביותר. לדברי אותם גורמים, העובדה שהמערך נמצא תחת אחריות משרד הממשלה גורמת לטיפול לא מספק שלא מאפשר לערוך שיפורים בנושא.

גם כלפי בתי הדין הרבניים, שנמצאים תחת אחריות משרד המשפטים, יש לא מעט תלונות שעיקרן מתמקדות ברמת הטיפול בתיקי גירושים ובמיוחד בתיקי העגונות ומסורבות הגט שאופן הטיפול בהן ומשך הזמן הוא שערורייתי.

גורמים אחרים מזכירים את סגירתו בעבר של משרד הדתות (על ידי ממשלת שרון ב-2003, ובזכות לחץ של מפלגת שינוי), ומציינים שהרחבתו יכולה לגרום לחזרת ההתנהלות המושחתת שעל פיה הוא התנהל שנים רבות. הם מציינים לדוגמה כי בזמנו, האגף למוסדות תורניים מימן מוסדות שכללו אלפי תלמידים שלא היו ולא נבראו.

ארגון "מבוי סתום", המטפל במסורבות הגט והעגונות מתנגד להרחבת סמכויות המשרד בהקשר לבתי הדין הרבניים שנמצא כיום תחת אחריות משרד המשפטים. לדברי עו"ד בתיה כהנא, יו"ר הארגון, בתי הדין הרבניים כבר היו תחת משרד הדתות, ולא במקרה הועברו למשרד המשפטים (בימיו של טומי לפיד כשר הדתות). היה זה צעד ראשון בדרך להסדרת פעילותם והתאמתה לחיים המודרניים; החל מדרישה אלמנטרית כמו הגעה לבית הדין בזמן לדיונים וכלה בהכפפת הדיינים לתקנות ולסדרי הדין. דרישת הבית היהודי בראשות בנט להוציא את בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים ולהחזירם למשרד הדתות, כדי לתפור תיק רחב יותר, תחזיר אותנו חמישה צעדים לאחור בתחום המעמד האישי. בתי הדין הרבניים אינם כדור משחק העובר משר לשר, ממשרד למשרד ומקואליציה לקואליציה. לא לעולם חוסן ולא לנצח יישאר משרד הדתות בידי הבית היהודי".

רבים מגורמים אלו מרימים גבה ומציינים את העובדה שלפיד האב סגר את המשרד כדי לשפר את השירות ודווקא בתחילת דרכו של לפיד הבן המשרד יכול לחזור לממדיו הקודמים, דבר שעלול עד מהרה להחמיר את מצב השירות ואת רמת השחיתויות במשרד זה.

אתגר לכל שר - לשאר המשרדים